שקילות פער הריביות(UIP) בתוחלת ובשונות שער החליפין שקל\דולר
בנצי שרייבר
אוגוסט 2006
תקציר
נייר זה בוחן את הקשרים הסימולטניים קצרי הטווח בין שער החליפין שקל\דולר לבין הריביות המקומיות, הריביות הדולריות ופערי הריביות לאורך המבנה העיתי של שיעורי הריבית קרי, בטווחים שונים לפדיון. הבדיקה נעשית בעזרת פרוצדורת ARCHשל שני משתנים עם סף (Bi-Variate Threshold ARCH - BV-TARCH) הכוללת מערכת משוואות לתיאור הקשרים בין שער החליפין והריביות. פרוצדורה זו מאפשרת ניתוח של ההשפעה קצרת הטווח (תדירות שבועית) של המשתנים אחד על השני, הן במומנט הראשון - התוחלת והן במומנט השני - השונות המותנית (conditional variance). כמו כן מאפשרת הפרוצדורה זיהוי אי-סימטריה בהשפעת שוקים על הסדרות ואוטורגרסיביות בהן. בחלק השני של העבודה נבחנת השערת שקילות פער הריביות הלא מכוסה (UIP) לאורך המבנה העיתי של פער הריביות.
מניתוח התוצאות של הפרוצדורה על נתונים שבועיים בשנים 1999 עד 2005 נמצא כי במשוואת התוחלת, שער החליפין משפיע חיובית על הריביות המקומיות ועל פער הריביות, לטווח ארוך (מעל שנה) אך לא ההפך. מנגד, במשוואת השונות המותנית לא נמצאה השפעה צולבת בין שער החליפין לבין הריביות ופער הריביות. דהיינו, עלייה בשער החליפין הובילה לעלייה בשיעור הריביות המקומיות לטווח ארוך וכן לעלייה בפער הריביות לטווח ארוך. השפעה כזו לא נמצאה לגבי הריביות ופער הריביות לטווח הקצר (פחות משנה). כמו כן, נמצא כי שוקים (shocks) של העלאת ריבית השפיעו יותר על התנודתיות של הריביות מאשר שוקים של ירידת ריבית. ממצא זה הוא כנראה תוצאה של המדיניות האי-סימטרית בריבית בנק ישראל שהייתה שכיחה בתקופת המדגם: העלאות חדות של הריבית לעומת הורדות איטיות ומדודות.
בחינת יכולת החיזוי של השערת "שוויון פער הריביות הלא מכוסה" בתקופת המדגם, מלמדת כי השינויים בפער הריביות ובפרט לטווח ארוך חזו טוב יותר את השינויים בשער החליפין מאשר הפער עצמו. ממצאים אלו מוסברים בצמצום פער הריביות המשמעותי שהתרחש במהלך מרבית תקופת המדגם בהשוואה לפיחות היחסית קטן של שער החליפין שקל\דולר במהלך מרבית תקופת המדגם.
המאמר בשלמותו כקובץ - PDF
לדף מאמרים לדיון - סוגיות במטבע חוץ