לדוח המלא כקובץ PDF​

תקציר

דוח זה סוקר את המדיניות המוניטרית במחצית הראשונה של שנת 2022 ובתחילת המחצית השנייה של שנה זו[1]. במהלך תקופה זו חצה שיעור האינפלציה את הגבול העליון של היעד. עליית המחירים שיקפה בין היתר את התגברות הביקוש העולמי, את השיבושים הנמשכים בשרשרות האספקה ואת המלחמה באוקראינה. כל אלה הובילו לעליית מחירי האנרגיה והסחורות בעולם ולהאצה בשיעור האינפלציה בישראל. במהלך המחצית התגברו הביקושים המקומיים ואלו תרמו אף הם להאצת האינפלציה, בפרט בסעיפים הבלתי סחירים.

לצד זאת נמשכה הפעילות הכלכלית במשק ברמה שתואמת את תוואי המגמה שקדם למשבר. תחילתה של המחצית הראשונה של השנה התאפיינה בגל תחלואה משמעותי, שהביא למספר חסר תקדים של מאומתים ומבודדים וגם לעלייה משמעותית במספר המאושפזים בבתי החולים. עם זאת, למרות היקפי ההדבקה החריגים והודות לשיעורי ההתחסנות הגבוהים, לא לווה גל התחלואה בסגר ולמעט בענפי התיירות והפנאי לא התבטא בפגיעה בפעילות הכלכלית של המשק.

המדיניות המוניטרית: במסגרת החלטות הריבית שהתקבלו במחצית הראשונה של שנת 2022 החליטה הוועדה בשלוש החלטות על העלאתו של שיעור הריבית ב-1.15 נקודות האחוז, מרמה של 0.1%, ששררה מאז תחילת 2020, עד לרמה של 1.25%. זאת כהמשך לתהליך שהחל בשנה הקודמת שכלל צעדים שננקטו לשם ריסון מוניטרי. במסגרת תהליך מרסן זה הופסקה תכנית הרכישות של איגרות החוב והשימוש ביתר הכלים המיוחדים שהופעלו במהלך משבר הקורונה וכן לא בוצעו רכישות המט"ח.

סביבת האינפלציה: המחצית הראשונה של שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לשנים האחרונות. זאת בין היתר על רקע עליית מחירי האנרגיה והסחורות בעולם בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה ועליית התחלואה בסין. בראשיתה חצה שיעור האינפלציה השנתי את גבול היעד העליון והגיע בחודש מאי לשיעור של 4.1%, השיעור הגבוה ביותר בעשר השנים האחרונות. עם זאת נמוך שיעור האינפלציה בישראל באופן משמעותי משיעור האינפלציה שקיים ברוב המדינות המפותחות. הציפיות לאינפלציה בישראל לשנה ולטווחים הבינוניים (שנתיים ושלוש שנים), מצויות אף הן מעל היעד, אך הציפיות לטווחים הארוכים יותר מעוגנות בתוך תחום היעד.

הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים והאינדיקטורים שהוצגו בפני הוועדה במחצית הנסקרת העידו כי המשק הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית רציפה ברמה שתואמת את תוואי המגמה שקדם למשבר. רמת הפעילות הגבוהה נשמרה גם במהלך גל האומיקרון, בין היתר הודות להסתגלותם של מרבית ענפי המשק לפעילות לצד המגפה. השפעת המגפה על הפעילות הכלכלית כמעט ונעלמה במרוצת המחצית הראשונה של השנה ונרשמה התאוששות ניכרת בענף התיירות. ניכר כי רמת פעילות גבוהה מאפיינת את כלל תחומי הפעילות של המשק, אולם לאחר הצמיחה החריגה ברבעון האחרון של שנת 2021, התכווץ מעט התוצר במהלך הרבעון הראשון 2022 והתייצב בסמוך למגמה ששררה טרם המשבר. התכווצות התוצר בתקופה זו נרשמה ברוב השימושים המרכזיים ושיקפה למעשה תמונת ראי של הזינוק ברבעון הקודם. לצד זאת התאפיינה המחצית הראשונה של השנה גם באי-ודאות רבה לנוכח ההתפתחויות הגיאופוליטיות בעולם, אי-הוודאות הפוליטית והאירועים הביטחוניים בישראל.

שוק העבודה: נתוני התעסוקה והמשרות הפנויות מלמדים כי שוק העבודה הדוק, כפי שמתבטא בשיעור האבטלה הנמוך, לצד שיעור גבוה של משרות פנויות. שיעור התעסוקה נע במהלך המחצית הנסקרת סביב הרמה שקדמה למשבר ושיעור האבטלה ירד לרמה שנמוכה במעט מרמתו טרם המשבר. במרוצת המחצית הנסקרת חצה השכר במגזר העסקי את המגמה ארוכת הטווח שקדמה למשבר. לעומת זאת עלה השכר במגזר הציבורי בשיעור מתון יותר.

שער החליפין: במהלך המחצית הראשונה של השנה חל שינוי במגמה ולאחר מגמת ייסוף שנרשמה בו בשנים האחרונות, חל פיחות בשקל מול המטבעות המרכזיים. בחודשים פברואר עד יוני לא נרשמו רכישות של מט"ח.

