תמצית
מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה באוקטובר 2020 בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית. התחזית כוללת שני תרחישים מרכזיים – תרחיש המאופיין בשליטה על התפתחות התחלואה, לצד תרחיש המאופיין בשליטה נמוכה על התפתחות התחלואה[1].
בתרחיש השליטה התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ ב-5%. בתרחיש זה לא צפויים סגרים נרחבים נוספים או השבתה משמעותית של הפעילות הכלכלית. בהתאם לכך, הצמיחה ב-2021 צפויה להיות יחסית גבוהה, כ-6.5%. עם זאת, רמת הפעילות הממוצעת לאורך שנת 2021 תהיה נמוכה בכ-5% ביחס למגמה שטרם המשבר. האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה להסתכם ב-0.3%, ובמהלך 2021 היא צפויה להסתכם ב-0.6%. שיעור האבטלה הרחב[2] (גילי 15+) צפוי לעמוד ברבעון האחרון של 2020 על כ-16.7% מכח העבודה, ולרדת בהדרגה לכ-7.8% בסוף השנה הבאה. גירעון הממשלה צפוי לעמוד על כ-13 אחוזי תוצר השנה, ועל כ-8 ב-2021. לפיכך, יחס החוב לתוצר יאמיר ל-73% בסוף שנה זו, ול-76% בשנה הבאה.
בתרחיש השליטה הנמוכה התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ ב-6.5%, כאשר בשנה הבאה הצמיחה תסתכם ב-1.0% בלבד. לפיכך, בתרחיש כזה, רמת הפעילות הממוצעת ב-2021 תהיה נמוכה בכ-11.5% ממגמת טרום המשבר. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפוי להסתכם ב-((-0.2% ובמהלך 2021 הוא צפוי להסתכם ב-0.1%. שיעור האבטלה הרחב (גילי 15+) צפוי לעמוד על 20.2% במהלך הרבעון האחרון של 2020 (תקופת סגר), ולרדת עד 13.9% רק בסוף השנה הבאה. גירעון הממשלה צפוי לעמוד על כ-13 אחוזי תוצר ב-2020, ועל כ-11 אחוזי תוצר ב-2021, כך שיחס החוב תוצר יאמיר ל-75% בסוף שנה זו ול-83% בשנה הבאה.
התחזית
בתחזית זו, בדומה לתחזיות האחרונות שפורסמו, ניתן דגש מיוחד לניתוח ענפי לצורך הבנת ההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה ושל צעדי המדיניות שננקטו בעקבותיו. בפרט, התחזית מושתתת על הערכה ביחס להשבתת ענפי המשק כתוצאה מצעדי הממשלה למאבק בהתפשטות הקורונה. בנוסף, התחזית מגלמת מידע מאינדיקטורים וממודלים נוספים. הגיבוש הסופי, לכדי תחזית מקרו-כלכלית קוהרנטית לכלל המשתנים הריאליים והנומינליים, בוצע באמצעות מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים – מודל ה-DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותח בחטיבת המחקר[3].
א. הסביבה העולמית
הערכותינו לגבי ההתפתחויות בסביבה העולמית מתבססות בעיקרן על התחזיות שמגבשים מוסדות בין-לאומיים ובתי השקעות זרים. ההנחות בדבר התוצר, האינפלציה, הסחר העולמי והריבית במדינות המפותחות דומות לאלו ששימשו אותנו בתחזית הקודמת, תוך עדכון קל בהתאם להתפתחויות.
במסגרת שני התרחישים אנו מניחים כי יבוא המדינות המפותחות יתכווץ ב-2020 ב-9%, ושבשנה הבאה הוא ישוב לצמוח ב-7%. עוד אנו מניחים כי התוצר של המדינות המפותחות יתכווץ ב-2020 ב-4.1%, וישוב להתרחב ב-2021, בשיעור של 5.7%. האינפלציה באותם המשקים צפויה להסתכם ב-0.3% ב-2020, וב-1.0% במהלך 2021.
