|
דוח יציבות פיננסית לשנת 2004
פרק א' - עיקרי הדברים
הפרק בשלמותו, קובץ PDF () בשנת 2004 גברה היציבות של המערכת הפיננסית בישראל - המשך לתפנית החיובית שהחלה אשתקד. זאת הודות להמשך השיפור בסביבת פעולתה של המערכת, בד בבד עם הגברת עמידותה, בין השאר בזכות הרפורמות שבוצעו בתשתית הפיננסית בשנים הקודמות. עם זאת, היציבות בעתיד אינה מובטחת: הרפורמות מחוללות שינויים משמעותיים במערכת, ובתקופת המעבר השינויים מגבירים את הסיכונים, במיוחד את סיכוני האשראי של המשקיעים המוסדיים, ומחייבים שינויים בהסדרה וההיערכות של רשויות הפיקוח. גם חוסר-האיזון הגלובלי, אשר מקורו בגירעונות הגדולים בתקציבה של ארה"ב ובמאזן התשלומים שלה, עלול להיות מקור לאי-יציבות בין-לאומית, שתקרין גם על ישראל. הגברת היציבות ב-2004 השיפור בתנאי סביבה בסיסיים אלה תרם להגברת היציבות של המערכת הפיננסית בישראל בשני ערוצים עיקריים: בערוץ הראשון - המשך ההתאוששות בפעילות הריאלית בעולם השתקף בהתגברות תנועות ההון לשווקים המתעוררים ובהמשך ירידת פרמיית הסיכון שלהם, על רקע ירידת התשואות לטווח ארוך במדינות המפותחות. התפתחויות חיוביות אלה בעולם, יחד עם השיפור במשק, במדיניות המקרו-כלכלית ובמצב הביטחוני, תרמו לירידת פרמיית הסיכון של ישראל ולשיפור במדדי החוב החיצוני והחוב הממשלתי - שינויים שמשמעותם הגברת החוסן הפיננסי של המשק - וכן לירידת התנודתיות של הנכסים הנסחרים בשווקים הפיננסיים בישראל, תוך עלייה מתונה בערכם, כלומר רגיעה בשווקים. בערוץ השני - המשך הצמיחה במשק השתקף בהתגברות האיתנות הפיננסית של המגזר הפרטי: כל המדדים לאיתנות הפיננסית של המגזר העסקי (על פי נתוני חברות בורסאיות בלבד), ובראשם נטל החוב והתשואה להון, רשמו השנה שיפור נוסף. השיפור ניכר במיוחד בענף התעשייה, פחות בענפי המסחר והשירותים וכלל לא בענף הנדל"ן. שיפור מסוים חל השנה גם באיתנות הפיננסית של משקי הבית, כפי שעולה מירידת נטל האשראי ומעצירת מגמת הירידה בשיעור החיסכון. תוצאות השיפור בשני ערוצים אלה - כלומר עליית ערכם של הנכסים הפיננסיים בישראל והתגברות החוסן הפיננסי של המשק והאיתנות הפיננסית של המגזר הפרטי - תרמו לעלייה ברווחיות של הבנקים וחברות הביטוח ולשיפור מה באיכות האשראי שלהם, ולכן להגברת עמידותם : במערכת הבנקאות נמשך השיפור בהלימות ההון והצטמצמו במידת מה סיכוני האשראי. גם בחברות הביטוח נמשך השיפור בהלימות ההון, לצד ירידה מסוימת של הסיכונים המערכתיים הגלומים בפעילותם. גם עמידותם של השווקים הפיננסיים הוסיפה להתחזק: גברו השכלול והנזילות בשוקי המט"ח, האג"ח והמניות, ונראה שההתפתחויות במחירי הנכסים הפיננסיים עלו בקנה אחד עם עליית ערכ הכלכלי, המשקפת את ההתפתחויות בסביבה. הגברת העמידות של המערכת הפיננסית השנה תרמה גם שורה של רפורמות ושינויים בתשתית שבוצעו במהלך השנים הקודמות, והשפעתם המצטברת כבר החלה לקרום עור וגידים בצורת תמורות בולטות בפעילות הפיננסית במשק: בהמשך למגמה של השנים האחרונות, נרשמה השנה עלייה חדה באשראי החוץ-בנקאי, הסחיר והלא-סחיר, למגזר העסקי, על חשבון האשראי הבנקאי למגזר זה, שירד. ירידת האשראי הבנקאי, המשתקפת בהמשך מגמת הירידה של משקל