דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2021

תקציר המדיניות המוניטרית: דוח זה סוקר את המדיניות המוניטרית במחצית הראשונה של 2021 ובתחילת המחצית השנייה של 2021[1]. במהלך המחצית הנסקרת ולאחר היציאה מהסגר השלישי התאושש המשק הישראלי בקצב מהיר. זאת על רקע יעילות החיסונים, שהביאה לירידה חדה של שיעורי התחלואה ואפשרה הקלה נרחבת של המגבלות על הפעילות. במהלך המחצית הראשונה של 2021 הושארה הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1 נקודת אחוז. כן המשיכה הוועדה המוניטרית להפעיל חלק ממגוון הכלים שעליהם הכריזה במהלך שנת  2020 – רכישת אג"ח ממשלתיות, הלוואות מוניטריות לטווחים ארוכים, ובאופן מצומצם עסקות מכר חוזר עם הגופים המוסדיים. מדיניות זו נועדה לספק תמיכה מקרו-כלכלית ליציאה מהמשבר הכלכלי, לסייע בתפקוד שוק האשראי כך שהוא יספק ריביות יציבות ונמוכות והיצע אשראי נאות, ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות. זאת נוסף על הבטחת המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים, הגברת התמסורת מריבית בנק ישראל לריביות השוק ועידוד הביקושים והאינפלציה. כחלק מהכלים המוניטריים שהפעילה הוועדה המוניטרית בתקופה הנסקרת המשיך בנק ישראל לרכוש מט"ח. באמצע חודש ינואר, על רקע ייסוף מהיר וחריג בשער החליפין, הכריזה הוועדה על תוכנית לרכישת 30 מיליארדי דולרים בשנת 2021. זאת במטרה לתמוך בהשגת יעדי בנק ישראל ובהתאוששות המשק ממשבר הקורונה, ובפרט כדי לתמוך בענפי היצוא ותחליפי היבוא. הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים והאינדיקטורים שהוצגו בפני הוועדה במחצית הנסקרת העידו על חוסנו של המשק לאחר שני הסגרים שהוטלו בשנת 2020, ועל קצב ההתאוששות המהיר לאחר היציאה מהסגר השלישי וההקלה הנרחבת במגבלות על הפעילות- עם דעיכת מגיפת הקורונה בישראל. שוק העבודה: נתוני שוק העבודה מלמדים כי לפני הטלת הסגר השלישי שיעור האבטלה הרחבה התייצב סביב 13%, וכי במהלך סגר זה הוא עלה עד כ-20%, רמה נמוכה ביחס לסגרים הקודמים. אחרי הסגר השלישי שיעורה ירד בהדרגה ועמד במאי על 9.8%. עם זאת בחודשים מרץ ואפריל 2021 ניכרה עלייה חדה בדיווח של עסקים על קושי לגייס עובדים, וזאת לצד עלייה משמעותית בדיווח על משרות פנויות. סביבת האינפלציה: המחצית הראשונה של שנת 2021 התאפיינה בעלייה הדרגתית של סביבת האינפלציה. שיעורה השנתי חזר לתחום החיובי, לאחר כשנה של שיעור שלילי ולאחר פרסום מדד מאי 2021 שבה האינפלציה לתחום היעד. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עד מאי 2021, עמדה על 1.5%. שיעור האינפלציה השנתית בניכוי אנרגיה ופו"י היה 1.0%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו במהלך המחצית ונמצאו בתחום היעד החל מחודש אפריל. נרשמה עלייה גם בציפיות פורוורד לכל הטווחים. ציפיות אלו לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות במרכז היעד. שער החליפין: בסוף שנת 2020 ותחילת 2021 נוצר ייסוף חד בשקל בעקבות התעצמות זרמי המט"ח שנכנסו למשק הישראלי. ב-14 בינואר 2021 הודיעה הוועדה המוניטרית על שינוי מדיניות בפעילות הבנק בשוק המט"ח בשנת 2021, בהצהירה מראש על תוכנית רכישות בהיקף של 30 מיליארדי דולרים בשנה זו. מאותו מועד ועד תחילת פברואר נחלש השקל מול הדולר בכ-6% עד לרמה של כ-3.3 שקלים לדולר. מאז ועד סוף המחצית הנסקרת שמר השקל על יציבות הן מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, והן מול הדולר והאירו. זאת בזמן שמתחילת המחצית רכש בנק ישראל כ-25 מיליארדי דולרים.  