מהו שער חליפין יציג

השערים היציגים הם שערי חליפין של מטבעות חוץ במונחי שקלים. השער היציג של מטבע חוץ מסוים הוא אינדיקטור לשער החליפין של אותו מטבע בשוק מטבע החוץ(2) : הוא מבוסס על ממוצע שערי הקנייה והמכירה שמפרסמים הבנקים, ואינו משקף בהכרח שערים של עסקאות שבוצעו. אין לשערים היציגים מעמד רשמי מחייב על פי דין, ואין הם מתפרסמים ב"רשומות". עיקר השימוש בהם הוא לצורכי שיערוך וכשערים שאליהם מתייחסים חוזים. עם זאת צדדים בעסקה הצמודה למטבע חוץ רשאים לבצעה בכל שער חליפין המוסכם ביניהם. השער היציג לא יחול על עסקה כזאת, אלא אם כן הסכימו הצדדים על כך במפורש.

מדינות שונות, שבהן מתקיים מסחר דו-צדדי בשוק מטבע החוץ, נוהגות אף הן לפרסם שער "יציג" כולל הבנק המרכזי האירופאי (ECB) והבנק המרכזי של שוויץ (SNB)

בנק ישראל מחשב את השערים היציגים פעם אחת ביום, בימי העבודה במטבע חוץ בלבד, ומוסר אותם לידיעת הציבור כשירות מידע גרידא. בימי שבת וראשון ובימי שבתון בישראל אין שערים יציגים; כמו כן אין שערים יציגים בחג המולד, בראש השנה האזרחית ובחג הפסחא, שבהם שוקי מטבע החוץ ברוב מדינות העולם סגורים(3) . ייתכנו, כמובן, מקרים נוספים שבהם לא יהיה ניתן לפרסם שערים יציגים, לכל המטבעות או לחלק מהם - מפאת מחסור בנתונים, אי קיום מסחר במטבע חוץ וכדומה. הבנק אינו חייב ואינו מבטיח לפרסם שערים יציגים ביום מסוים. מידע על השערים היציגים החדשים נמסר בדרך כלל החל בשעות אחר הצהרים. (ראו להלן.) מועד זה אינו מובטח, וייתכנו מקרים שבהם השערים ייקבעו ויימסרו לציבור בשעות אחרות. לפיכך מן הראוי כי הצדדים לעסקה הצמודה לשער היציג יסכימו ביניהם מראש מהו השער היציג שיחול על העסקה - השער היציג שנקבע ביום העסקה, השער היציג שנקבע לאחרונה לפני יום העסקה, או זה שנקבע ביום מסוים אחר, לפני יום העסקה או אחריו.

השער היציג של דולר-ארה"ב חושב עד ל-23 במאי 1990 כממוצע של שערי הקנייה והמכירה (העברות והמחאות) של הדולר בבנקים, כפי שאלה דיווחו לבנק ישראל. החל ב-24 במאי 1990, מועד הנהגתו של המסחר הרב-צדדי בדולרים כנגד שקלים בין בנק ישראל לבנקים, ועד לביטול המסחר הרב-צדדי, השער היציג היומי היה השער שבו נסגר המסחר באותו היום. עם ביטול המסחר הרב-צדדי בין הבנקים לבין בנק ישראל, ב-3 באפריל 1995, והעברת כל המסחר לשיטה הדו-צדדית(4), עודכנה גם שיטת קביעתו של השער היציג. החל ממועד זה השער היציג של הדולר ליום מסוים הוא השער הממוצע שהתקיים במסחר הבין-בנקאי הדו-צדדי בפרק זמן שהוגדר מראש .

השער הממוצע מחושב על סמך דגימה של שערי החליפין שמפרסמים הבנקים על מסכי Reuters, דגימה הנלקחת ברגע אקראי – כיום בין השעות 13.15 ו-15.15 ביום עסקים רגיל ובין השעות 10.15 ו-12.15 בימי ו', בחול המועד ובערבי חגים(5). השער היציג מחושב על בסיס שערי האמצע של הבנקים שנדגמו, והוא אינו מביא בחשבון שערים שנדגמו אשר חרגו מהממוצע שהתקבל במדגם ביותר משתי סטיות תקן. במקרים נדירים, שבהם השער המחושב אינו משקף את השערים ששררו בשוק, מופעל שיקול דעת בקביעתו. השער היציג מתפרסם כיום זמן קצר אחרי השעה 15.15. (בימי ו', בחול המועד ובערבי חגים – זמן קצר אחרי השעה 12.15).

השערים היציגים של מטבעות אחרים מחושבים לפי השער היציג של הדולר ולפי שערי אותם מטבעות לעומת הדולר בשוקי המטבע הבין-לאומיים ברגע קביעת השער היציג. לפיכך היחסים בין השערים היציגים של מטבעות שונים משקפים את שערי החליפין בין מטבעות אלה בחו"ל בשעת קביעתם.
 בנק ישראל שומר לעצמו, באופן מוחלט ובלעדי, את הזכות לשנות את שיטת חישוב השער היציג, קביעתו, ו/או פרסומו ללא התחייבות כלשהי וללא הודעה מראש.

(1) מידע זה תקף בעת פרסומו. אין הוא תחליף לחוק, לתקנה או להוראה. פרטים והסברים נוספים ניתן לקבל בחטיבת השווקים, מרכז מידע כללי, טל' 02-6552321.

(2) השער היציג למטבע מסוים אינו זהה בהכרח לאחד משערי החליפין שעשויים להיות לאותו מטבע, למשל: שערים שונים של הבנקים המסחריים ללקוחותיהם, שערי קנייה ומכירה של שטרי כסף (בנקנוטים) ושל העברות והמחאות ושערים בין-בנקאיים.

(3) עד ה-31 ביולי 1986 לא פורסמו שערים יציגים למטבעות של המדינות השונות גם בימי שבתון של אותן מדינות.

(4) על המעבר לשיטת המסחר הדו-צדדי הרציף ראו: בנק ישראל, חטיבת השווקים, שערי חליפין של מטבעות חוץ בישראל, 1994, עמ' 16-15.

(5) עד ה-20 בפברואר 2006 משך הדגימה היה שעה אחת בלבד, בין השעות 14:15 ו-15:15 ביום עסקים רגיל ובין השעות 11:15 ו-12:15 בימי ו' ובערבי חגים.