הבנקים באשראי למגזר הפרטי, חוברת אל מגמת הירידה של משקלם במצרפים פיננסיים אחרים, ובראשם בסך הנכסים הפיננסיים של המגזר הפרטי ("הציבור"). כן נמשכה מגמת הירידה של משקל הממשלה בתיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים, על רקע הירידה בהנפקת האג"ח המיועדות והגמשת כללי ההשקעה שלהם. למרות הירידה הנמשכת של חלקי הבנקים והממשלה בפעילות הפיננסית, חלקיהם עדיין גבוהים מדי. שתי התפתחויות עיקריות השנה מתווספות לרפורמות ולשינויים שהונהגו עד כה: מכירת קרנות הפנסיה החדשות לחברות הביטוח ואישור הרפורמה בשוק ההון ("ועדת בכר"), שמטרתה להפחית את הריכוזיות בשוק ההון, בעיקר באמצעות הפרדה של קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. התפתחויות אלה מחוללות שינוי מהפכני במערכת הפיננסית, בהאיצן מגמות המתפתחות בה: הולך ומתהווה שוק תחרותי ומשוכלל של אשראי למגזר הפרטי, ונוצר גם ענף של חיסכון לטווח ארוך (ביטוח, פנסיה וגמל), פרטי ונפרד מענף הבנקאות. הסיכונים בעתיד על סיכונים נוספים ליציבות הפיננסית ניתן ללמוד דווקא מהתחזקותה בשנתיים האחרונות; מאחר שזו הייתה תלויה לא במעט בשיפור בסביבה, העולמית והמקומית - הרי ששינויים לרעה בסביבה, ובמיוחד עלייה חדה בפרמיית הסיכון של משקים מתעוררים ושינויים חדים בשערי חליפין ובריביות בעולם, עלולים לפגוע ביציבות הפיננסית בישראל. פרק ב' - הסביבה שבה פועלת המערכת הפיננסיתהפרק בשלמותו, קובץ PDF () הסביבה העולמית הציפיות לשנה הבאה הן להמשך המגמה החיובית של השנתיים האחרונות. עם זאת, שני תרחישים מאיימים כיום על היציבות הפיננסית בעולם, ובכלל זה בישראל, על רקע אי-פתרון בעיית "הגירעון הכפול" בארה"ב: תיקון חד כלפי מעלה במירווחי הסיכון של מדינות מתעוררות ופגיעה באמון המשקיעים בכלכלת ארה"ב. המשק והמדיניות הכלכלית השנה נמשך השיפור, שהחל אשתקד, בתמהיל המדיניות המקרו-כלכלית ובאמינותה: המדיניות הפיסקלית הוסיפה ופעלה להפחתת ההוצאה הציבורית והגירעון הציבורי, ובמקביל ננקטה מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, שתרמה להעלאת שיעורי האינפלציה לתחום יעד יציבות המחירים. השיפור במדיניות, יחד עם ביסוס התאוששותו של המשק, תומכים ביציבות המערכת הפיננסית. האיתנות הפיננסית של המגזר הפרטי השיפור באיתנות הפיננסית של המגזר העסקי (על פי נתוני החברות הבורסאיות) השתקף בכל המדדים. הוא ניכר במיוחד בענף התעשייה, ובמידה מתונה יותר בענפי המסחר והשירותים. לעומתם בענף הנדל"ן לא נרשם שיפור, והמדדים מצביעים עדיין על פגיעות רבה. שיפור מסוים חל השנה גם באיתנות הפיננסית של משקי הבית, כפי שמעידים הירידה בנטל האשראי, לראשונה מאז השפל, גידול הצריכה ועצירת מגמת הירידה בשיעור החיסכון. ואולם השיפור לא הקיף את כל שכבות האוכלוסייה. החוסן הפיננסי של המשק מול חוץ לארץ במדדי החוב החיצוני של המשק ניכר השנה שיפור: יחס החוב החיצוני לתמ"ג ירד, עודף הנכסים נטו של המשק המשיך לגדול, ויכולת הפירעון של המשק במט"ח עלתה. יחס החוב הממשלתי לתוצר ירד השנה בכשתי נקודות אחוז, לאחר שלוש שנות עלייה תלולה, וגם נטל החוב רשם שיפור מסוים. עם זאת, רמת החוב הממשלתי לתוצר עדיין גבוהה מאוד