דוח האינפלציה 2005 - המחצית השנייה

דוח האינפלציה 2005, המחצית השנייה - קובץ PDF ()

בנק ישראל

ירושלים, שבט התשס"ו
ינואר 2006

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של 2005

דוח האינפלציה למחצית השנייה של שנת ¹2005 מוגש לממשלה ,לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל, בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.

מדד המחירים לצרכן עלה במחצית השנייה של 2005 בשיעור של 1.9 אחוזים (3.8 אחוזים במונחים שנתיים), לאחר עלייה של חצי אחוז במחצית הראשונה (אחוז אחד במונחים שנתיים). במשך השנה כולה עלה המדד ב-2.4 אחוזים - בתוך יעד יציבות המחירים הרב-שנתי שקבעה הממשלה (1 עד 3 אחוזים).

הגורמים העיקריים לעליית המחירים בשנת 2005 הם עלייה מהירה יחסית של שער השקל ביחס לדולר של ארה"ב במהלך 2005, 6.8 אחוזים; עלייה זו התרחשה בעיקרה במחצית השנייה של השנה - בין היתר, על רקע הצטמצמות פער הריביות בין ישראל לארה"ב ועליית מחירי הנפט בעולם. עליית שער החליפין פעלה להתייקרות של הדיור וכן של המוצרים המיובאים במדד המחירים לצרכן - שקצב העלייה של מחיריהם היה מהיר מזה של המחירים המקומיים. ההתפתחות המתונה יחסית של המחירים הלא-סחירים (למעט דיור) תומכת בהערכה שב-2005 לא פעל לחץ לעליית המחירים מצד גורמים מקומיים - ביקושים ועלויות שכר - אף כי השפעתם המרסנת של גורמים אלו, שאפיינה את השנים 2003 ו-2004, חלפה. למתינותה של עליית השכר והמחירים תורם גם התהליך הנמשך של הגלובליזציה: תחרות פוטנציאלית מחו"ל בולמת העלאות שכר ומחירים בחלק מענפי המשק. ואולם, המעבר מירידת מחירים בשיעור של 1.9 אחוזים ב-2003 לעליות של 1.4 אחוזים ב-2004 ו-2.5 אחוזים ב-2005, למרות ההשפעה הנמשכת של הגלובליזציה, מעיד שהתהליך המחזורי של יציאת המשק מהמיתון הוא גורם חשוב המשפיע על המחירים בטווח הבינוני. בפרט, נראה שעודף כושר הייצור אשר אפיין את השנים הקודמות, ופעל לירידת המחירים, המשיך להצטמצם בשנת 2005.

אשר למדיניות המוניטרית במהלך שנת 2005 - לאחר שבתחילת השנה נמשכה הפחתת הריבית, שהחלה עוד ב-2003 ונמשכה גם ב-2004, השאיר בנק ישראל את הריבית ברמה נמוכה של 3.5 אחוזים, מחודש מארס עד אוקטובר; זאת בהעדר עדות ברורה להיווצרות לחץ אינפלציוני. התמונה השתנתה ברביע האחרון של השנה: על רקע הערכות של בנק ישראל בדבר סבירות לסטיית האינפלציה מהגבול העליון של היעד במהלך 2006, הוחל בהעלאת הריבית - עד ל-4.75 אחוזים לפברואר 2006.

על רקע זה, המשך הצמיחה של התוצר והביקושים ב-2006, שיתבטא בצמצום נוסף של פער התוצר, צפוי להביא להעלאה נוספת של הריבית בישראל. תמונה זו מתקבלת מההערכות המתגבשות בשוק ההון ובקרב החזאים המקצועיים: אמנם הערכות האינפלציה ל-12 חודשים מצביעות על חזרה למרכז תחום היעד, אך זאת תוך הערכות כי תידרש העלאה נוספת של ריבית בנק ישראל במהלך 2006.

המשך העמידה ביעדים הפיסקליים - הגבלת הרחבתן של הוצאות הממשלה לאחוז אחד, שמירה על גירעון תקציבי נמוך כמתוכנן והמשך ההפחתה של יחס החוב הממשלתי לתוצר - יתרום לשמירה על סביבה פיננסית נוחה, כפי שהייתה ב-2005. כן נודעת חשיבות להמשך הביצוע של רפורמות מבניות מתוכננות, ובכללן השינויים במיסוי בהתאם להחלטות שכבר התקבלו בממשלה, הרפורמות במערכת הפיננסית - הכוללות את אימוץ השיטה של עשיית שוק באיגרות חוב ממשלתיות, השקת עסקות מכר חוזר ועסקות איגוח - וכן הרפורמה במערכות התשלומים במשק (RTGS).