הכלכלה העולמית: במהלך המחצית הנסקרת נתוני הפעילות העידו על המשך ההתאוששות של הכלכלה בעולם והסחר העולמי בחלק מהמדינות, כתוצאה מעלייה של קצב ההתחסנות ויעילות החיסונים. השיפור בפעילות הביא גם לעדכון כלפי מעלה של תחזית קרן המטבע בחודש אפריל. עם זאת, בחלק מהמדינות רמת התחלואה נותרה גבוהה, והתרחבות הסגרים והמגבלות וקשיים במבצע החיסונים מיתנו את קצב יציאתן של אותן מדינות מהמשבר. האינפלציה עלתה בכל הגושים העיקריים. המדיניות המוניטרית במרבית המדינות נותרה מרחיבה מאוד. מדדי המניות העיקריים בשווקים המפותחים הגיעו ברבעון השני לשנה לרמות שיא, אף כי ניכרה תנודתיות במהלך המחצית. שוק האשראי: יתרות האשראי הבנקאי למגזר העסקים הגדולים והבינוניים עלו במהלך המחצית הנסקרת, וקצב השינוי הואץ . במגזר העסקים הקטנים והזעירים  עלו יתרות האשראי  במתינות  ועלייתן הואצה בחודש מאי. שוק האשראי המשיך לתפקד תוך ריביות נמוכות ויציבות. על פי סקר הערכת המגמות בעסקים שעורכת הלמ"ס הרמה הממוצעת של הקושי בקבלת אשראי ירדה לרמות שנצפו ערב המשבר, חוץ מאשר בענף המלונאות. ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים: מאז תחילת משבר הקורונה, וגם במהלך המחצית הנסקרת, בנקים מרכזיים רבים, ובהם בנק ישראל, המשיכו להפעיל תוכניות שונות לרכישת נכסים. בישראל התלל מעט העקום הממשלתי במהלך הרבעון הראשון של השנה, תהליך שנמשך גם בחודשים מאי ויוני. מרווחי האג"ח המשיכו לרדת בתקופה הנסקרת, ורמתם קרובה לזו שלפני המשבר. מאז תחילת המחצית נרשמו עליות בשוק המניות הישראלי. מדד ת"א 125 עלה בכ-13% ועבר את רמתו ערב המשבר. במהלך המחצית המשיכה הוועדה המוניטרית לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי המניות; זאת בהקשר של שמירת היציבות הפיננסית. המדיניות הפיסקלית: לאורך המחצית הביעו חברי הוועדה חשש לנוכח המשך אי-הוודאות הנובעת מהעדר תקציב. הגירעון של הממשלה בשניים עשר החודשים עד מאי 2021 הסתכם בכ-149 מיליארד ש"ח, שהם כ-10.5 אחוזי תוצר. בסוף השנה הוא צפוי לעמוד על כ-7.1 אחוזי תוצר. שוק הדיור: בסוף שנת 2020 ותחילת 2021 ניכרה האצה בקצב העלייה של מחירי הדירות. לעומת זאת, קצב עליית מחירי השכירות נותר מתון. תחזית חטיבת המחקר: חטיבת המחקר פרסמה בתקופה הנסקרת שלוש תחזיות בצמידות להודעות הריבית – בינואר, באפריל וביולי. לאחר שבמהלך המשבר, בעטיה של אי-הוודאות, כללו תחזיות החטיבה שני תרחישים – אחד שהניח המשך שיפור במצב התחלואה ושני שהניח הרעה חוזרת בתחלואה – חזרה החטיבה, בתחזית לאפריל 2021, להציג תחזית מקרו-כלכלית המבוססת על תרחיש מרכזי יחיד; זאת לאור התקדמות מבצע החיסונים והירידה בתחלואה. לפי התחזית מחודש יולי 2021, התוצר יצמח בשנת 2021 ב-5.5%. שיעור האבטלה הרחבה צפוי לרדת עד ל-8.0% מכוח העבודה בסוף 2021. ב-2022 צפויה צמיחה של 6.0%,  כך שרמת התוצר בסוף שנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-0.5% מהרמה שהייתה צפויה לפני המשבר. שיעור האבטלה ב-2022 צפוי להמשיך לרדת ולהגיע ברבעון האחרון לכ-5.5%, עדיין מעל לרמתו לפני המשבר. בהנחה שתקציב המדינה יעבור כמתוכנן ושההתאמה הפיסקלית תידחה לשנים 2023 ואילך, יחס החוב לתוצר בשנתיים אלו צפוי לעמוד על 74%. האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השני של 2022) צפויה להסתכם ב-1.0%. שיעוריה הצפויים לשנים 2021 ו-2022 הם 1.7% ו-1.2%, בהתאמה. במהלך המחצית הנסקרת דנה הוועדה בסיכונים הכלכליים לתחזית. אמנם פתיחת המשק, החזרה לשגרה בישראל וההתאוששות המהירה של הפעילות הכלכלית צפויות לתמוך בהמשך הצמיחה בשנה הקרובה, אך עדיין קיימים אתגרים לפעילות. זאת לנוכח הסיכונים הבריאותיים בארץ ובחו"ל – הסיכון להתפשטות מחודשת של וירוס הקורונה, ובפרט של זן דלתא בישראל לקראת סוף המחצית, מצב שעלול להאריך את סגירת המשק לתיירות נכנסת ויוצאת. על אלה נוספים הסיכונים הביטחוניים, הסיכונים הפיננסיים ואי-הוודאות הפיסקלית. כמו כן שוררת אי-וודאות לגבי האינפלציה בחו"ל והשפעותיה על האינפלציה בישראל. [1] ההחלטות ב-2021 שהתקבלו ב- 4 בינואר, ב- 22 בפברואר, ב-19 באפריל, ב-31 במאי וב-5 ביולי. ​​