ופוגמת בחוסן הפיננסי של המשק. פרמיית הסיכון של ישראל הוסיפה לרדת גם השנה, והגיעה לשפל היסטורי; זאת, ככל הנראה, על רקע השיפור במירווחי הסיכון בעולם. דירוג האשראי של ישראל לא השתנה השנה ונותרA/A2-, אך מאפייניו השתפרו: חברות הדירוג העלו את תחזית הדירוג מ"שלילי" ל"יציב", ובסקירותיהן בלטה התייחסות חיובית. פרק ג' - עמידות המערכת הפיננסיתהפרק בשלמותו, קובץ PDF () עמידות מערכת הבנקאות השיפור בהלימות ההון השתקף בהמשך הגידול של מרבית יחסי ההון ושל פוטנציאל הצבר ההון, בעיקר הודות לעליית הרווחיות בגין פעילויות שאינן תלויות בשווקים הפיננסיים והמשך תהליך ההתייעלות, שהתבטא בצמצום מצבת העובדים במערכת. הצמצום בסיכון האשראי התבטא בצמצום היקף החשיפה הכוללת לסיכון האשראי ובבלימת העלייה של משקל האשראי הבעייתי בסך האשראי, במקביל לשיפור מה באיכות האשראי, לנוכח הגברת איתנותו הפיננסית של המגזר הפרטי. עם זאת, חלק מהאינדיקטורים, ובראשם המשך הגידול בהיקף החובות הבעייתיים וההרעה הנמשכת באשראי לענף הבנייה, עדיין אינם מבשרים על שיפור איכות האשראי; רמתו הגבוהה של סך האשראי הבעייתי, יחסית לשנים שקדמו לשנות השפל, עדיין מעיבה על עמידות מערכת הבנקאות. עמידות חברות הביטוח השיפור בהלימות ההון השנה השתקף הן בעלייה המתמשכת ביחסי ההון של החברות, והן בהמשך השמירה על פוטנציאל הצבר הון גבוה, שהתבטא בשיפור הרווחיות בביטוח הכללי, ובתשואה-להון גבוהה - 29%. השינויים העיקריים בסיכונים המערכתיים, שיש ביכולתנו לאמוד, היו מינוריים אך שיקפו בדרך כלל התמתנות מסוימת: סיכוני ההדבקה לבנקים ולשווקים הפיננסיים התמתנו מעט, וגם ההיערכות להתממשות סיכוני ריסק בביטוח הכללי המשיכה להשתפר, אך החשיפה לשווקים הפיננסיים הוסיפה לעלות. עמידות קופות הגמל מצד אחד, גבר סיכון הנזילות המבני, כאשר משקל החשבונות הנזילים בסך ההתחייבויות של קרנות ההשתלמות וקופות התגמולים, אשר מתקרב ל-50%, המשיך לעלות, בעוד שכיסוי ההתחייבויות הנזילות בנכסים נזילים נותר נמוך - על רמה של כ-13% בלבד. כנגד זאת, סיכון ההדבקה לשווקים וסיכון ההדבקה לבנקים התמתנו גם השנה: חלקן של קופות הגמל בשוק האג"ח הממשלתיות והפרטיות פחת, וכן חלקם של הפיקדונות בבנקים בסך נכסי הקופות; עם זאת, משקלן בשוק האג"ח נותר גבוה. עמידות השווקים הפיננסיים הגברת הנזילות משתקפת במדדים שונים - בעליית מחזורי המסחר בשוק המניות והאג"ח ובירידת המירווח בשוק המט"ח. כמו כן הושקו מכשירים חדשים, ושוק האג"ח הפרטיות המשיך לצמוח. העלייה בשנתיים האחרונות במחירי הנכסים הפיננסיים והירידה במדדי הסיכון משקפות רגיעה בשווקים הפיננסיים ומתיישבות עם השיפור בתנאים בסביבה העולמית והמקומית. מאפייני הפעילות הפיננסית במשק המצרפים הפיננסיים - סך מאזן המגזר הפיננסי, סך הנכסים הפיננסיים של המגזר הפרטי ("הציבור") וסך האשראי במשק - המשיכו לצמוח בשיעורים שאינם חריגים ביחס לפעילות הריאלית במשק, ולכן מתיישבים עם שמירת היציבות הפיננסית. האשראי למגזר העסקי גדל השנה בכ-2.2%, תוך המשך ההסטה מאשראי בנקאי לאשראי חוץ-בנקאי (סחיר ולא-סחיר), שביטאה את התחרות המתהווה בשוק האשראי. לנוכח הרמה הנמוכה של האשראי החוץ-בנקאי