תקציר
מטרת העבודה היא להציג גישה אמפירית פשוטה לחישוב מדד שיתאר את כיוון המדיניות הפיסקאלית היזומה ועוצמתה כפי שנהוג בקרן המטבע הבינלאומית (IMF)
ולבדוק את מידת התאמתה למשק הישראלי.
הגירעון בפועל של הסקטור הציבורי מושפע מתנודות בפעילות הכלכלית, ולכן אינו מטיב לבדו לתאר את המדיניות הפיסקאלית היזומה של הממשלה. כדי לעשות הבחנה בין צעדי הממשלה שהם אקסוגניים ובין שינויים אוטומטיים בתקציב שנובעים כתוצאה מצמיחה (נסיגה) של התוצר, יש צורך לאמוד את הגירעון של הסקטור הציבורי מנוטרל מהשפעות אוטומטיות.
קרן המטבע נוהגת לפרסם מדי תקופה עבור שבע המדינות המתועשות מדד המנטרל את השפעת התנודות הכלכליות על הגירעון התקציבי. מתוך העבודה עולה כי מדד זה סובל מהטייה משמעותית בשנים של האצה/האטה חריפה באינפלציה. על מנת להתאים את המדד למשק הישראלי מוצע בעבודה לכלול את השפעת האינפלציה. על-פי רוב המדד המתוקן מטיב להעריך את המדיניות הפיסקאלית שננקטה, אם כי בשנות שפל התאמתו פחותה.
למחקר המלא בנושא:בחינת מדד הדחף הפיסקאלי של ה-IMF עבור המשק הישראלי לשנים 1964 עד 1990 כקובץ PDF