תקציר:
המחקר בוחן את השפעת גיוון הידע על גלישה של הון אנושי בתוך הפירמה ועל פריון העבודה באמצעות בסיס נתוני עובד-מעביד ייחודי של מפעלי תעשייה בישראל בשנים 2003-2000. פירוק מכונן של השונות למרכיביה מראה כי רוב גיוון הידע מתרחש בתוך ענפי התעשייה. נמצא שיש יתרון מובהק לגיוון כוח העבודה: העסקת עובדים בעלי ידע ספציפי מגוון (לפי התואר האקדמי) מועילה לפריון המפעל. מאמידת פונקציית הייצור ברמת המפעל, באמצעות הפרוצדורות של Olley and Pakes (1996) וזו של Levinsohn and Petrin (2003), נמצא שגמישות גיוון הידע-התוך מפעלי היא 0.2 – 0.25 לערך ויציבה – וכי התועלת של גיוון הידע גדלה עם גודל המפעל. מכאן עולה כי עבור כל הקצאה של עובדים בתהליך הייצור כדאי למפעל לגוון את כוח העבודה המיומן שלו. מהמחקר עולה עוד כי הדרך המקובלת לאמידת פונקציית היצור ברמת המפעל בשיטת הריבועים הפחותים (OLS) או בשיטת ההשפעות הקבועות (Fixed-Effects) מוטים כלפי מעלה עקב בעיית אנדוגניות של התשומות.
למחקר המלא בנושא: גלישת הון אנושי במקום העבודה: גיוון כוח העבודה ופריון כקובץ PDF