העבודה בוחנת את הקשרים בין מגזר הביטוח ליציבות של המערכת הפיננסית בישראל; זאת על רקע משברים פיננסיים בעולם בשני העשורים האחרונים, שחברות ביטוח היו מעורבות בהן. נקודת המוצא היא הידע והניסיון שנצבר בעולם בנושא זה בשנים האחרונות. אנו סוקרים את הסיבות המרכזיות – מבניות ואחרות – להתמוטטות של חברות ביטוח בעולם, ואת התנאים שבהם נפילתן מסכנת את המערכת הפיננסית (אפקט ההדבקה). לאחר מכן אנו בוחנים את הסיכונים המבניים והמערכתיים הגלומים בפעילות מגזר הביטוח בתנאים השוררים בישראל; זאת על רקע השוואות בינלאומיות ותוך שימוש באינדיקטורים המבוססים בחלקם על האינדיקטורים של קרן המטבע הבינלאומית ליציבות הפיננסית של מגזר הביטוח.
המסקנות מהידע והניסיון שנצברו בעולם הן כי הסיכונים המערכתיים בתחום זה נובעים משלושה גורמים מרכזיים: פעילות מעין-בנקאית בביטוח, כדוגמת חיסכון בתכניות לביטוח חיים עם תשואה מובטחת, החושפת אותן לסיכוני ריבית, אשראי ונזילות, בדומה לבנקים; זיקה עסקית ובעלותית בין בנקים לחברות ביטוח, היוצרת הדבקה ביניהם; חולשת ההסדרה והפיקוח (להלן רגולציה) במגזר הביטוח.
בישראל מתנהלת פעילות מעין-בנקאית בביטוח - בעיקר חסכונות במסגרת תכניות ישנות לביטוח חיים עם תשואה מובטחת – אמנם בהיקף קטן. ישנן גם החזקות צולבות בין הבנקים לביטוח, גם זאת בשיעורים נמוכים. לעומתם, הרגולציה במגזר הביטוח בישראל, כמו במדינות רבות, אינה חזקה די הצורך - למרות תהליך השיפור בה בשנים האחרונות - ולכן גלום בה סיכון מערכתי. אחד הביטויים לכך הוא חוסר בדיווח ובשקיפות, המקשה על הערכת החשיפות והסיכונים.
תופעה בולטת בישראל היא פעילות של ביטוח כללי וביטוח חיים בחברה אחת. מצב זה, שאינו מקובל ברוב מדינות העולם, יוצר פוטנציאל להדבקה מהביטוח הכללי - אשר בו עצמו כמעט לא גלום סיכון מערכתי -  אל ביטוח החיים.

 

התשואה להון בביטוח בישראל גבוהה בהשוואה בינלאומית; זאת משום שהדרישות לגבי הלימות ההון, ככל הנראה, נמוכות מדי.
 
למחקר המלא

​​