תקציר:
עבודה זו מתחקה אחרי הגורמים שהביאו לסגירת מפעלים בתקופה שלאחר התכנית לייצוב המשק. בין הגורמים שנבדקים נמנה הענף הכלכלי והאזור הגיאוגרפי שבהם המפעל פועל, גודל המפעל וגילו. הגורם המרכזי, שנאמד באמצעות מודל logit, הוא השפעת השכר שהפירמה משלמת על ההסתברות שלה להיסגר. בתקופה הראשונה שלאחר תכנית הייצוב של 1985, כשהציפיות לאינפלציה טרם הסתגלו לרמת האינפלציה החדשה, נתנו חלק מהפירמות תוספות שכר נומינליות מעבר למתחייב מהשינויים בפיריון ומהאינפלציה האמיתית.
נמצא כי השפעת השכר מובהקת, וכי פירמות ששילמו תוספות שכר חריגות הגדילו בכך את ההסתברות שלהן להיסגר. גורם נוסף, שהשפעתו על ההסתברות של הפירמות להיסגר נבדקה, הוא חקיקת חוק שכר המינימום באפריל 1987 . אמנם מטרת חוק שכר המינימום היא שיפור מצבם של עובדים המקבלים שכר נמוך ביותר, אך באמידה אמפירית נמצא יסוד לטענה, כי לחקיקת החוק היה קשר מובהק עם שיעורי הסגירה של פירמות ועם ההתפתחויות בשוק העבודה.
אמנם גם לשיעורי הריבית שהפירמות ראו בפניהן יש השפעה על רווחיותן, ולכן גם על ההסתברות לסגירה, אך השפעה זו לא נבדקה מפאת חוסר נתונים.
למחקר המלא בנושא: גורמים הקובעים את ההסתברות של פירמות להיסגר כקובץ PDF