תקציר
המדיניות המוניטרית: דוח זה סוקר את המדיניות המוניטרית במחצית השנייה של 2019 ובתחילת המחצית הראשונה של 2020[1]. הוועדה המוניטרית הותירה בתקופה הנסקרת את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%, אולם בחודשים האחרונים של 2019 היא נקטה במדיניות מרחיבה על ידי רכישות מט"ח בהיקף משמעותי של כ-3.8 מיליארד דולר. בנוסף, הבנק השתמש ב"הכוונה לעתיד" (Forward Guidance) ושינה את הנוסח שלה במרוצת התקופה בהתאם להתפתחויות בישראל ובעולם. בתחילת המחצית העריכה הוועדה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז היעד וכן בפעילות הכלכלית. עם הזמן, בעיקר לאור השינויים בסביבה הכלכלית העולמית ובסביבת האינפלציה, הערכת הוועדה לתוואי הריבית העתידי עודכנה כלפי מטה ואף הצביעה על הורדה אפשרית של הריבית, בד בבד עם הצהרה של הוועדה שבמידת הצורך יעשה שימוש בכלים נוספים כדי להשיג את יעדי הבנק.
סביבת האינפלציה: במרוצת המחצית הנסקרת נרשמה ירידה בסביבת האינפלציה. מחודש יולי שיעור האינפלציה השנתי ירד מתחת לגבול התחתון של היעד, לאחר שבמחצית הראשונה של השנה הוא היה בתחום היעד. גם הציפיות מהמקורות השונים לאינפלציה לשנה קדימה, ירדו מתחת לגבול התחתון של היעד, תוך התחזקות ההערכה שריבית בנק ישראל צפויה לרדת בשנה הקרובה. הציפיות לאינפלציה לטווח מעל לשנה קדימה, ירדו בשיעור מתון אך נשארו לאורך התקופה הנסקרת מעוגנות בתוך תחום היעד. הירידה בסביבת האינפלציה מחודש אוקטובר, באה לידי ביטוי גם בהתמתנות קצב העלייה של מדד האינפלציה ללא פירות וירקות (פו"י) ואנרגיה ושל אומדנים נוספים לאינפלציית ליבה. לירידה בסביבת האינפלציה תרמו הפתעות שליליות משמעותיות במדד המחירים לצרכן בחודשים יוני ויולי. על פי הניתוח שנעשה בחטיבת המחקר והוצג לוועדה, לא ניתן לייחס את הירידה בסביבת האינפלציה לרפיון בביקושים אלא לכוחות בצד ההיצע.
הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים שהתפרסמו בתקופה הנסקרת לגבי הפעילות הריאלית תמכו בהערכת הוועדה שהמשק נמצא בקרבת תעסוקה מלאה וצמיחת התוצר דומה לקצב הצמיחה של התוצר הפוטנציאלי של כ-3%. שוק העבודה המשיך להיות הדוק במהלך התקופה הנסקרת, דבר שהתבטא בשיעור נאה של עליית שכר בהובלת הסקטור העסקי, שיעור גבוה של משרות פנויות לצד שיעור אבטלה הנמוך ביותר היסטורית. עם זאת, מספר אינדקטורים הצביעו שייתכן שההידוק בשוק העבודה נחלש מעט לקראת תום השנה.
המדיניות הפיסקלית: במהלך המחצית הנסקרת התברר, שהגירעון הפיסקלי ב-2019 צפוי לסטות משמעותית כלפי מעלה ביחס ליעד הגירעון שנקבע. הוועדה גם דנה באי-הוודאות הגבוהה בתחום הפיסקלי שצפויה להימשך עוד זמן רב, עקב אי-הוודאות הפוליטית וחוסר הבהירות לגבי צעדים שהממשלה לכשתקום צפויה לנקוט כדי להתמודד עם הגירעון הגדול.
