שאלות ותשובות

"מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי" (באנגלית CBDC – Central Bank Digital Currency) הוא אמצעי תשלום שבנק ישראל עשוי להנפיק בעתיד. בדומה למזומן הפיזי המונפק על ידי בנק ישראל, גם השקל הדיגיטלי, אם יונפק, יהיה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי מי שמחזיק אותו. בשונה מהמזומן, ניתן יהיה לבצע באמצעותו עסקאות באופן דיגיטלי - למשל, לבצע תשלומים מרחוק.

מרבית הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנושא - במחקר, בניסויים טכנולוגיים, או בשילוב של השניים, יש גם מספר מדינות שבהן כבר הונפק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. עם זאת, אף מדינה מפותחת עדיין לא הודיעה רשמית על החלטה להנפיק מטבע כזה.

חווית השימוש עשויה להיות דומה לזו המוכרת מאמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים כיום, אך אלו מהווים התחייבות של גורם פרטי – בדרך כלל בנק מסחרי - בעוד השקל הדיגיטלי, כאמור, יהיה התחייבות של בנק ישראל כלפי מי שמחזיק בו. ייתכנו הבדלים נוספים, כתלות בהחלטות העיצוב שיתקבלו. למשל, ייתכן שהשקל הדיגיטלי יאפשר תשלום תוך רמה גבוהה יותר של פרטיות מזו שבאמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים, אך השימוש בו לא יהיה אנונימי לחלוטין, ובכך הוא יהיה שונה מהמזומן.

השקל הדיגיטלי שונה באופן מהותי ממה שמכונה "מטבעות קריפטוגרפים". השקל הדיגיטלי יהווה התחייבות של בנק ישראל, ובדיוק כמו השקל המזומן - ערכו יהיה יציב. ערכם של מטבעות קריפטוגרפים אינו יציב, והניסיון מלמד שעד כה גם אלו שמתיימרים להיות מטבעות יציבים לא תמיד מצליחים לשמר את היציבות.  זו אחת הסיבות לכך שהם לא מהווים אמצעי תשלום בשימוש נרחב, בנוסף לעובדה שלא תמיד ברור מי הגורם העומד מאחוריהם.

סביר להניח שעיקר השימוש בשקל הדיגיטלי ייעשה באמצעות טלפונים חכמים, מחשבים וכיו"ב. עם זאת, על מנת לאפשר לכלל חלקי האוכלוסייה להשתמש בו, חשוב שיהיו דרכים שונות להשתמש בשקל הדיגיטלי שלא באמצעים המותאמים לאנשים שאינם בעלי אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה. לדוגמא, כרטיסים חכמים, טלפונים ניידים שאינם טלפונים חכמים, אביזרים לבישים, וכיו"ב.

בנק ישראל ימשיך להנפיק כסף מזומן בדמות שטרות ומעות, כל עוד יהיה לכך ביקוש מצד הציבור וכל עוד הבנק יעריך שהדבר נדרש על מנת לתמוך ביתירות וביעילות של מערך התשלומים בישראל. במידה ויוחלט להנפיק את השקל הדיגיטלי, הוא יתקיים במקביל למזומן. שק"ד יהיה תמיד ניתן להמרה ביחס של 1:1 עם שקל מזומן או שקל בחשבון הבנק, ובדומה למזומן, ישמש כהתחייבות המונפקת על ידי הבנק המרכזי.

בעיצוב השקל הדיגיטלי צוות הפרויקט מנסה לשלב בין היתרונות של המזומן לאלו של אמצעי התשלום הדיגיטליים. בדומה למזומן, השקל הדיגיטלי יהיה התחייבות של בנק ישראל וייתכן שיספק אפשרות לבצע תשלום דיגיטלי ברמת פרטיות גבוהה מזו המתאפשרת כיום. בנוסף, השקל הדיגיטלי עשוי לתמוך בביצוע תשלומים דיגיטליים ללא חיבור לרשת (Offline), כפי שמתאפשר במזומן. מהצד השני, השקל הדיגיטלי יאפשר לשלם בנוחות באמצעים שונים כגון הטלפון הנייד, כרטיסים חכמים ואביזרים לבישים. השקל הדיגיטלי יאפשר לבצע תשלומים ברשת וצפוי להציע יישומי תשלום מתקדמים שאינם אפשריים כיום באמצעים הקיימים.