ושל התחרות בשוק זה. התפתחויות אלה תורמות ליציבות. הירידה באשראי הבנקאי ב-2004 הייתה ביטוי אחד מרבים להמשך הירידה של חלק הבנקים בפעילות הפיננסית במשק. במקביל פחתו פיקדונות המגזר הפרטי בבנקים, וגדלו חסכונותיו אצל המשקיעים המוסדיים והחזקותיו הישירות בשוקי ניירות הערך. לנוכח משקלם הגבוה של הבנקים בפעילות הפיננסית, התפתחות זו מחזקת ערוצי פעילות תחליפיים ותורמת ליציבות. חלקה של הממשלה בפעילות הפיננסית נותר גבוה, אך משקלה בתיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים המשיך לרדת. בולטת במיוחד הירידה במשקל ההחזקות של קרנות הפנסיה באג"ח ממשלתיות (סחירות ולא-סחירות). התפתחויות אלה מגדילות את המקורות החוץ-בנקאיים הזמינים למימון המגזר הפרטי. פרק ד' - התשתית הפיננסיתהפרק בשלמותו, קובץ PDF () המבנה של מערך המוסדות הפיננסיים במהלך שנת 2004 התעצמה התופעה של הפסקת פעילותם העצמאית של תאגידים בנקאיים זעירים, וכיום נותר תאגיד אחד בלבד מסוג זה. התפתחות זו תרמה לביסוס יציבות המערכת הפיננסית, בלי לפגוע בתחרות בה. בסוף שנת 2004 מוזג "בנק טפחות", הבנק המוביל בתחום הבנקים למשכנתאות, לתוך "בנק המזרחי". קדם לו מיזוגו של "בנק משכן" ל"בנק הפועלים" בשנת 2003. בשני המקרים עמידות הקבוצות הבנקאיות צפויה לגדול דרך הגדלת הלימות ההון, כתוצאה מעליית הרווחיות, ומהגברת היעילות בניהול הסיכונים - תהליכים התורמים לביסוס היציבות הפיננסית. בתחילת שנת 2005 הופרט "בנק דיסקונט", לאחר למעלה משני עשורים של שליטת הממשלה בו, וכן הואץ תהליך ההפרטה של "בנק לאומי". הפרטת בנקים גדולים בישראל מציבה אתגר בפני הפיקוח על הבנקים, שכן היא כרוכה בהיווצרותם של סיכונים חדשים, הנובעים מעסקאות של אותם בנקים עם "אנשים קשורים" אליהם. רפורמות ושינויים בהסדרה ב-2004 ב-2004 המשיכו משרד האוצר והרשות לניירות ערך בייזום חקיקה ובהסדרה שעניינן הסרת חסמים ועידוד התפתחותו של שוק האשראי החוץ-בנקאי. בין הצעדים שבוצעו: הסרת חסמים להנפקת אג"ח מגובות בנכסים ופעילות להעברת חוק הנוגע לתשקיף בהנפקה של ניירות ערך מסחריים או אג"ח שלא להמרה; שינוי שיטת השערוך של נכסים לא-סחירים של משקיעים מוסדיים; פרסום כללים לאישור חברות דירוג וחיזוק התשתית להקמת קרנות נדל"ן. בנובמבר 2004 חוקק חוק שנועד להבטיח את יציבותן של מסלקת הבורסה ומסלקת המעו"ף על ידי חיזוק מעמדן המשפטי והסרת אי-בהירות לגבי מצבים מסוימים. השלכות הרפורמות על היציבות הפיננסית הרפורמות משפיעות על היבטים שונים של היציבות הפיננסית בכיוונים מנוגדים. אחת ההשפעות העתידיות, המציבה אתגר לרשויות, היא העברת סיכונים לענף החיסכון לטווח ארוך, שבעקבותיה ערך תיק הנכסים של הציבור יהיה חשוף לתנודות גדולות יותר מאשר בעבר. כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים המשמעותיים בתחום יציבות המערכת הפיננסית, שהרפורמות יוצרות בתקופת המעבר, חייבות הרשויות להקדים ולנקוט צעדים בתחום ההסדרה והפיקוח. חשוב במיוחד לחזק את אכיפת הניהול התקין והזהיר של סיכוני האשראי במוסדות החיסכון לטווח ארוך (קבוצות הביטוח החדשות). |
דוח יציבות פיננסית לשנת 2004
דוח יציבות פיננסית לשנת 2004
31/05/2005