סיכום ישיבת ועדת תלבור מיום 21/10/09

השתתפו חברי הוועדה: שרון לביא, הראל קורדובה ורועי שטיין
אורחים: נעמי שפירר, צחי שטרקס, עמית לווינשטיין, גיא פישר, מיכל רוטלוי ורן אברהם

הנושא המרכזי שנדון בישיבה זו הוא החסמים הקיימים בשוק הכסף בישראל, ובפרט באשראי הבין-בנקאי לתקופות ארוכות של עד שנה. בהמשך להצעה שעלתה בפגישתה הקודמת של הוועדה (ביולי 2009), הוזמנו לפגישה הנוכחית שני נציגים ממחלקות של ניהול נכסים והתחייבויות – ב"בנק לאומי" וב"בנק הפועלים" – נעמי שפירר וצחי שטרקס. להלן עיקר דבריהם:
 
1. פיתוח שוק הכסף בישראל יועיל למערכת הבנקאית באפשרו לבנקים להציע ללקוחותיהם מוצרים פיננסיים חדשים מבוססי ריבית שקלית משתנה לתקופה שמעבר ליום עסקים אחד - התלבור. פיתוח שוק הכסף והשקת חוזים עתידיים על ריבית התלבור למסחר בבורסה יסייעו לבנקים גם בניהול הסיכונים. כעת הבנקים מתמחרים את הכסף לתקופות שונות בכל יום (ולעיתים אף מעדכנים את המחיר במהלך היום), אבל מידע זה, המשמש את המחלקות השונות בבנק, אינו מתפרסם מחוץ לו, ולכן לא ניתן לקיים באמצעותו שוק אשראי בין-בנקאי. גם היקפם המצומצם של קווי האשראי בין הבנקים התורמים בישראל מונע את פיתוחו של שוק אשראי בין-בנקאי; מאחר שככל הנראה, קווים אלו לא יורחבו בעתיד הקרוב - פיתוחו של שוק אשראי בין-בנקאי, לא יתאפשר ללא התערבות ישירה של בנק ישראל. מעבר לכך, שוררת אי בהירות באשר לתקפותה של הריבית הקובעת - ריבית התלבור בישראל וריבית הליבור בעולם - על רקע המשבר הפיננסי, שהגדיל את סיכוני האשראי, את שונותם, ואת סיכוני הנזילות. בתנאים אלו הטלת מחויבות לביצוע עסקאות של הלוואות ופיקדונות בין-בנקאיות (בקרב התורמים) לטווחים ארוכים בריבית המצוטטת אינה מעשית כיום בישראל.

על בסיס דיון זה הגיעה ועדת ריבית התלבור למסקנה כי לעת עתה, ריבית התלבור אינה יכולה להישען על פיתוח שוק הכסף הבין-בנקאי, ולא ניתן להטיל חובה של ביצוע עסקות אשראי ופיקדונות בין-בנקאיות לטווחים ארוכים. בהתאם למסקנה זו ולמסקנות שהתקבלו בפגישות הקודמות, שבהן נידון הצורך בקביעת עוגן לריביות התלבור הארוכות, מציעה הוועדה להגדיר את ריבית התלבור כריבית בסיס להלוואות בין-בנקאיות, שתשמש סמן בלבד לריביות המתומחרות בעסקות שוק הכסף, ריביות הכוללות פרמיית סיכון אשראי מתאימה. בכך אין סתירה לקביעת מחויבות לביצוע עסקה מסוג (OIS) Overnight Index Swap 3 Month, וחברי הוועדה שוקלים להציע את הטלתה של מחויבות כזאת. כתוצאה מהמחויבות לעסקה מסוג OIS - המקשרת בין ריבית התלבור ליום עסקים אחד לבין ריבית התלבור לשלושה חודשים - הריביות המצוטטות לשלושה חודשים (ובהתאם לכך גם לטווחים הארוכים האחרים) יושפע במידה רבה מהריביות הקצרות, מהציפיות להתפתחותן ומפרמיות הנזילות. ואולם, סיכוני האשראי הספציפיים של כל אחד מהבנקים התורמים לא יתומחרו במלואם בריביות המצוטטות, שעל פיהן נקבעת ריבית התלבור.

חברי הוועדה מבקשים מן הבנקים התורמים כי יחוו את דעתם על הצעה זו, ובפרט בשאלה אם הם יהיו מוכנים להתחייב לעסקאות כאלה בסכום של 20 מיליון ש"ח לעסקה. חברי הוועדה מתכוונים לדון בחוות הדעת של כל הבנקים התורמים בפגישת הוועדה הבאה, לקראת ההחלטה המתגבשת.

2. בחודש יולי התחילה חברת רויטרס להפעיל מערכת התרעות: בשעה 10:30 ניתנת התרעה על אי עדכון של ריבית אחת לפחות מתוך שמונה הריביות לתקופות השונות, ובשעה 11:00 - התרעה במקרה של פער חריג בין הציטוט של הבנק לבין הממוצע התיאורטי הזמני. נציין, כי הפעילים מדווחים על שביעות רצון רבה ממערכת ההתרעות. חברי הוועדה מדגישים כי באחריות הבנקים התורמים להימנע מקבלת התרעות אלו ולרענן את הציטוטים לפני השעה 10:30.
 
3. הוועדה החליטה להוציא מכללי התלבור את סעיף 1.7, ולא לנקוט עמדה לגבי הוראות התאמת יום - הן לגבי חישוב ה"פיקסינג" והן לגבי חישוב התשלום. הוועדה ממליצה כי התאמות אלו יוגדרו על ידי כל אחד מהצדדים בעסקה, ויעלו בקנה אחד עם ההגדרות ב-ISDA.

4. הוועדה שוקלת להזמין לפגישתה הבאה את עו"ד רונית רוסטוקר ואת משה נתן מ"בנק הפועלים" – כדי ללמוד ולהעמיק בהיבטים שונים של הגדרת הימים שבהם חלה על הבנקים התורמים חובת ציטוט וקביעת התלבור (סעיף 1.6).