תמצית
מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה באפריל 2021 בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית. כזכור, התחזיות שפורסמו לאורך משבר הקורונה כללו שני תרחישים, על רקע אי הוודאות הגבוהה לאורך המשבר. לאור התקדמות מבצע החיסונים בחודשים האחרונים והירידה בתחלואה, התחזית הנוכחית כוללת תרחיש מרכזי יחיד, המתבסס על ההנחה כי בטווח התחזית לא תחול הרעה משמעותית בתחלואה אשר תצריך את הממשלה להטיל מחדש מגבלות בעלות השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות על הפעילות במשק.
על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% ו-5.0% בשנים 2021 ו-2022 בהתאמה, תוך ירידה בשיעור האבטלה הרחב ל-6% בסוף 2022. רמת התוצר בשנים אלו צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לתרחיש החיסון המהיר מהתחזית שפורסמה בינואר, וב-2022 היא צפויה להיות נמוכה רק ב-1.4 אחוזים מהרמה שהייתה צפויה לפני המשבר. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון הראשון של 2022) צפוי לעמוד על 1.1% וב-2022 הוא צפוי לעמוד על 1.2% – שיעורי אינפלציה גבוהים מאלו שהערכנו בתרחיש החיסון המהיר בתחזית הקודמת. על פי התחזית, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.1% בעוד שנה.
קיימת אי-וודאות משמעותית בנוגע לתוואי המדיניות שתאמץ הממשלה הבאה. במסגרת התחזית, אנו מניחים ש"קופסאות הקורונה" שאושרו לא ינוצלו במלואן, בזכות התאוששות המשק, וכי הממשלה לא תאשר קופסאות נוספות. בנוסף, אנו מניחים כי במסגרת התקציב הבסיסי, שאינו כולל את "קופסאות הקורונה", הממשלה תתאים את הוצאותיה לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק,[1] והחל משנת 2022, תפעל גם לצמצום הדרגתי של הגירעון המבני. תחת הנחות אלה, גירעון הממשלה ב-2021 צפוי לעמוד על 8.2 אחוזי תוצר, וב-2022 על 3.6 אחוזי תוצר. יחס החוב לתוצר צפוי להסתכם בכ-77 אחוזים בכל אחת מהשנים הללו.
התחזית
תחזית זו, בדומה לתחזיות האחרונות שפורסמו, מבוססת על ניתוח היקף הפעילות במשק כתוצאה מהמגבלות שהטילה הממשלה למאבק בהתפשטות הקורונה והשינויים שחלו בהן, והיא מגלמת גם מידע מאינדיקטורים וממודלים נוספים. הגיבוש הסופי, לכדי תחזית מקרו-כלכלית קוהרנטית לכלל המשתנים הריאליים והנומינליים, בוצע באמצעות מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים – מודל ה-DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותח בחטיבת המחקר.[2]
[1] בשנת 2021 משמעות הדבר היא הגדלת התקציב בכ-6 מיליארדי ש"ח, מעבר לתקציב ההמשכי שקבוע כעת בחוק ומעבר ל-"קופסאות הקורונה".
[2] הסבר על התחזיות המקרו-כלכליות שחטיבת המחקר מגבשת, וכן סקירה של המודלים שהן מושתתות עליהם, מופיעים בדוח האינפלציה 31 (לרבעון השני של 2010), סעיף 3ג. נייר העבודה על מודל ה-DSGE זמין באתר האינטרנט של בנק ישראל. כותרתו: MOISE: A DSGE Model for the Israeli Economy, Discussion Paper No. 2012.06.