דוח האינפלציה 2008 - הרביע הרביעי - קובץ PDF ()

בנק ישראל
ירושלים, טבת התשס"ט
ינואר 2009

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה לרביע הרביעי של 2008
דוח האינפלציה לרביע האחרון של 2008 (התקופה הנסקרת בדוח זה) מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן בפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
המשבר הכלכלי העולמי החריף מאוד באמצע ספטמבר 2008. ההחרפה התבטאה בקריסת כמה מן הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים והחשובים בארה"ב ובמדינות מערביות אחרות. ממשלות הזדרזו ונקטו פעולות חילוץ כדי להבטיח המשכיות במערכות התשלומים ותפקוד סביר של המערכת הפיננסית. המשבר העולמי נמשך - ומתבטא בירידה תלולה, ההולכת ומתעצמת, של הפעילות הכלכלית הריאלית. קובעי מדיניות נקטו צעדים נרחבים, חלקם לא-קונבנציונליים וללא תקדים, במטרה להקל על המצב.
כשהחל המשבר מצבו של המשק הישראלי היה טוב יחסית, לאחר חמש שנים של צמיחה מהירה ואינפלציה נמוכה ועם מערכת בנקאית איתנה. ואולם ברביע הנסקר בדוח זה החל המשבר העולמי המתמשך להשפיע השפעה מכרעת גם על המשק הישראלי; מדד המחירים לצרכן ירד בכחצי אחוז, ושיעור הצמיחה של התוצר ירד לקרבת אפס, לאחר האטה בשני הרביעים הקודמים. צירוף זה של צמיחה נמוכה במיוחד ואינפלציה שלילית ממחיש את הפגיעה הקשה בביקושים לתוצר הישראלי בזמן האחרון, בעטיו של המשבר הכלכלי העולמי.
האינפלציה השלילית ברביע הנסקר הושפעה במידה רבה מהירידות של מחירי הנפט וחומרי הגלם בעולם, בניגוד להשפעתן של עליות מחיריהם בשנים עשר החודשים שקדמו לרביע זה. אך גם גורמים מקומיים השפיעו על התפתחות המחירים בשתי התקופות: הגאות הכלכלית תרמה לאינפלציה הגבוהה עד לרביע השלישי של השנה, והתפנית החדה במצב הכלכלי ברביע האחרון תמכה בירידות המחירים עתה. במחירי הדיור, הנמדדים בעיקר על פי חוזי שכירות מתחדשים, נרשמה עלייה ברביע האחרון, ככל הנראה בגלל המגמה הנמשכת של הצטמצמות מלאי הדירות הפנויות; ענף הבנייה הוא הענף היחיד שבו הצטמצמות ההיצע גוברת על הצטמצמות הביקוש, תופעה המשתקפת גם בעליית מחירי הדירות הנמכרות מיד שנייה.
הירידות בפעילות הכלכלית ובאינפלציה הביאו לתפנית גם במדיניות המוניטרית. בשלושת הרביעים הראשונים של השנה האינפלציה חרגה מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים), בעיקר בגלל המשך העליות של מחירי חומרי הגלם בעולם. לפיכך נדרשו העלאות ריבית, בעיקר ברביע השלישי. ואולם בסוף הרביע הראשון וברביע השני נראו סימנים לאפשרות שהמשק הישראלי יושפע מהמשבר העולמי, ולנוכח סימני אזהרה אלו הופחתה הריבית כבר במארס. ההתדרדרות המהירה והחמורה בכלכלה העולמית מאמצע ספטמבר חייבה הורדה חדה של הריבית, בדומה לצעדים שנקטו בנקים מרכזיים אחרים, ואכן בנק ישראל הוריד את הריבית מ-4.25 אחוזים בתחילת הרביע ל-1.75 בינואר 2009 ולאחוז אחד בפברואר - רמתה הנמוכה ביותר בהיסטוריה של המשק הישראלי.
מטרתן של הפחתות ריבית אלו היא לתמוך בפעילות הכלכלית הריאלית ולמתן חריגות של האינפלציה מתחת ליעד שייתכנו כתוצאה מהירידה החדה של הביקושים ומירידת מחירי הסחורות ברביע האחרון של 2008, ומה עוד שההערכות הן כי ההאטה תימשך גם ב-2009. זאת בניגוד למצב של שיקולים מנוגדים, שבו נתקבלו החלטות הריבית ממאי עד ספטמבר - כשהאינפלציה הייתה מעל תחום היעד, אך כבר היו חששות להאטת הפעילות הריאלית.
ואולם, המצב המשברי מגביל את האפקטיביות של מדיניות הריבית לבדה: ברמת הריבית הקיימת, יכולתה של המדיניות המוניטרית להוסיף ולעודד את הביקושים להשקעות ולצריכה פרטית מוגבלת - בעיקר בגלל עליית פרמיית הסיכון בריביות על האשראי, בעטיו של המשבר הכלכלי וחששות מקשיים של לקוחות בהחזר חובות.
ככלי נוסף רוכש בנק ישראל כ-100 מיליוני דולרים ליום בשוק המט"ח, פעילות המגבירה את עמידות המשק לזעזועים נוספים באמצעות הגדלת יתרות המט"ח. החשיבות של הגדלת היתרות מתעצמת, שכן משקים קטנים כישראל, הפתוחים למסחר חופשי בסחורות ושירותים ובשווקים הפיננסיים, חשופים במיוחד לאפשרות של תנועות הון בין-לאומיות חזקות, בתגובה על זעזועים בחו"ל ועל זעזועים מקומיים הן בתחום הכלכלי או הפיננסי והן בתחום הגיאו-פוליטי.
בתחילת שנת 2009 אופפת אי-ודאות רבה את ההתפתחויות הצפויות בהמשך השנה ובשנים הבאות. תיתכן החרפה נוספת, אפילו משמעותית, במצב הכלכלי - אך ישנן גם הערכות בדבר תפנית מסוימת בסביבה העולמית, כבר במחצית השנייה של השנה, ובמקרה כזה ההתמתנות במשק הישראלי עשויה להיות קלה, יחסית לעוצמתה במדינות אחרות.
בנק ישראל ימשיך להפעיל את הכלים העומדים לרשותו במטרה למזער את פגיעתו של המשבר המיובא בפעילות הריאלית ובתעסוקה, תוך החזרת האינפלציה לתחום היעד.


