תמצית
בתקופה שבה שיעורי האבטלה במשק מגיעים לממדים שלא ידענו כמותם מאז השפל של אמצע שנות ה-60 גדלה ההתעניינות בחקר
הגורמים שיכולים להסביר את התופעה.
הגורמים שיכולים להסביר את התופעה.
עבודה זו תנסה לבחון את הנושא מכיוון שיתמקד ברמת הפרט הבודד. מטרתה להציג מודל שיסביר את משך (עומק) האבטלה של פרטים
בהנתן שהם נמצאים כבר במצב של אבטלה. נרצה לבחון מהם הגורמים המשפיעים על משך האבטלה הצפוי, ובפרט, מה חלקם של דמי
האבטלה המשולמים לזכאים להם, בקביעת משך האבטלה.
בהנתן שהם נמצאים כבר במצב של אבטלה. נרצה לבחון מהם הגורמים המשפיעים על משך האבטלה הצפוי, ובפרט, מה חלקם של דמי
האבטלה המשולמים לזכאים להם, בקביעת משך האבטלה.
ישראל אברהם ויפה מכנס (1986) בחנו את השפעת ביטוח האבטלה על-ידי בדיקת סדרה עתית של שיעורי האבטלה בשנים 1973-1983
והצליחו לקבל הסבר טוב של שיעור האבטלה באמצעות היחס שבין דמי האבטלה לשכר בנוסף לסטיה של התוצר מתוצר של שיווי-משקל של
הטווח הארוך. דמי האבטלה נמצאו כמשפיעים חיובית גם על ממוצע ימי האבטלה למובטל לחודש.
והצליחו לקבל הסבר טוב של שיעור האבטלה באמצעות היחס שבין דמי האבטלה לשכר בנוסף לסטיה של התוצר מתוצר של שיווי-משקל של
הטווח הארוך. דמי האבטלה נמצאו כמשפיעים חיובית גם על ממוצע ימי האבטלה למובטל לחודש.
לא מצאתי עבודות אחרות עבור נתונים של המשק הישראלי שבחנו את הבעיה באמצעות חתך רוחב של מובטלים ונדמה לי שיש עניין בבדיקה כזו.