השקל הדיגיטלי יאפשר לנו לקיים את אותם פעולות תשלום שאנחנו מבצעים היום עם אמצעי התשלום הקיימים במרחב הדיגיטלי, למשל: להעביר כסף  לבני משפחה או לחברים, לקנות מוצרים בחנויות או באינטרנט, לשלם תשלומי ממשלה שונים, וכדומה. ייתכן שאף ניתן יהיה לקבל את המשכורת בשקל הדיגיטלי, לקבל קצבאות מהמדינה, וכיו"ב. בנוסף חידושים טכנולוגיים בעולמות התשלומים עשויים לשנות את הדרך בה אנו משלמים ויאפשרו לבצע תשלומים מהירים יותר ויקרים פחות. לדוגמא, השימוש בשק"ד עשוי להוזיל משמעותית את התשלומים לחו"ל, כפי שנבחן בפרויקט Icebreaker. ייתכן שהשקל הדיגיטלי יתמוך גם בישומי תשלום שאינן קיימים היום, כגון עסקאות Delivery Vs. Payment, תשלומים זעירים (micropayments), וכיו"ב. השקל הדיגיטלי יצטרך לשמש את המשק הישראלי בעשורים הבאים, שבהם יתרחשו התפתחויות טכנולוגיות שאין ביכולתנו לחזות כעת. לכן, המערכת תיבנה באופן שיאפשר להתאים אותה בעתיד להתפתחויות הטכנולוגיות החדשות בקלות וביעילות.

במסמך שפורסם על ידי בנק ישראל במאי 2021 מפורטת טיוטת המודל האפשרי שבו יפעל השקל הדיגיטלי. המודל המתואר הוא  במודל דו-נדבכי (Two-Tier). במודל זה, בנק ישראל אכן ינפיק את השקל הדיגיטלי, אך את הגישה לשקל הדיגיטלי יציעו "ספקי תשלום". ספקי תשלום אלו יהיו מהמגזר הפרטי והם יכולים להיות בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות פינטק ,חברות טכנולוגיות או פיננסיות נוספות, וכל גוף שיעמוד בדרישות וברגולציה שבנק ישראל ורשויות נוספות יחילו. משתמשי הקצה יפתחו חשבון ארנק דיגיטלי אצל ספק תשלום לבחירתם וספק התשלום ייתן את הגישה הטכנולוגית לשקל הדיגיטלי. ייתכן שניתן יהיה להתקשר  עם יותר מספק תשלום אחד ולהחזיק יותר מארנק דיגיטלי יחיד. המעבר בין ספקי התשלום יהיה קל ונוח עבור משתמש הקצה.

לא. בחלק מהמטבעות הקריפטוגרפים, מאחר ואין גורם אמין שעומד מאחוריהם, אימות העסקאות והנתונים מתבצעים בשיטה מורכבת המצריכה כוח חישוב עצום ולכן צורכת כמויות גדולות של חשמל. השקל הדיגיטלי לא יעשה שימוש בטכנולוגיה כזו, וצריכת האנרגיה שלו לא צפויה להיות שונה באופן מהותי מזו של מערכות תשלומים קיימות.

ככלל, שימוש בשקל הדיגיטלי יחייב חיבור לתקשורת כלשהי. יחד עם זאת בתהליכי האפיון של השקל הדיגיטלי נבחנת האפשרות לביצוע עסקאות גם ללא חיבור תקשורת, עסקאות אופליין (Offline), מהסיבות הבאות: הראשונה, לאפשר לקיים עסקאות גם כאשר יש תקלות (למשל: הפסקת חשמל, נפילת תשתית סלולרית); השנייה לאפשר שימוש בשקל הדיגיטלי בכל מקום בארץ גם כאשר זה מקום ללא קליטת תקשורת. ייתכן שגובה העסקאות המבוצעות אופליין יהיה מוגבל על מנת למזער את הסיכונים הכרוכים בעסקאות אלו.