בברכה,
סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל


תקציר
במהלך הרביע האחרון של 2008 נרשם שינוי חד בקצב האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד במהלך הרביע ב-0.6 אחוז, ובמונחים מנוכי עונתיות הוא לא ירד, לעומת עלייה ממוצעת בשיעורים שנתיים של כ-6 ו-7 אחוזים ברביעים השני והשלישי של השנה. לשינוי בהתפתחות המחירים תרמו ירידה של מחירי המזון, הירקות והפירות והאנרגיה, אשר קיזזה את ההשפעה של המשך העלייה בסעיף הדיור. במהלך השנה כולה עלה המדד בשיעור של 3.8 אחוזים, מעבר לגבול העליון של יעד האינפלציה. עם זאת מדד המחירים לצרכן בניכוי אנרגיה, מזון וירקות ופירות ודיור עלה במהלך השנה כולה בשיעור של 1.8 אחוזים - קרוב לאמצע תחום היעד.  
ברביע הרביעי של השנה התגברה ההאטה בפעילות הריאלית בישראל בעקבות התעצמות המשבר העולמי וצפי להחרפתו. בנקים מרכזיים וממשלות בעולם נקטו במהלך הרביע מדיניות מרחיבה ללא תקדים, במטרה למתן את ההשלכות של ירידת הביקושים ולהחזיר את האמון במערכות הפיננסיות ובשוקי ההון, אך רמת הסיכון נשארה גבוהה, וצפויות העמקה נוספת של האבטלה וירידה של התוצר במרבית המדינות המפותחות. התפתחויות אלו מיתנו מאוד את הלחצים לעליית מחירים, והביאו לירידה של מחירי הסחורות והמזון ולתפנית בהתפתחות האינפלציה בישראל.  
במהלך הרביע האחרון של השנה הורדה ריבית בנק ישראל חמש פעמים (מהן פעמיים מחוץ למועדי ההחלטה הרגילים), מ-4.25 אחוזים עד 1.75 אחוזים, ובסוף ינואר הוסיף והוריד בנק ישראל את הריבית לשיעור של אחוז אחד - הרמה הנמוכה ביותר בכל הזמנים. בנק ישראל הפחית את הריבית במטרה למתן את השלכות המשבר הפיננסי העולמי על הפעילות הריאלית המקומית ואת מצוקת הנזילות ולתמוך ביציבות המערכת הפיננסית. ההאטה של קצב עליית המחירים בפועל וההערכה כי הלחצים לעליית מחירים, ששררו במהלך השנה, פחתו מאוד אפשרו לחתור להשגת יעד האינפלציה ולתמוך בפעילות הריאלית באמצעות מדיניות מוניטרית מרחיבה, שהקלה גם על מצוקת האשראי. עם זאת, בשל עליית הסיכון בשוקי העולם ובישראל, עלו שיעורי הריבית העומדים בפני המגזר העסקי, כפי שמשתקף בשוקי איגרות החוב הקונצרניות.  
התחזיות של בנק ישראל הן לירידה מהירה של האינפלציה וכניסה אל תחום יעד האינפלציה, במדידה של 12 החודשים האחרונים, כבר בתחילת הרביע השני של 2009. עקב התפנית החדה באינפלציה, העמקת המשבר, ההאטה בפעילות והירידה הדרסטית של מחירי הסחורות והאנרגיה, צפויה האינפלציה בשנת 2009 להיות נמוכה מהגבול התחתון של היעד, ואולי אף שלילית במחצית השנייה של השנה, והיא צפויה לחזור לתחום היעד בשנת 2010.  

המשטר המוניטרי שבו פועל בנק ישראל חותר להשגת יציבות מחירים, המוגדרת בטווח של אחוז אחד עד 3 אחוזים לשנה. (לפירוט ראו תיבה 1 בדוח האינפלציה 17.)

דוח האינפלציה 2008, הרביע הרביעי - קובץ PDF ()


לדף דוחות האינפלציה