תקציר

"עקומת פיליפס" היא מסגרת תיאורטית ואמפירית מקרו-כלכלית מקובלת לניתוח הקשר בין הפעילות הריאלית לאינפלציה. בשני העשורים האחרונים, על רקע היחלשות המתאם בין הפעילות הריאלית לאינפלציה בעולם, וכן בישראל, חוזרת ועולה השאלה לגבי מידתה ואף קיומה של תחלופה בין הפעילות לאינפלציה. שאלה זו היא בעלת משמעות רבה לקובעי המדיניות המוניטרית, שהחלטותיהם לגבי שינויים בריבית אמורות להשפיע על האינפלציה, בין היתר, דרך השפעתה של הריבית על הפעילות המצרפית. בפרק זה אנו אומדים את "מכפיל פיליפס" – היחס בין תגובת האינפלציה על זעזוע אקסוגני לביקוש המצרפי לתגובת הפעילות הריאלית על אותו זעזוע– בטווחי זמן שונים, וזאת באמצעות מספר שיטות זיהוי. אנו מזהים עדות לקיומה של עקומת פיליפס בישראל ולהשתטחותה – היחלשות התחלופה בין האינפלציה לפעילות – בעשור האחרון: "מכפיל פיליפס" נע בשנים 2003–2019 בין 1 ל-2 בממוצע. ממוצע זה משקף מכפיל גבוה יחסית בתחילת המדגם (עד שנת 2011), ומכפיל נמוך וקשה יותר לזיהוי בסופו, על רקע ירידת רמתה של האינפלציה. נסייג ונציין שאי-הוודאות הכרוכה באומדנים שלנו למכפיל פיליפס מקשה על הערכה כמותית מדויקת של קשר זה ושל השינוי בו. 

 

למאמר המלא כקובץ PDF​