גורמים פוטנציאליים עיקריים לסטיות מהתחזית המרכזית דלעיל הם סיכוי לתחילת היחלשות של תהליך הצמיחה בארה"ב ו/או במזרח אסיה, עם השלכות מרסנות גם על הצמיחה בישראל, שינוי בסביבה הפיננסית בעולם, שיביא למשיכת הון ממשקים מתעוררים, ובכללם מישראל, וההשלכות הכלכליות של החמרה אפשרית במצב הגיאו-פוליטי. לעומת זאת גבוהה הסבירות להמשך כניסת הון ארוך טווח לארץ בהיקף משמעותי - אם הצמיחה בענפי הטכנולוגיה העילית תימשך ברמה גבוהה.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשק ולפעול להשגת יציבות מחירים, לתמיכה בצמיחה ובתעסוקה לאורך זמן ולשמירת היציבות הפיננסית.

סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל

__________________
מסמך זה כולל גם דין וחשבון על עליית אמצעי התשלום (M1), בהתאם לסעיף 53 לחוק בנק ישראל תשי"ד (1985); זאת משום שבכל אחד מהחודשים יולי עד דצמבר 2005 עלו אמצעי התשלום ב-12 החודשים הקודמים לו ביותר מ-15%. התפתחותם של אמצעי התשלום נדונה בסעיף II ג.3.	1

תקציר
מדד המחירים לצרכן עלה במחצית השנייה של 2005 בשיעור מצטבר של כ-1.9 אחוזים (3.8 אחוזים במונחים שנתיים) - שיעור הגבוה במידה ניכרת מאשר במחצית הראשונה (חצי נקודת אחוז. נקודת אחוז אחת במונחים שנתיים). כך במהלך שנת 2005 עלה המדד בשיעור של 2.4 אחוזים, שיעור הנמצא בחלק העליון של תחום יעד האינפלציה (עלייה של 1 עד 3 אחוזים).
התחזקות הדולר האמריקאי כנגד שאר המטבעות העיקריים, ובפרט כנגד האירו, ועלייתם המתמשכת של מחירי הנפט היו הגורמים המיידיים העיקריים לעלייתו של מדד המחירים לצרכן בישראל בתקופה הנסקרת.
המשך התהליך של יציאת המשק מהמיתון, המתבטא בצמיחה חזקה, זו השנה השלישית ברציפות, נותן את אותותיו במחירים: פירמות נמנעות מספיגת התייקרויות בעלויות הייצור ושומרות על רווחיות גבוהה. ואולם, עודף כושר ייצור, המצוי עדיין במשק חרף צמצומו, ממתן את עליית השכר, וכך מונע לחץ מקומי לעליית מחירים.
בחודשיים הראשונים של השנה המשיך בנק ישראל בתהליך הפחתת הריבית עד לחודש פברואר. אז הופסק התהליך, ועד ספטמבר עמדה הריבית על שיעור נמוך של 3.5 אחוזים. זאת על רקע ההערכות כי בריבית זו האינפלציה בטווח של שנה צפויה להימצא במרכז תחום יעד יציבות המחירים.
במהלך הרביע השלישי של השנה ניכרו סימנים להיווצרותם של כוחות הלוחצים לעליית המחירים, שהתרבו והתחזקו ברביע האחרון. שער החליפין של השקל פוחת, וניכרו סימנים להמשך הצמיחה המהירה. הציפיות והתחזיות לאינפלציה אמנם נמצאו סמוך למרכז תחום היעד, אך הן לוו בציפיות להעלאת הריבית, במועד שהלך וקרב ובשיעורים שהלכו וגדלו. כן גברה הסבירות לתהליך של עליית האינפלציה בעולם, עקב עליית מחירי האנרגיה והסחורות. התפתחויות אלו תמכו בהעלאת הריבית, כך שבסוף השנה עמד שיעורה על 4.5 אחוזים.
המדיניות הפיסקלית תמכה השנה ביציבות המחירים הן דרך העלייה המתונה בהוצאות הממשלה, תוך שמירה על רמת גירעון שאפשרה את הירידה בחוב הציבורי והן דרך השפעתה הישירה של הפחתת שיעורי מס הערך המוסף על מחירי התצרוכת.
התפתחות שער החליפין של השקל מול הדולר בתקופה הנסקרת הושפעה בין היתר מהמגמות הגלובליות של שערי החליפין ושל תנועות ההון למשקים מתעוררים. כן הושפע שער החליפין משורה של גורמים מקומיים, שחלקם תמכו בהיחלשותו של השקל, וחלקם -בהתחזקותו. הגורמים המרכזיים שתמכו בהיחלשות השקל הם המשך הצמצום בפער הריביות והשוואת שיעורי המס על השקעות בחו"ל, שתמכו בהמשך יצוא ההון על ידי תושבי ישראל. הגורמים המרכזיים שפעלו להתחזקותו של השקל הם העודף בחשבון השוטף, ההפרטה והאטרקטיביות של ההשקעות בתעשיות הטכנולוגיה העילית בישראל, שתמכו בהמשך ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בחברות ישראליות.

דוח האינפלציה 2005, המחצית השנייה - קובץ PDF ()

לדף דוחות האינפלציה