דוח האינפלציה 2004 - המחצית השנייה

דוח האינפלציה 2004, המחצית השנייה - קובץ PDF ()

בנק ישראל

ירושלים, שבט, תשס"ה
יולי 2005

מכתב ממלא מקום הנגיד והמשנה, ד"ר מאיר סוקולר, עם דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של 2004

דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של שנת 2004 מוגש לממשלה¹ , לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה, כדי להגביר את השקיפות של המדיניות המקרו-כלכלית. השקיפות של המדיניות הפיסקלית והמוניטרית חשובה להגדלת הוודאות במשק – של פרטים ועסקים, ישראלים וזרים – ותורמת לתפקודם התקין וליציבותם של השווקים ושל המשק בכללותו.

מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2004 ב-1.2 אחוזים, בתוך תחום יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה – בין 1 ל-3 אחוזים, משנת 2003 ואילך. כך הצליחה המדיניות המוניטרית שניהל בנק ישראל בשש השנים האחרונות לבסס את ההישג של תהליך הדיסאינפלציה שניהל בעשור הקודם ולשמר את יציבות המחירים, על פי יעדי הממשלה. בשש השנים האחרונות, מאז שנת 1999, שיעור האינפלציה השנתי בישראל הוא, בממוצע, 1.4 אחוזים - בתוך תחום יציבות המחירים. זאת בעוד שתנודתיות האינפלציה בתקופה זו עדיין גבוהה יחסית למדינות אחרות ששוררת בהן יציבות מחירים. לצד התבססותה של יציבות המחירים בישראל נמשכה בתקופה זו היציבות בשווקים הפיננסיים – ובכלל זה בשוק מטבע החוץ. במקביל, במסגרת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, הופחתה הריבית הנומינלית לטווח קצר בשנתיים האחרונות עד לרמה של 3.5 אחוזים בפברואר 2005, שיעור נמוך במונחים היסטוריים. זאת על רקע תנאי היציבות שהתבטאו, בין היתר, בציפיות לאינפלציה בשיעור המתיישב עם תחום יציבות המחירים, ולעיתים אף עם חלקו התחתון. תהליך זה של הפחתת הריבית השקלית, על רקע תהליך העלאת הריבית בארה"ב, שהחל לאחרונה, הביא לצמצום פער הריביות בין השקל לדולר לפחות מ-1.5 נקודות אחוז בפברואר.

התוצר צמח במשך שנת 2004 בשיעור ניכר של 4.2 אחוזים, בממוצע שנתי, והתוצר העסקי צמח בשיעור של 6 אחוזים - על רקע ההתאוששות הכלכלית בעולם והקלה מסוימת במצב הביטחוני. צמיחה זו לוותה בעליית התעסוקה, בעיקר במגזר העסקי, והדבר השתקף במגמת ירידה מתונה של שיעור האבטלה - משיא של 10.9 אחוזים ברביע השלישי של 2003 ל-10.2 אחוזים ברביע השלישי של 2004, לצד עליות של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושל פריון העבודה. התפתחויות מבורכות אלו התבססו על מדיניות מקרו-כלכלית שבמרכזה משמעת פיסקלית קפדנית, הנשמרת במסגרת של יעדי תקציב רב-שנתיים, רפורמות מבניות, השקעות בתשתית ויציבות בתחומי המחירים והשווקים הפיננסיים.

המשימות העיקריות העומדות כעת בפני מעצבי המדיניות המקרו-כלכלית הן ביסוס הצמיחה לאורך זמן וטיפול בבעיית העוני והפערים החברתיים. מדיניות זו חייבת להישען על המשך האסטרטגיה הפיסקלית שנועדה להפחית את משקל המגזר הציבורי במשק, תוך הפניית מקורות לפעילות המגזר העסקי, והמשך האסטרטגיה המוניטרית של שימור היציבות. במסגרת זו חשוב ליישם את הרפורמה בשוק ההון, על פי המלצות "צוות בכר", תוך הגברת התחרות בשווקים הפיננסיים, הגדלת מיגוון מקורות המימון והקטנת ניגודי העניינים במערכת הבנקאות. במקביל יש להמשיך ולהאיץ את הרפורמות המבניות שהחלו ולבצע את אלה שתוכננו - בתחומי המגזר הציבורי, שוק העבודה, הנמלים, מערכת החינוך והתשתיות – וכן את תהליך ההפרטה.

לצד צעדים חשובים אלה יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לצמצום העוני והפערים החברתיים. התמודדות אפקטיבית עם בעיות אלה חייבת להישען על מדיניות התומכת בגידול ההשתתפות בכוח העבודה, הגברת ההכשרה המקצועית בקרב השכבות החלשות, שיפור מערכת החינוך ותמיכה ממוקדת בקשישים החלשים ובאוכלוסיות נוספות שאינן מסוגלות להצטרף לשוק העבודה.

הגיעה העת לחוקק לבנק ישראל חוק מודרני, שיציב במפורש את השמירה על יציבות המחירים כמשימה עיקרית של הבנק המרכזי לעומת יעדים אפשריים נוספים. במסגרת חוק כזה יש לעגן את העצמאות התפעולית שבידי הבנק וכן לכונן מועצה מוניטרית, בראשות הנגיד, שתקבל את ההחלטות בתחומי המדיניות והניהול של בנק ישראל. חקיקה כזאת, על פי הסטנדרטים המקובלים בבנקים מרכזיים בעולם, תבטיח את יכולתו של בנק ישראל לעמוד במשימות המוטלות עליו.

