​תקציר:

המחקר בודק את השפעת ההוצאה הפרטית לשירותי רפואה בישראל על התפלגות ההכנסות, עוני, והוצאה קטסטרופלית לשירותי רפואה. המחקר מאיר גם על תפקוד מערכת הבריאות - בהיבט של משקי הבית - באמצעות בחינה של הוצאה פרטית לטיפולים מקבילים לאלה שהם בזכאות ציבורית. כן דן המחקר בשינויים בהתפלגות ההוצאה הפרטית בתקופה 2009-2003 ובהשלכות המגמה על נושאי העבודה. ברקע המחקר העלייה בחלקו של המימון הפרטי של שירותי הרפואה בישראל לכדי 40 אחוזים מסך הוצאות המערכת. אחוז זה הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות מפותחות המעניקות ביטוח בריאות אוניברסאלי. המחקר מתבסס בעיקר על סקר הוצאות משק הבית לשנת 2009 הכולל מדגם של 6,270 משקי בית אשר מייצגים 2.136 מיליוני משקי בית בכלל האוכלוסייה. כחמישית מהם מוגדרים עניים. המחקר הוא חדשני בכך שההוצאה הפרטית מחולקת למרכיבים לפי מידת אפיונם כהוצאה הכרחית לצורך בסיסי או כהוצאה דמוית מס שיש להתחשב בה בניתוח התפלגות ההכנסות. באשר לזו, הניתוח לוקח בחשבון כי, בניגוד למס, יש משקי בית המוותרים על טיפולים בשל משמעותם הכלכלית למשק הבית. כמעט כל משקי הבית בישראל, 93%, מדווחים על הוצאה פרטית על שירותי רפואה, 5.1 אחוזים מסך ההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית. ככלל, ההוצאה הפרטית לשירותי רפואה על מרכיביה השונים רגישה להכנסה ולא למאפיינים אחרים של משק הבית הקשורים לעוני בישראל כגון "חרדיות" או "ערביות". השתתפויות בתשלום (אשר בחלקן מותנו ב-2011), שהן בבחינת הוצאה הכרחית או דמוית מס, מדווחות על ידי 18 אחוזים ממשקי הבית. כעשירית ממשקי הבית מדווחים על הוצאה ישירה מהכיס פרטית על "מקבילים" - שירותים הכלולים בסל - וכ-4 אחוזים, כ-80 אלף בתי אב, מבטחים את עצמם באופן פרטי בגין שירותים כאלה. ההוצאה לטיפולים מקבילים גדלה יחסית להוצאות בריאות אחרות לפחות מאז 2003; מגמה זו מובלת על ידי קבוצות סוציו-אקונומיות גבוהות אשר נוטות לרכוש יותר ויותר שירותים הכלולים בסל מחוץ למערכת הציבורית. הנתונים מצביעים על עידוד ביקושים לטיפולים בסל אך במימון פרטי על ידי ספקי השירות. ההוצאה הפרטית על שירותי רפואה - במיוחד זו הנוגעת להשתתפויות ולהוצאה על משלימים - היא רגרסיבית. זאת למרות שקבוצות הכנסה חלשות נוטות לוותר על צריכת טיפולים אשר ניתן להגדיר הכרחיים. חישוב המפחית הוצאות אלה מהכנסות משקי הבית מגדיל את מספר משקי הבית העניים בישראל בכ-6,270, מהם כ-1,300 - בעיקר עם ילדים - בגין הוצאות פרטיות מהכיס על שירותים שהם בסל הציבורי. כ-68 אלף מהמשפחות בישראל נושאות ברמת הוצאה לשירותי רפואה העלולה לפגוע בחיוניותו של משק הבית, לרבות פגיעה בבריאותו.

 

למחקר המלא בנושא: ההוצאה הפרטית לשירותי רפואה, התפלגות ההכנסות ועוני בישראל כקובץ PDF