דוח האינפלציה 2005 - המחצית הראשונה

דוח האינפלציה 2005, המחצית הראשונה - קובץ PDF ()

בנק ישראל

ירושלים, תמוז התשס"ה
יולי 2005

מכתב הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, עם דו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של 2005

דוח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת ¹2005 מוגש לממשלה ,לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה.

מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של 2005 בשיעור של חצי אחוז, וב-12 החודשים האחרונים היה שיעור עלייתו 0.3% - מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים). בתחילת השנה המשיך בנק ישראל להפחית את הריבית המוניטרית עד לרמה של 3.5%, במטרה לתמוך בעליית המחירים לעבר גבולות היעד. היכולת להפחית את הריבית ולשמור על רמתה הנמוכה, בניגוד להערכות ששררו קודם לכן בשוק ההון כי הריבית תועלה, התאפשרה על רקע היציבות בשווקים הפיננסיים והציפיות לאינפלציה, שהיו בסביבות מרכז היעד. המדיניות הפיסקלית שהייתה עקבית עם יעדיה, הקלה על נקיטת מדיניות מוניטרית מרחיבה, שתמכה בפעילות הכלכלית.

נשאלת השאלה: מדוע, למרות הפחתות הריבית של בנק ישראל ורמתה הנמוכה, היה שיעור עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים נמוך מיעד יציבות המחירים? הסיבה העיקרית היא ששיעור עליית שער החליפין במהלך תקופה זו היה נמוך מזה שהוערך קודם לכן. לפני כשנה, ההערכות בשווקים הפיננסיים, בסקר החברות של בנק ישראל ואלה של החזאים הפרטיים היו כי שני גורמים יובילו לפיחות השקל לעומת הדולר, ולכן לעליית מחירים בטווח היעד - הצטמצמות פער הריביות בין ישראל לארה"ב והשוואת שיעורי המס על נכסים זרים ומקומיים בתחילת 2005. בפועל נותר שער החליפין יציב לאורך מרבית התקופה (עד יוני) למרות הפחתת הריבית, בעיקר על רקע תנועות הון ארוכות טווח אל המשק בהיקף ניכר.

צמיחת המשק נמשכה במחצית הנסקרת וצפויה להימשך גם במחצית הבאה ובשנת 2006. ההתפתחויות החיוביות בשוק העבודה מצביעות אף הן על התבססות הצמיחה ועל ההערכה של הפירמות כי היא תימשך. הצמיחה מונעת על ידי גידול הצריכה הפרטית והמשך גידולו של היצוא - אמנם בקצב נמוך מזה של 2004, בהשפעת האטה מסוימת בסחר העולמי. בהמשך הצמיחה בתקופה זו תמכו האמינות של המדיניות הפיסקלית, שיחד עם המדיניות המוניטרית השתקפה בריביות נמוכות במשק, והמשך הרגיעה הביטחונית. גורמים אלה, ועמם סביבה נוחה יחסית בכלכלה העולמית, צפויים להמשיך ולתמוך בצמיחה גם בשנה הקרובה, אולם אי-ודאות אופפת את מידת התמדתם. כך, למשל, אם תהיה הרעה משמעותית במצב הביטחוני והגיאו-פוליטי, או האטה בצמיחה ובסחר העולמיים, עלול שיעור הצמיחה להיות נמוך מזה שנחזה בהנחה של המשך הרגיעה הביטחונית והצמיחה העולמית

ב-12 החודשים הקרובים צפויה האצה מסוימת בקצב עליית המחירים, ושיעור עלייתם צפוי להיות בתחום היעד. ההאצה הצפויה תושפע מהמשך הצמיחה וצמצום האבטלה, מהרמה הנמוכה של הריבית הריאלית, ומהפיחות שכבר התממש. המדיניות המוניטרית תפעל להשגת יציבות המחירים - 1 עד 3 אחוזים, תוך חתירה למנוע סטיות מהיעד הן כלפי מטה והן כלפי מעלה ותוך שמירה על היציבות הפיננסית; זאת בד בבד עם תמיכה במטרות הכלכליות של הממשלה, ובראשן צמיחה בת-קיימא.

סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל

__________________
מסמך זה כולל גם דין וחשבון על עליית אמצעי התשלום (M1), בהתאם לסעיף 53 לחוק בנק ישראל תשי"ד (5891); זאת משום שבכל אחד מהחודשים ינואר עד יוני 5002 עלו אמצעי התשלום ב-21 החודשים הקודמים לו ביותר מ-%51. התפתחותם של המצרפים המוניטריים, ובכלל זה של אמצעי התשלום, נדונה בסעיף II ב.3.	1