דו"ח האינפלציה הוכן בבנק ישראל במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בראשות הנגיד – הצוות הבין-מחלקתי (הכולל את המשנים לנגיד ואת ראשי המחלקות המוניטרית, המחקר, מטבע חוץ ופעילות המשק במטבע חוץ), אשר במסגרתו מתקבלות החלטות המדיניות המוניטרית.

מסמך זה כולל גם דין וחשבון על עליית אמצעי התשלום, בהתאם לסעיף 35 לחוק בנק ישראל תשי"ד (1954), וזאת לאחר שמאפריל 2004 ועד דצמבר 2004 (כולל) עלו אמצעי התשלום ב-12 החודשים הקודמים לכל אחד מהחודשים בתקופה האמורה בשיעור העולה על 15 אחוזים. התפתחות המצרפים המונטריים, ובכלל זה אמצעי התשלום נדונה בסעיף II ב.3 ובתיבה 2 של דו"ח זה.	1

תקציר
ההשפעה של הפחתות הריבית המצטברות במהלך השנתיים האחרונות והרמה הנמוכה של הריבית הריאלית לטווח קצר השוררת כיום במשק, צפויות לפעול לעליית האינפלציה במהלך שנת 2005. מהערכות האינפלציה לשנה הקרובה לפי שוק ההון, מהערכות החזאים ומסקר החברות של בנק ישראל עולה, כי האינפלציה צפויה לעלות לתחום שבין 1 ל-2.5 אחוזים. הערכת בנק ישראל היא שעמידה בתחום יעד יציבות המחירים ב-12 החודשים הקרובים תחייב העלאת ריבית מסוימת, שמידתה תלויה, בין היתר, בהתפתחות הריביות בעולם.
לאחר שבמחצית הראשונה של 2004 המשיך בנק ישראל בתהליך הפחתת הריבית עד לחודש אפריל, הופסק התהליך, ועד נובמבר עמדה הריבית על 4.1 אחוזים. זאת, על רקע עליית המחירים ברביע השני של השנה, אינדיקטורים שלפיהם האינפלציה הצפויה נמצאת בתחום יעד יציבות המחירים, וחשש מהשפעת הצטמצמות פער הריביות מול ארה"ב על שוק המט"ח, לנוכח העלאות הריבית שם. עם הצטברות נתונים שהעידו על האטת קצב הצמיחה החל מהרביע השלישי של השנה, על ייסוף הולך וגובר של השקל מול הדולר, על רקע היחלשות הדולר בעולם, ועל ירידת התשואות לטווח הארוך – הפחית בנק ישראל את הריבית הקצרה לחודשים דצמבר, ינואר ופברואר. רמתה של ריבית בנק ישראל בסוף פברואר היא 3.5 אחוזים.
ברקע להתפתחות המחירים - מדד המחירים לצרכן עלה ב-2004 ב-1.2 אחוזים, בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, וזאת לאחר ירידה של 1.9 אחוזים ב-2003 - ולמדיניות הריבית הייתה המדיניות התקציבית של הממשלה האחראית שיושמה ב-2004, והתבטאה בצמצום ההוצאה הציבורית ובגירעון נמוך משמעותית מאשר אשתקד, ואף נמוך מעט מתקרת היעד שנקבע לשנה זו. ההתאמה בין המדיניות התקציבית המצמצמת למדיניות הריבית המרחיבה תמכה באמון הציבור במדיניות המקרו-כלכלית, ולכן איפשרה את המשך הורדות הריבית, תוך שמירה על יציבות המחירים. ברקע ההתפתחויות עמדו הצמיחה העולמית, שהובילה לצמיחה מקומית מואצת והרגיעה הביטחונית-פוליטית שנרשמה במשך השנה. כל אלה יצרו יציבות בשווקים הפיננסיים, אשר נתמכה גם ברפורמות שיושמו בשנים האחרונות, וביניהן הסרת תקרת המק"ם והגמשת רצועת שער החליפין.
העלייה המתונה של המחירים במשך בשנת 2004 כולה וירידתם במחצית השנייה הושפעו מתוואי התפתחות של שער החליפין – פיחות של השקל לעומת הדולר במחצית הראשונה, שתרם לעליית המחירים, וייסוף במחצית השנייה, שהוביל לירידתם. כמו כן, לא נרשמו לחצי מחירים מצד הפעילות, למרות הצמיחה המשקית המואצת, מפני עודף כושר ייצור במשק. לעומת הכוחות האלה, פעלה העלייה במחירי הנפט בעולם לעליית המחירים בישראל. במחצית השנייה של 2004 נע שער החליפין של השקל עם תנודתיות נמוכה ובמגמה של התחזקות - ייסוף של 4.2 אחוזים מול הדולר ושל 0.7 אחוז מול סל המטבעות. היציבות היחסית בשוק המט"ח הייתה פועל יוצא של איזון בין הכוחות המשפיעים על שער החליפין: לצד גורמים שפעלו להחלשת השקל, פעלו כמה גורמים מקומיים ועולמיים לחיזוקו.

דוח האינפלציה 2004, המחצית השנייה - קובץ PDF ()

לדף דוחות האינפלציה