שקל דיגיטלי (CBDC)

מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (Central Bank Digital Currency - CBDC) הוא אמצעי תשלום דיגיטלי המהווה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיק בו. בבנק ישראל טרם התקבלה החלטה על הנפקת מטבע דיגיטלי. בדומה לבנקים מרכזיים מובילים בעולם, הוחלט כי בשלב זה תוכן תכנית פעולה, שאותה ניתן יהיה להוציא לפועל בעתיד אם יבשילו התנאים לכך. החלטה עתידית על הנפקת שקל דיגיטלי תתבסס בין היתר על הערכה כי התועלות מהנפקתו עולות על העלויות הסיכונים

שאלות ותשובות

מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שהבנק המרכזי מנפיק, בדומה לשטרות והמעות של הכסף המזומן. בשנים האחרונות, לאור התפתחויות טכנולוגיות, שינויים בהרגלי הצריכה והמעבר לתשלומים דיגיטליים, בנק ישראל בוחן את המשמעויות וההשלכות של הנפקת מטבע דיגיטלי, לצד המזומן. בישראל, אם יונפק, הוא ייקרא 'שקל דיגיטלי'.

השקל הדיגיטלי יהיה שונה באופן מהותי ממה שמכונה "מטבעות קריפטוגרפים". השקל הדיגיטלי יהווה התחייבות של בנק ישראל, ובדיוק כמו השקל המזומן - ערכו יהיה יציב. ערכם של מטבעות קריפטוגרפים אינו יציב, והניסיון מלמד שעד כה גם אלו שמתיימרים להיות מטבעות יציבים לא תמיד מצליחים לשמר את היציבות.  זו אחת הסיבות לכך שהם לא מהווים אמצעי תשלום בשימוש נרחב, בנוסף לעובדה שלא תמיד ברור מי הגורם העומד מאחוריהם.

השקל הדיגיטלי צפוי להציע חווית שימוש דומה לזו המוכרת מאמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים כיום, אך ישנם מספר מאפיינים בולטים שמבדלים אותו מאמצעי תשלום דיגיטליים נפוצים. מאפיין מרכזי הוא היותו אמצעי תשלום מיידי וסופי, כך שביצוע תשלום מעביר את השקל הדיגיטלי בין הארנקים תוך שניות בודדות, בדומה למזומן. ייתכנו הבדלים מהותיים נוספים, כמו האפשרות לשלם בשקל דיגיטלי באופן לא מקוון, ליהנות מהיכולת לבצע תשלום תוך רמה גבוהה יותר של פרטיות מזו שבאמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים, ולעשות שימוש ביכולות מתקדמות שיתמכו בתרחישי שימוש חדשניים.

השקל הדיגיטלי יתמוך בישומי תשלומים מתקדמים וחדשניים שאינם מתאפשרים כיום, והתשלומים בו יהיו מידיים וסופיים. עמלות השימוש בו יהיו נמוכות יותר מבתשלומים הדיגיטליים הקיימים, והוא יאפשר פרטיות גבוהה יותר. השקל הדיגיטלי יוכל לפעול גם באופן לא מקוון, הוא יהיה זמין לכל האוכלוסיות ותתאפשר המרה נוחה בינו לבין אמצעי תשלום אחרים.

השימוש בשקל דיגיטלי לא יאפשר לבנק ישראל או לרשויות הממשלה לאסוף נתונים פרטיים על המשתמשים. בבנק ישראל לא ישמרו פרטים מזהים של בעלי הארנקים וגם לא של היסטוריית הרכישות בארנקים.
ניהול המידע האישי יהיה בידי ספקי שירותי התשלום, מהמגזר הפרטי, ומידע שמשתמשים יצברו על פעולותיהם בארנק יהיה מוגן תחת חוקי הגנת הפרטיות.
בנוסף, בתנאים מסוימים - למשל בעסקאות מתחת לסכום מסוים שייקבע, או לחלופין בסוג מסוים של עסקאות - ייתכן שניתן יהיה לבצע תשלומים אנונימיים, באופן בו לא ישמר מידע מזהה גם אצל ספק שירותי התשלום.

אם ננפיק שקל דיגיטלי הוא לא יחליף את הכסף המזומן. בנק ישראל ימשיך להנפיק כסף מזומן בדמות שטרות ומעות.

הודעות לעיתונות

פורומים לשיתוף הציבור

תכנית הפעולה להנפקה אפשרית של השקל הדיגיטלי וההחלטות לגבי אופן העיצוב של השקל הדיגיטלי מתבססות, בין השאר, על תובנות שמתקבלות ממחזיקי העניין השונים. במסגרת זו, מקיים בנק ישראל פורומים לשיתוף הציבור. במפגשי הפורומים מוצגות סוגיות שונות העולות במסגרת עבודת הפרויקט, ומתקיימים דיונים אודות ההשלכות של סוגיות אלו. סיכומי הדיונים מתפרסמים באתר האינטרנט.

לסיכומי והדיונים והתכנים שהוצגו ב"פורום משתמשי הקצה"

לסיכומי הדיונים והתכנים שהוצגו ב"פורום התעשייה הפיננסית"

פודקאסט: הצד השלישי של המטבע - האם השקל יהפוך לדיגיטלי

בפרק השישי של הפודקאסט, נעסוק במהו מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC), מדוע הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנפקתו וכיצד הוא עשוי לשנות את האופן בו אנו משלמים, ולאפשר חדשנות, יעילות ונוחות לכולנו. שיחה עם יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל

כנס בינ"ל שנערך בת"א לרגל דוח פרויקט "סלע" לבדיקת התכנות מטבע דיגיטלי קמעונאי של בנק מרכזי (חלק 1)
כנס בינ"ל שנערך בת"א לרגל דוח פרויקט "סלע" לבדיקת התכנות מטבע דיגיטלי קמעונאי של בנק מרכזי (חלק 2)
כנס לסיכום אתגר השקל הדיגיטלי
אתגר השקל הדיגיטלי
כנס אתגר - חלק ב