תקציר
מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של 2005 מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של 2005 בשיעור מצטבר של 0.5%, ובשנים עשר החודשים האחרונים ב-0.3% - שיעור שהוא מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה (1 עד 3 אחוזים). זהו המשך לסביבת אינפלציה הנמוכה מאחוז, המאפיינת את המשק בשנתיים האחרונות.
המדיניות המוניטרית התבטאה בהמשך ההורדה של ריבית בנק ישראל בתחילת התקופה הנסקרת. זאת על רקע רמת מחירים ממותנת, ציפיות אינפלציה בתחומי היעד, ירידה של תשואות האג"ח ויציבות בשוקי המטבע המקומיים. לפיכך הופחתה הריבית בשיעור של 0.2 נקודת אחוז בכל אחד מהחודשים דצמבר 2004, ינואר ופברואר 2005, והגיעה לרמה נמוכה של 3.5%.
ברביע השני של השנה נמשכה היציבות בשוקי ההון והכספים, לצד המשך הצטמצמות של פער הריביות קצרות הטווח. נראה היה כי האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להימצא סמוך למרכז יעד יציבות המחירים. לפיכך הותיר בנק ישראל את הריבית לחודשים מארס עד יוני ללא שינוי.
לשער החליפין של השקל לעומת הדולר נודעת השפעה ניכרת על התפתחות המחירים בישראל - הן דרך השפעתו על מחירי הדיור (הנקובים בחלקם הגדול בדולרים) והן דרך מחירי המוצרים המיובאים. במרבית המחצית הנסקרת השקל נסחר ללא מגמה ותוך תנודתיות מצומצמת, והיווה גורם מרכזי לעלייה המתונה בלבד של מדד המחירים לצרכן. בחודש יוני נרשם פיחות מואץ של השקל מול הדולר, שהשפעתו על המחירים טרם ניכרה במלואה.
גורמים עולמיים, ובראשם התחזקות הדולר בעולם, פעלו במרבית התקופה הנסקרת להחלשת השקל (מול הדולר), ואילו השפעת הגורמים המקומיים הייתה זניחה. לעומת זאת הפיחות המואץ בחודש יוני נבע רובו ככולו מגורמים מקומיים.
פער הריביות של הבנקים המרכזיים שקל-דולר ארה"ב לטווח קצר עמד בסוף התקופה על 0.25 נקודת אחוז בלבד. הצטמצמות לפער חסר תקדים זה, ללא זעזועים בשוק המט"ח, התאפשרה על רקע ירידת סיכון המשק ועליית הסיכון המטבעי של הדולר האמריקני.
המשך הגידול של הפעילות המשקית במחצית הנסקרת, אמנם בקצב נמוך מאשר במחצית המקבילה אשתקד, והירידה החדה של שיעור האבטלה ברביע הראשון של השנה לא יצרו לחץ לעליית מחירים - על רקע עודף כושר ייצור במשק.
שני גורמים מייצבים נוספים השפיעו על התפתחות המחירים ועל המדיניות המוניטרית במחצית הנסקרת: (א) המחויבות של המדיניות הפיסקלית ליעדיה, שהציבור האמין בה למרות העיכוב באישור התקציב, והיא התבטאה בירידת התשואות העתידיות על איגרות החוב לטווחים ארוכים; (ב) הרגיעה הביטחונית בארץ בתקופה זו.
שיעור עליית המחירים בשנה האחרונה, שהיה נמוך כאמור מטווח היעד, היה נמוך גם מההערכות ששררו במשק לגביו שנה קודם לכן. בסוף המחצית הראשונה של 2004 הציפיות לאינפלציה - על פי שוק ההון, החזאים הפרטיים, החברות שענו על סקר החברות והמודלים של בנק ישראל - היו כי שיעור עליית המחירים בשנה הקרובה יהיה בטווח יעד יציבות מחירים, תוך העלאה של ריבית בנק ישראל. הפער בין האינפלציה בפועל לבין זו שנחזתה בעבר נבע בעיקר מהערכות שהיו לפני שנה כי הצטמצמות פער הריביות קצרות הטווח בין ישראל לעולם והשוואת שיעורי המס בין נכסים מקומיים לזרים יובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר, ולכן - לעליית מחירים. פיחות זה כאמור לא אירע, למרות התגובה של תושבי ישראל על הצטמצמות פערי הריביות, וזאת בעיקר כתוצאה מתנועות ההון הגדולות של תושבי חוץ לתוך המשק, שעוצמתן לא נחזתה אשתקד.
כיום ההערכות והציפיות של הפעילים בשוק הכספים - כולל הציפיות לאינפלציה משוק ההון ושל החזאים הפרטיים וההערכות העולות מסקר החברות של בנק ישראל - הן כי שיעור עליית המחירים יואץ מעט בהמשך השנה, לשיעור המתיישב עם אמצע הטווח של יעד יציבות מחירים (2%). חלק מהערכות אלה נשענות על ההנחה כי ריבית בנק ישראל תועלה מעט לקראת סוף השנה. סימולציות המבוצעות בבנק ישראל בהתבסס על מודלים כלכליים מעלות, כי אם שער החליפין של השקל מול הדולר יתבסס סביב הרמה שאליה הוא הגיע בסוף יוני, וריבית בנק ישראל תישאר ברמתה הנוכחית, שיעור עליית המחירים בשנת 2005 יהיה בקרבת הגבול העליון של יעד האינפלציה, ובמהלך 12 החודשים הבאים הוא אף עשוי להיות מעט מעליו ולחייב בהמשך העלאה של הריבית. בהנחות אלה, על-פי המודלים, האצת קצב עליית המחירים ביחס להתפתחותם עד עתה תושפע מהמשך הצמיחה ומצמצום האבטלה, מהרמה הנמוכה של הריבית הריאלית ומהפיחות שכבר התממש.

דוח האינפלציה 2005, המחצית הראשונה - קובץ PDF ()

לדף דוחות האינפלציה