תמצית
מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה באפריל 2024 בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית.[1] בדומה לתחזית מינואר 2024, התחזית הנוכחית גובשה תחת ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של מלחמת "חרבות ברזל" הגיעה לשיאה ברבעון הרביעי של 2023, ושהיא תימשך עד לסוף 2024 בעצימות הולכת ופוחתת. עבור 2025 ההנחה היא שלא יהיו השפעות לחימה ישירות נוספות. כמו כן, אנו מניחים כי חלק הארי של המלחמה ימשיך להיות מוגבל לעזה. מטבע הדברים, התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, בין היתר בנוגע למשך ואופי המלחמה בעזה, השלכותיה לאחר סיומה, והאפשרות להחמרה בחזית הצפונית ובחזיתות אחרות.
על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.0% בשנת 2024 ושל 5.0% בשנת 2025, כמו הערכתנו בתחזית ינואר. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון הראשון של שנת 2025) צפוי להיות 2.8%. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי להיות 2.7% (לעומת 2.4% בתחזית ינואר) ואילו במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.3% (לעומת 2.0% בתחזית ינואר). ברבעון הראשון של 2025 הריבית צפויה לעמוד על 3.75%.
התחזית
חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת בכל רבעון תחזית מקרו-כלכלית שמתבססת על מספר מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות. בתהליך זה יש תפקיד מרכזי למודל ה-DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותח בחטיבת המחקר – מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים.[2] המודל מספק מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על הכלכלה והוא מאפשר לגבש את המידע מהמקורות השונים לכדי תחזית מקרו-כלכלית למשתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות פנימית ובסיפור כלכלי.
לצורך גיבוש אומדנים להשפעות הכלכליות של המלחמה ניתן דגש מיוחד לניתוח נתונים מהירים המעידים על היקפי הפגיעה ועל קצב ההתאוששות של תוצר ענפי המשק והשימושים, וכן על ניתוח של אירועים ביטחוניים מן העבר. הניתוח הסתייע בהערכות לגבי היקף הפגיעה וההתאוששות בצד ההיצע ברמה הענפית, הקשורים בין היתר למחסור בעובדים במהלך תקופת הלחימה ולמגבלות הביטחוניות על הפעילות. בצד הביקוש נותחו הנתונים שהצטברו עד כה לצורך הערכת הפגיעה בשימושים השונים וכן לצורך הערכה לגבי קצב התאוששותם עד כה. התוצאות שהתקבלו גובשו לכדי תחזית למקורות והשימושים, וזו תרמה לגיבוש התחזית שמוצגת כאן.
[1] התחזית הוצגה לוועדה המוניטרית ב-7/4/2024, לקראת החלטת הריבית שהתקבלה ב-8/4/2024.
[2] הסבר על התחזיות המקרו-כלכליות שחטיבת המחקר מגבשת, וכן סקירה של המודלים שהן מושתתות עליהם, מופיעים בדוח האינפלציה 31 (לרבעון השני של 2010), סעיף 3ג. נייר העבודה על מודל ה-DSGE זמין באתר האינטרנט של בנק ישראל. כותרתו
MOISE: A DSGE Model for the Israeli Economy, Discussion Paper No. 2012.06.