ההתפתחויות בשוק ההון: ההערכות של שוק התלבור ותחזיות של החזאים המקצועיים[2] בתחילת המחצית הנסקרת הצביעו על העלאה אחת או אף יותר של ריבית בנק ישראל במהלך השנה הקרובה. אולם במרוצת התקופה הנסקרת, לנוכח התפנית במדיניות המוניטרית בעולם והירידה בסביבת האינפלציה בישראל, הלכה וגדלה, בהתאם להערכות של שוק התלבור ותחזיות של החזאים, ההסתברות להורדת ריבית בנק ישראל במהלך השנה הקרובה. באשר להתפתחות התשואות בישראל, התשואות הנומינליות והריאליות על אגרות חוב ממשלתיות לטווחים הבינוני והארוך ירדו במהלך התקופה הנסקרת בדומה לירידתן בעולם ואילו בטווח הקצר התשואות הריאליות עלו מעט.
שוק הדיור: הנתונים שהתפרסמו במהלך המחצית הנסקרת הצביעו על עלייה בהיקף הפעילות בשוק הדיור, שהשתקפה בעלייה משמעותית בהיקף העסקאות, בעיקר של רוכשי דירה ראשונה ובהתרחבות בהיקף המשכנתאות החדשות על רקע ירידה בריבית המשוקללת על המשכנתאות. קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות בתחילת המחצית הנסקרת עמד על כ-1.6%, אולם הנתונים שהגיעו בתום התקופה הנסקרת הראו עלייה בקצב השנתי ל-2.6%[3]. קצב העלייה השנתי של מדד שירותי הדיור בבעלות, שנמדד באמצעות שכר הדירה, התמתן מעט במהלך התקופה מ-2.5% ל-1.9%.
הכלכלה העולמית: במהלך המחצית חלה האטה משמעותית בפעילות הגלובלית בפועל ובציפיות לפעילות בעתיד והסיכונים כלפי מטה התגברו על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והברקזיט. כתוצאה מכך, חלה תפנית במדיניות המוניטרית בעולם ובנקים מרכזיים רבים הורידו ריביות, ביניהם ארה"ב וגוש האירו. הוועדה דנה בהשפעה אפשרית של ההתפתחויות השליליות בעולם על היצוא הישראלי וציינה שהן יוצרות סיכון לפגיעה, במיוחד אם הפגיעה תתבטא בענף הטכנולוגיה העילית. בתום התקופה הנסקרת פחתה אי-הוודאות סביב מאזן הסיכונים בעקבות התבהרות המצב הפוליטי לאחר הבחירות בבריטניה ובעקבות הדיווחים באשר להסכמה על החלק הראשון בהסכם הסחר בין ארה"ב וסין.
שער החליפין: השקל המשיך להתחזק מול המטבעות העיקריים במהלך המחצית הנסקרת וזאת בהמשך להתחזקותו במחצית הראשונה של 2019. השקל תוסף מתחילת השנה ב-8.4% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. חברי הוועדה חזרו וציינו לאורך כל התקופה הנסקרת שהייסוף הוא הגורם העיקרי שמעכב את המשך עלייתה של האינפלציה לכיוון מרכז היעד. הוועדה גם ציינה שהייסוף המתמשך של השקל עלול לפגוע ביצוא הישראלי בעתיד. על רקע התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח מאז חודש אוקטובר, נבלם הייסוף של השקל ביחס לדולר, האירו ושע"ח האפקטיבי.
תחזית חטיבת המחקר: חטיבת המחקר פירסמה בתקופה הנסקרת שלוש תחזיות במקביל להודעות הריבית – ביולי ובאוקטובר 2019 ובינואר 2020. בתחזית שפורסמה בינואר, העריכה החטיבה שהתוצר בשנת 2019 צפוי לצמוח ב-3.3% ובשנים 2020 ו-2021 ב-2.9% ו-3.2% בהתאמה. האינפלציה הצפויה, בניכוי מיסוי ואסדרה, צפויה בשנים 2020 ו-2021 להיות 1.0% ו-1.4% בהתאמה. החטיבה העריכה שהריבית המוניטרית תעמוד על 0.25% בעוד שנה או תרד ל-0.1%. בהשוואה לתחזיות שפורסמו ביולי ובאוקטובר, עדכנה החטיבה בעיקר את התחזית לאינפלציה ולריבית כלפי מטה. בעוד שהתחזית לצמיחת התוצר לשנת 2019 לא שונתה לאורך התקופה הנסקרת, התחזית לשנת 2020 עודכנה בחודש אוקטובר כלפי מטה ב-0.5 נקודת אחוז.