דוח האינפלציה 2006, המחצית השנייה - קובץ PDF ()

בנק ישראל
ירושלים, שבט התשס"ז
ינואר 2007

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של 2006
דוח האינפלציה למחצית השנייה של שנת 2006 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל, בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
במחצית השנייה של 2006 ירד מדד המחירים לצרכן ב-1.7 אחוזים. במדידה של שנים עשר חודשים לאחור ירד המדד בסוף מחצית זו ב-1.0 אחוז, שיעור נמוך מהגבול התחתון של טווח יעד האינפלציה (מ-1 עד 3 אחוזים) התואם יציבות המחירים.
בתקופה הנסקרת, ובשנת 2006 כולה, נהנה המשק הישראלי מהישגים חשובים - צמיחה גבוהה, יציבות פיננסית ואינפלציה נמוכה - למרות אירועים חיצוניים שיכלו לערער את ההישגים האלה, ובראשם הלחימה בצפון בקיץ. בהמשך למחצית הראשונה של 2006, שבה שיעור עליית המחירים, במדידה של 12 חודשים לאחור, חרג מעל לגבול העליון של טווח היעד, ניהל בנק ישראל במחצית הנסקרת מדיניות הפועלת בהדרגה להחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד.
חריגת שיעור עליית המחירים מעל היעד במחצית הראשונה של 2006 נבעה בעיקר מהיחלשות השקל מול הדולר החל מיוני 2005 ועד פברואר 2006, בין היתר על רקע אירועים גיאופוליטיים והתחזקות הדולר בעולם, ומעליית מחירי האנרגיה בעולם. באותה תקופה העלה בנק ישראל את הריבית בהדרגה, במסגרת המדיניות החותרת להשגת היעד. בתחילת 2006 צפה הבנק כי מדיניות זו תביא להחזרת קצב עליית המחירים לתוך תחום היעד קרוב לאמצע השנה, ואכן כך קרה. במקרה של סטייה מיעד האינפלציה גישת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, המכונה "הגישה הגמישה", פועלת להחזרת האינפלציה לטווח היעד בהדרגה; זאת כדי למנוע תנודות מיותרות במשק ובשווקים הפיננסיים ולאפשר את בדיקת השפעתו של כל שינוי בריבית על השווקים ועל מחירי הסחורות והשירותים לנוכח השינויים המתרחשים כל העת בתנאים החיצוניים, שהחשובים בהם ב-2006 היו התנודות בשער הדולר ובמחירי הנפט. השמירה על היציבות הפיננסית הייתה הגורם המכריע להעלאת הריבית בסוף יולי - על רקע הערכת בנק ישראל אז בדבר אי-ודאות ניכרת לגבי השפעת הלחימה על המשק והשווקים.
בשליש האחרון של השנה נוצרו כוחות לירידה חדה של מחירי הסחורות והשירותים, בהם ירידה חדה של מחירי האנרגיה וייסוף השקל מול הדולר. ייסוף זה הושפע הן מהיחלשות הדולר בעולם והן מחוסנו של המשק הישראלי, שהתבטא, בין היתר, בעודף גדול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים וביבוא הון. כתוצאה מכך ירד מדד המחירים לצרכן מספטמבר עד נובמבר (כולל) בשיעור מצטבר של 1.8 אחוזים וחרג כלפי מטה מיעד האינפלציה. עוצמתה ומהירותה של התפנית בכוחות המשפיעים על המחירים לא היו צפויות. בתגובה המחירים לתחומי היעד, אך כפי שהבנק נמנע מהעלאת ריבית חדה במחצית הראשונה של 2006, כך הוא נמנע הפעם מהורדת ריבית חדה מדי. לפי הערכות בבנק ישראל וכן של חזאים מקצועיים במשק, האינפלציה החודשית צפויה לחזור בסוף הרביע הראשון של 2007 לתוואי עונתי התואם את מרכז תחום היעד. עם זאת, בגלל הירידות החדות של מדד המחירים בסוף 2006, צפוי כי האינפלציה בחישוב של 12 חודשים לאחור תישאר מתחת לטווח היעד עד שירידות אלו ייצאו מהחישוב, כלומר עד הרביע האחרון של השנה.
התחזיות הכלכליות ל-2007 ממשיכות להיות חיוביות. צפוי כי יימשכו הן הצמיחה המהירה של התוצר וירידת האבטלה והן יציבות המחירים והיציבות הפיננסית. זאת על רקע הערכות בדבר המשך הצמיחה של הפעילות הכלכלית בעולם ושל היקף הסחר הבין-לאומי, וכן בזכות אישור תקציב המדינה בכנסת, ובו היקפי הוצאה, הכנסה וגירעון המתאימים למצב המקרו-כלכלי. ואולם, אם יתרחשו במהלך השנה אירועים לא-צפויים חשובים, עשויים להיווצר כוחות חדשים, שיביאו לשינוי בתוואי האינפלציה שאנו צופים כעת. דוגמאות אפשריות לכך הן התחדשות השינויים החדים במחירי הנפט, תפנית במחזור העסקים בעולם בכלל ובארה"ב בפרט ושינוי חד במצבה הגיאופוליטי של ישראל. גם ביצוען של הרפורמות המתוכננות בשוק הכספים (למשל פיתוח שוק לעסקות ריפו) ובמערכת התשלומים וכן הפרטת בז"ן חיפה - כולם מהלכים חשובים לקידום הצמיחה הכלכלית בטווחים הבינוני והארוך - יש בהם כדי לחולל, בטווח הקצר, תנודות מסוימות בריביות הקצרות. בנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות הכלכליות כדי להמשיך ולנהל את מדיניות הריבית כך ששיעורה, בחשיבה של 12 חודשים קדימה, יתיישב עם יעד האינפלציה.


סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל


תקציר
מדד המחירים לצרכן ירד במחצית השנייה של 2006 בשיעור מצטבר של 1.7 אחוזים (עד דצמבר), לאחר עלייה של 1.6 אחוזים במחצית הראשונה. במהלך שנת 2006 כולה ירד המדד ב-0.1 אחוז - מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים).  
עם הגורמים העיקריים לירידת המחירים במחצית הנסקרת נמנים המשך מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר וירידה חדה במחיריהם של מוצרי האנרגיה בעולם. כנגד זאת פעלו בתקופה הנסקרת כוחות לעליית המחירים, שנבעו מהמשך ההתרחבות של הביקושים המקומיים.  
התפתחות שער החליפין בתקופה הנסקרת התאפיינה במגמה של התחזקות השקל מול הדולר, המשך להתחזקותו החל מהרביע השני. התפתחות זו בשער החליפין הייתה דומיננטית והביאה לירידת מחירי הדיור והמוצרים הסחירים, וכפועל יוצא - של מדד המחירים לצרכן.  
מתחילת המחצית השנייה ועד אוקטובר הושפעה מגמת הייסוף בשער החליפין בעיקר מגורמים מקומיים ארוכי טווח - המשך התבססות התנאים החיוביים של המשק, לרבות האמינות של המדיניות המקרו-כלכלית, שתמך בהאצת תנועות ההון אל המשק. לעומת זאת נבעה התחזקות השקל לקראת סוף השנה בעיקר ממגמה גלובלית - היחלשות הדולר בעולם.  
צמיחת המשק נמשכה גם השנה, על אף האטה זמנית בפעילות בגלל מלחמת לבנון השנייה. הצמיחה תרמה להמשך הצמצום של פער התוצר - אף כי התרחבות מצד הביקושים לוותה גם בהתרחבות מצד ההיצע - ולפיכך השפעת הצמיחה על המחירים הייתה מתונה. היציבות במדד עלות העבודה ליחידת תוצר, כתוצאה מעליות מקבילות בפריון העבודה ובשכר הנומינלי, העידה על העדר לחצים אינפלציוניים מכיוון שוק העבודה.  
השווקים הפיננסיים (מט"ח והאג"ח המקומיות) התאפיינו באיתנות בכל התקופה הנסקרת, על אף מלחמת לבנון השנייה. בתחילת הלחימה פוחת שער החליפין ועלו ומדדי הסיכון, במקביל לירידה חדה של מדדי המניות, אך לאחר זמן קצר שבו השווקים למגמות ששררו לפני המשבר.  
המדיניות המוניטרית פעלה במחצית הנסקרת על רקע התפנית בסביבה הכלכלית והביטחונית. בתחילת התקופה, על רקע ההערכה כי הכוחות שפעלו לעליית האינפלציה במחצית הראשונה לא נמוגו, והערכות לעלייה בפרמיית הסיכון של המשק, העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז. בהמשך המחצית, על רקע היווצרות כוחות מקומיים וגלובליים לירידת המחירים, הוריד בנק ישראל את הריבית בשיעור מצטבר של נקודת אחוז, ובתום המחצית היא עמדה על 4.5 אחוזים.  
הציפייה לגירעון פיסקלי נמוך מהתקרה שנקבעה בתכנון התקציב, על אף גידולן של הוצאות הממשלה בגלל הלחימה בצפון, החלטות הממשלה על יעדי התקציב לשנת 2007 וכן גיוס נטו שלילי - כל אלה תמכו באמינותה של המדיניות הפיסקלית, ובכך תרמו ליציבות בשווקים הפיננסיים ובמחירים.  

המשטר המוניטרי בישראל: המשטר המוניטרי שבו פועל בנק ישראל חותר להשגת יציבות מחירים, המוגדרת מאז שנת 2003 כאינפלציה בטווח של 1 עד 3 אחוזים לשנה. (לפירוט ראו תיבה 1 בדוח האינפלציה 17.)

דוח האינפלציה 2006, המחצית השנייה - קובץ PDF ()


לדף דוחות האינפלציה