הכלכלה העולמית: במחצית הנסקרת נרשמה האטה בקצב הפעילות בכלכלה הגלובלית. המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הכלכלית בסין עקב העלייה בתחלואה ותגובת המדיניות אליה, העמיקו את השיבושים בשרשרות הייצור העולמיות, הגבירו את לחצי האינפלציה והאיצו את צעדי הריסון שנקטו בנקים מרכזיים רבים. לנוכח התפתחויות אלה עודכנו תחזיות הצמיחה במדינות רבות כלפי מטה.

סביבת האינפלציה בעולם הוסיפה לעלות; במדינות מפותחות רבות עמדו מדדי האינפלציה על רמה גבוהה מיעדי הבנקים המרכזיים. בארה"ב ממשיכה האינפלציה להיות גבוהה והגיעה לקראת סוף המחצית הנסקרת לכ-8.6%, שיעור גבוה במונחים היסטוריים. גם בגוש האירו נרשמה עלייה מהירה באינפלציה, ששיעורה עמד בחודש מאי על 8.1%. אינפלציית הליבה נמצאת אף היא במדינות רבות מעל היעד, אם כי ברמה נמוכה יותר.

לאור זאת הואצה במדינות רבות הנסיגה מצעדי ההרחבה הלא-קונבנציונליים שננקטו במהלך משבר הקורונה והחל תהליך הדרגתי של העלאת שיעור הריבית. בארה"ב העלה הפד את שיעור הריבית בחודש יוני לרמה של 1.75%. בגוש האירו האיץ ה-ECB את קצב צמצום תכנית הרכישות וזו צפויה להגיע לסיומה בחודשים הקרובים. על פי ההערכות יחל ה-ECB להעלות את שיעור הריבית בהמשך השנה. במספר מדינות נוספות שבהן האינפלציה שוהה מעל ליעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות בשיעורי הריבית.

שוק האשראי: למרות העלייה בסביבת הריבית, נמשכת התרחבות האשראי למגזר העסקי. במיוחד בולטת התרחבות מהירה של האשראי לענפי הבינוי והנדל"ן. מגבלות גיוס האשראי של החברות מצויה ברמה נמוכה על פני כל הענפים. העלייה בהיקף המשכנתאות החדשות שנרשמה במהלך החודשים הראשונים של השנה נבלמה לקראת תום המחצית. במהלך חודשי המחצית התאפיינו המשכנתאות החדשות בעלייה מסוימת של מדדי הסיכון ובהם עלייה בשיעור המימון מערך הנכס, שיעור ההחזר מההכנסה הפנויה ושווי הנכסים הנרכשים.
ההתפתחויות בשווקים הפיננסים: המחצית הנסקרת נפתחה עם ירידות חדות בשווקים הפיננסים, המקומיים והגלובליים, לאחר שנה שבה נרשמו עליות מרשימות והיקף גיוסים גבוה. ההערכות משוק התלבור באשר לתוואי העתידי של ריבית בנק ישראל עלו במהלך המחצית והגיעו בסיומה ל-3.2% בעוד שנה.
המדיניות הפיסקלית: במהלך המחצית הנסקרת גדלו ההכנסות המקומיות ועמדו על שיעור גבוה מזה שהיה צפוי על פי התחזיות השונות. הגידול בגבייה של המיסים הישירים נעוצה בעיקר מגבייה מחברות ומעצמאיים (כולל בעלי מניות בחברות) וממסי המקרקעין. המיסים העקיפים רשמו אף הם גידול ריאלי נאה. מס הבריאות, שמשקף את סך תשלומי השכר, מוסיף לנוע בסביבת המגמה. היקף ההוצאות של הממשלה קטן אף הוא במהלך תקופה זו, בעיקר לנוכח צמצום ההוצאות שיועדו להתמודדות עם מגפת הקורונה. כתוצאה מכל אלה חלה ירידה בגירעון.
שוק הדיור: העלייה במחירי הדיור המשיכה להאיץ במהלך התקופה הנסקרת. נכון לחודש מרץ עלו מחירי הדירות ב-15.4%, במונחים שנתיים. לצד אלה עלה רכיב הדיור במדד המחירים לצרכן בקצב מתון יחסית (3.7%, נכון לחודש מאי).
תחזית חטיבת המחקר: חטיבת המחקר פרסמה בתקופה הנסקרת שלוש תחזיות בצמוד להודעות הריבית בינואר, אפריל ויולי 2022. לפי התחזית שפורסמה בחודש יולי יצמח התוצר בשנת 2022 ב-5.0%, שיעור נמוך מזה שנחזה בתחזית בחודשים ינואר ואפריל (5.5%). שיעור האבטלה על פי תחזית יולי צפוי לרדת בסוף שנת 2022 עד ל-3.3% מכוח העבודה (3.5% בתחזית אפריל). בשנת 2023 צפויה צמיחה של 3.5% (4.0%, בתחזית אפריל). יחס החוב לתוצר בשנת 2022 צפוי לעמוד על 66% ובשנת 2023 על 64% (67% ו-65% בהתאמה בתחזית אפריל) שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים הקרובים (שמסתיימים ברבעון השני של 2023) צפוי להסתכם ב-3.3%. שיעוריה הצפויים לשנים 2022 ו-2023 עודכנו כלפי מעלה והם 4.5% ו-2.4%, בהתאמה. החטיבה חוזה ששיעור הריבית הממוצע ברביע השני של 2023 יהיה 2.75%.

לדוח המלא כקובץ PDF​

[1] ההחלטות בשנת 2022 שהתקבלו בתאריכים 3 בינואר, 21 בפברואר, 11 באפריל, 23 במאי וכן 4 ביולי.​