ב. הפעילות הריאלית בישראל
שני התרחישים יוצאים מנקודת המוצא של סוף הרבעון השלישי של 2020, כאשר היקף אי-הפעילות ("שיעור ההשבתה") המוערך ברבעון השלישי, טרם הכניסה לסגר, עומד על 5%-7%, והצמיחה הצפויה ברבעון השלישי גבוהה ביחס להערכה בתחזית הקודמת (בשני התרחישים). שיעור אי-הפעילות מחושב על בסיס ניתוח ענפי הכלכלה, תוך שקלול מידע מסקר הבזק של הלמ"ס (פגיעה בפדיון), הוצאות בכרטיסי אשראי, סקר כח אדם (תשומת עבודה לפי ענף) והערכות שיפוטיות לגבי ענפים שאינם מכוסים על ידי אינדיקטורים אלה – בין היתר על בסיס מידת הרגישות של הענף לריחוק חברתי. בשני התרחישים ישנה ירידה משמעותית בפעילות בתחילת הרבעון הרביעי, כתוצאה מהסגר שהוטל בתחילת החגים, אך התרחישים שונים בכל הנוגע לאופן היציאה מהסגר ולהשלכותיו. שני התרחישים מבוססים על הנחת עבודה לפיה באמצע 2021 יימצא חיסון או טיפול תרופתי לקורונה, שיאפשרו חזרה לשגרת חיים ללא מגבלות על הפעילות הכלכלית. יודגש שזו אינה תחזית רפואית, אלא הנחת עבודה לצורך גיבוש תחזית וניתוח כלכלי.
בתרחיש השליטה אנו מניחים שהתפתחות התחלואה במהלך הרבעון הרביעי תאפשר יציאה יחסית מהירה מהסגר. כמו כן, אנחנו מניחים במסגרת תרחיש השליטה שבהמשך השנה ייושם בהצלחה מתווה של שגרת קורונה, כך שהתחלואה תתייצב ברמה שתאפשר פעילות נרחבת יחסית. לפיכך, במסגרת תרחיש זה, החל מסוף אוקטובר 2020 ועד למציאת החיסון, הצמיחה תתאושש בהדרגה.
[1] תרחישים אלה מבטאים טווח סביר, אך לא מוחלט, לחומרת הפגיעה הכלכלית כתוצאה מהקורונה. בהחלט יתכנו גם תרחישים פסימיים יותר (גלישה לסגרים חמורים כבעבר, ערעור יציבות פיננסית, התמשכות המשבר כתוצאה מאי-מציאת חיסון ועוד), וכן תרחישים אופטימיים יותר (מציאה מוקדמת של חיסון, התאוששות מהירה מאוד אחרי הקורונה ועוד).
[2] שיעור האבטלה הרחב מתייחס לסכימת המובטלים בהגדרתם הרגילה (מי שלא עבדו, רצו לעבוד, היו פנויים לעבודה, וחיפשו עבודה), המועסקים שנעדרים זמנית כל השבוע מסיבות הקשורות לקורונה (הכוללים הן עובדים בחל"ת, הן עובדי שירות ציבורי שהיו בחופשה כפויה והן עצמאיים שלא עבדו). בנוסף, הוא כולל את הירידה העודפת במשתתפים בכח העבודה (ירידה בשיעור ההשתתפות שהיא מעבר למגמה).
[3] הסבר
על התחזיות המקרו-כלכליות שחטיבת המחקר מגבשת, וכן סקירה של המודלים שהן מושתתות
עליהם, מופיעים בדוח האינפלציה 31 (לרבעון השני של 2010), סעיף 3ג. נייר העבודה על
מודל ה-DSGE זמין באתר האינטרנט של בנק ישראל. כותרתו
MOISE: A DSGE Model for the Israeli Economy, Discussion Paper No. 2012.06.