הרמה הממוצעת של יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל בשנת 2006 הייתה כ-28 מיליארדי דולרים , רמה השווה ל-4.8 חודשי יבוא ומהווה 75% מהחוב החיצוני לטווח קצר של המשק (ירידה של 0.2 חודש ושל 4 נקודות אחוז לעומת 2005).
לא היה השנה שינוי במסגרת ניהולן של היתרות, המבוססת על השימושים האפשריים בהן ועל תועלתן למשק. מסגרת הניהול נבחנה במהלך 2006, בחינה שנמשכת ב-2007.
תשואת ההחזקה של היתרות במונחי נומרר הסתכמה בשנת 2006 ב-3.8%, לעומת 2.6% אשתקד. תשואה זו משקפת את עליית התשואות-לפדיון בשוקי ההון שהיתרות מושקעות בהם במהלך השנה הנסקרת, אשר הניבה הכנסות עולות מריבית לצד הפסדי הון.
השנה תשואת ההחזקה של היתרות הייתה גבוהה ב-12 נקודות בסיס מתשואת הסמן, פער המבטא את תרומת הניהול הפעיל של התיק. בדומה לשנים האחרונות, החלק העיקרי של התוספת נבע מהניהול הנכסי.
החשיפה של היתרות למערכת הבנקאות הבין-לאומית השנה הייתה בממוצע בהיקף של 32% מהיתרות. חשיפה זו מנוהלת על פי מערכת של מכסות וכללים, שהיא חלק מרכזי במערך הניהול של סיכון האשראי בתיק.
רמת הנזילות של היתרות גבוהה מאוד: כ-92% מתיק היתרות מושקעים בנכסים בעלי נזילות גבוהה, והשאר - בנכסים שנזילותם נמוכה יותר.
