למסמך התחזית המלא
תמצית

מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה באוקטובר 2024 בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית.[1] התחזית גובשה תחת ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה תמשיך להיות משמעותית אל תוך תחילת שנת 2025. הנחה זו משקפת רמת עצימות גבוהה יותר של הלחימה בסוף 2024 ובתחילת 2025 בהשוואה להנחה שעמדה בבסיס תחזית יולי. בפרט, העצימות הגבוהה שמאפיינת את התקופה האחרונה צפויה להימשך בתקופה הקרובה, תוך שיבוש רחב יותר של הפעילות הכלכלית בעורף, בעיקר בצפון הארץ. התחזית מאופיינת כמובן ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות. בפרט, עלתה ההסתברות לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר מאלו שמגולמים בתרחיש הבסיסי של התחזית, לרבות התעצמות המלחמה בזירות השונות והתארכות נוספת שלה. אלו, אם יתממשו, צפויים להתבטא בפגיעה נוספת בפעילות.

על פי התרחיש הבסיסי של התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2024 בשיעור של 0.5% ובשנת 2025 ב-3.8%. שיעור זה נמוך מהתחזית מיולי, ב-1.0 ו-0.4 נקודות אחוז, בהתאמה. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השלישי של שנת 2025) צפוי לעמוד על 3.2%, על רקע סביבה מקומית אינפלציונית יותר משהערכנו ביולי, בין היתר בשל עדכון ההנחות לגבי עצימות המלחמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי לעמוד על 3.8% (לעומת 3.0% בתחזית מיולי), ובמהלך שנת 2025 הוא צפוי להתמתן ל-2.8% (בדומה לתחזית מיולי). תוואי הריבית הצפוי עודכן כלפי מעלה – ברבעון השלישי של 2025 הריבית צפויה לעמוד על 4.5%. לנוכח האי-ודאות הגיאו-פוליטית הגבוהה ועליית ההסתברות שאנו מייחסים לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר, הסיכון לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה והסיכון לתחזיות האינפלציה, הריבית וגירעון הממשלה נוטה כלפי מעלה.

התחזית

חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת בכל רבעון תחזית מקרו-כלכלית שמתבססת על מספר מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות. בתהליך זה יש תפקיד מרכזי למודל ה-DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותח בחטיבת המחקר – מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים.[2] המודל מספק מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על הכלכלה והוא מאפשר לגבש את המידע מהמקורות השונים לכדי תחזית מקרו-כלכלית למשתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות פנימית ובסיפור כלכלי.

לצורך גיבוש אומדנים להשפעות הכלכליות של המלחמה ניתן דגש מיוחד לניתוח נתונים מהירים המעידים על היקפי הפגיעה ועל קצב ההתאוששות של תוצר ענפי המשק והשימושים, המושפעים מהמחסור בעובדים במהלך תקופת הלחימה ומהמגבלות הביטחוניות על הפעילות באזורי העימות, וכן על ניתוח של אירועים ביטחוניים מן העבר.

 

[1] התחזית הוצגה לוועדה המוניטרית ב-8/10/2024, לקראת החלטת הריבית שהתקבלה ב-9/10/2024.

[2] הסבר על התחזיות המקרו-כלכליות שחטיבת המחקר מגבשת, וכן סקירה של המודלים שהן מושתתות עליהם, מופיעים בדוח האינפלציה 31 (לרבעון השני של 2010), סעיף 3ג. נייר העבודה על מודל ה-DSGE זמין באתר האינטרנט של בנק ישראל. כותרתו

MOISE: A DSGE Model for the Israeli Economy, Discussion Paper No. 2012.06.