תקציר:
העבודה בודקת מבחינה תיאורטית את אפשרות קיומה של אסימטריה במדיניות המוניטרית ביחס לאינפלציה - לנוכח החטאת יעד האינפלציה מלמטה במשך שנים רבות בישראל. המודל הכלכלי הוא מודל ניאו-קיינסיאני, המקובל מאוד בספרות התיאורטית מאז תחילת העשור הנוכחי. המודל מכיל שתי משוואות - של הביקוש המצרפי ושל ההיצע המצרפי, ובשתיהן ציפיות רציונליות "טהורות" - ללא אינרציה מהעבר. החידוש בעבודה זו הוא שילוב של המודל הקיינסיאני עם פונקציית מטרה אסימטרית "לינקס", במקום הפונקציה הריבועית הנפוצה. בניגוד לפונקציה הריבועית, המגלמת שווה ערך ודאי, פונקציית לינקס מתייחסת גם לאי הוודאות הנלווית למשתני המטרה, וזאת על ידי הכללת השונות; עם זאת, פונקציית לינקס כוללת את המקרה הריבועי כמקרה פרטי, ולכן ניתן להשוות את תוצאות עבודה זו לאלה של עבודות אחרות שהשתמשו במודל זהה אך בפונקציית מטרה ריבועית. לאחר פיתוח המודל התיאורטי למקרה של מדיניות המתבססת על שיקול דעת (מדיניות שיפוטית-policy under discretion) מציגה העבודה גם סימולציות, וממנה עולות כמה תוצאות מעניינות ובהן: (א) במצב של שיווי משקל (ללא זעזועים), לנקיטת מדיניות אסימטרית אין השפעה על המשתנים הריאליים - הריבית המוניטרית הריאלית ופער התוצר, אלא רק על המשתנים הנומינליים - הריבית והאינפלציה; במילים אחרות: מדיניות אסימטרית בשיווי משקל היא ניטרלית. (ב) בתהליך ההתכנסות לאחר זעזוע יש למדיניות אסימטרית השפעה רק במקרה של זעזוע היצע, אך לא במקרה של זעזוע ביקוש (פרט להשפעה על הריבית הנומינלית). לכן גדלה החשיבות של זיהוי מקור הזעזוע - ביקוש או היצע. (ג) ככל שהרתיעה מאינפלציה חזקה יותר תהיה האינפלציה נמוכה יותר; זאת בריבית ריאלית גבוהה יותר, אף שהריבית הנומינלית תהיה נמוכה יותר. (ד) במדיניות שיפוטית תיתכן הטיה דפלציונית, מצב הנוגד את המוסכמה השלטת. תוצאות נוספות מוצגות בסיכום.