תקציר:
ממצאי המחקר מלמדים על כך שדפוסי היוממות של המועסקים הישראלים דומים לאלה של עמיתיהם האירופאים ואמריקאים: שיעורי היוממות גבוהים יותר בקרב מועסקים צעירים ומשכילים יותר וגברים נוטים ליומם יותר מאשר נשים. המאמר בוחן את תופעת היוממות במסגרת מודל הגרוויטציה ומגיע למסקנה כי זרמי היוממות בין האזורים גדלים ככל שהמרחקים ביניהם קצרים יותר, כפי שניתן היה לצפות. כל שאר הגורמים קבועים, עלייית המרחק בין אזור היעד ואזור המוצא ב-10 אחוזים גורמת לירידה של 16 אחוזים במספר היוממים בין האזורים. בנוסף, תנועת היוממות גדולה פי 3.4 בין זוגות האזורים השוכנים בהשוואה לאזורים שאין ביניהם גבול משותף. גורמי משיכת היוממים העיקריים שם שכר ו"צפיפות" תעסוקה (הנמדדת כסף המועסקים באזור חלקי סך כוח העבודה המתגורר בו) גבוהים, בניגוד לצפוי, נמצא כי יוממות בישראל לא בהכרח מכוונת לאזורים בהם אבטלה נמוכה.