דוח בנק ישראל 2024

• המלחמה פגעה השנה באופן ניכר בפעילות הכלכלית, בעיקר בשל מגבלות היצע, ובראשן מחסור בעובדים. התוצר עלה ב-0.9 אחוז בלבד ביחס ל-2023, והתוצר העסקי הצטמצם ב-0.8 אחוז.
• למרות התאוששות חלקית בעקבות ירידת עצימות המלחמה במהלך השנה, התוצר ומרבית רכיביו היו גם בסוף השנה נמוכים מאשר ערב המלחמה.
• הסביבה הגלובלית הייתה נוחה יחסית מבחינת הביקושים, כפי שהשתקף בצמיחת התוצר בעולם ובגידול הסחר העולמי. האינפלציה במשקים המפותחים התמתנה, והבנקים המרכזיים הפחיתו את הריבית.
• מגבלות ההיצע התמתנו במהלך השנה רק באופן מדוד, בעיקר בגלל המשך האיסור על כניסת עובדים פלסטינים, ומפני שרבים – אנשי מילואים ותושבי אזורי העימות – נעדרו ממקומות עבודתם הרגילים.
• הדילמה המרכזית של הממשלה במדיניותה הפיסקלית נגעה לאיזון בין הצורך במענה מיידי לצורכי המלחמה לבין שמירה על אמינות המחויבות לתוואי פיסקלי בר-קיימא. לפיכך מימנה הממשלה את ההוצאות השוטפות על המלחמה על ידי הגדלת החוב הציבורי, שהאמיר לכ-68 אחוזי תוצר, ונקטה צעדים פיסקליים מרסנים, רובם בתקציב 2025, בהיקף דומה לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות בשל המלחמה.
• האינפלציה השנתית הסתכמה ב-3.2 אחוזים, מעט יותר מאשר ב-2023, על רקע ההתאוששות ההדרגתית בביקושים לצד התמשכות מגבלות היצע התוצר. זאת בניגוד למגמה עולמית של התמתנות האינפלציה.
• בנק ישראל הוריד את הריבית בראשית השנה ב-0.25 נקודות אחוז, לאחר שבסוף 2023 השווקים הפיננסיים התייצבו, סביבת האינפלציה התמתנה, ועצימות הלחימה ירדה בהשוואה לחודשי המלחמה הראשונים.
• בהמשך שנת 2024 הושארה ריבית בנק ישראל ברמה של 4.5 אחוזים. זאת כדי להמשיך ולתמוך ביציבות השווקים לנוכח התמשכות המלחמה, וכדי להחזיר את האינפלציה, שעלתה, לתחום היעד, על רקע מגבלת היצע דומיננטית.
• שוק העבודה היה הדוק – תוצאת מגבלת היצע העובדים, לצד עלייה בביקושים, שנתמכה על ידי הגידול החד של הוצאות הממשלה. כתוצאה מכך עלה השכר הנומינלי בקצב מהיר, וכן גם עלות העבודה ליחידת תוצר.
• בענף הבינוי המחסור בעובדים היה חמור במיוחד, הביא להתארכות משך הבנייה, וכתוצאה מכך – להאטה בסיומי הבנייה ולהגדלת עלויות המימון של הקבלנים. אולם כל אלה התמתנו חלקית ובהדרגה. הביקוש לדירות ירד בתחילת המלחמה, אך התאושש בהמשך, ומספר העסקאות והיקף המשכנתאות גדלו, תוך עלייה של מחירי הדירות.
• פרמיית הסיכון של המשק עלתה בשיעור ניכר בתחילת המלחמה ואופיינה במרבית השנה בתנודתיות ובמגמת עליה מתונה נוספת; זאת בעיקר בשל עליית הסיכון הגיאו-פוליטי, שלוותה בגידול ניכר של יחס החוב לתוצר.
• לקראת סוף השנה, על רקע הפסקת האש בצפון והערכות שהסיכונים הביטחוניים פחתו, חלה תפנית בשווקים: השקל יוסף, מחירי המניות המקומיות נסקו, פרמיית הסיכון של המשק פחתה במידה ניכרת – אף כי נותרה גבוהה מאשר ערב המלחמה – והתשואה השקלית על אג"ח ממשלתית, שנסקה בתחילת המלחמה, שבה לרמתה טרם המלחמה. התפתחויות חיוביות אלו נתמכו גם בצעדים פיסקליים בהיקף ניכר לשם הפחתת הגירעון, שהממשלה אישרה בסוף 2024.
• בשל המלחמה והשפעותיה הצפויות לאורך זמן על גידול ההוצאה הציבורית, התעצם האתגר של ההתמודדות עם בעיות היסוד של המשק – ובהן פריון עבודה נמוך ושיעורי עוני גבוהים – בעזרת הגדלת ההשקעה הציבורית בהון אנושי ובתשתיות; כמו כן מתחדד ההכרח הכלכלי לשלב בהקדם אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה ובנשיאה בנטל השירות הצבאי.

• ההתפתחויות במלחמת “חרבות ברזל”, השפיעו השנה במידה רבה על הפעילות הכלכלית  והובילו לצמצום יכולת הייצור במשק, בעיקר עקב ירידה בהיצע העבודה. התוצר העסקי הצטמצם ב-0.8 אחוז, המשך לצמיחה מאוד נמוכה אשתקד; סך התוצר צמח ב-0.9 אחוז, והתוצר לנפש הצטמצם במעט.
• הגידול המהיר של הצריכה הציבורית פעל ליצירת עודפי ביקוש במשק – הן בגלל גיוס מספר ניכר של משרתי מילואים, אשר מצמצם את כושר הייצור של המגזר העסקי, והן בשל הזרמת ביקושים למוצרים ושירותים שמייצר המגזר העסקי.
• בהתבוננות על התפתחות תמהיל השימושים במהלך השנה, ניכרת חזרה הדרגתית לתמהיל המאפיין זמני שגרה: ירידה בביקוש של המגזר הציבורי והתאוששות של הצריכה הפרטית וההשקעות.
• איסור הכניסה של פלסטינים לעבודה בישראל צמצם את היצע העבודה במגזר העסקי ב-3.4 אחוזים, והמעבר של כוח אדם לשירות מילואים בכאחוז וחצי. אלו הגבילו את יכולת הייצור במשק והתבטאו גם בשיעור אבטלה נמוך.
• המשק היה בקרבת יכולת הייצור המרבית בהינתן מגבלת היצע כוח האדם. זאת הודות לעמידות הביקושים המקומיים. 
• תוצר חברות ההזנק הצטמצם השנה בחדות, ותרם לסך הירידה בפעילות כ-0.8 אחוז תוצר. ירידה זו משקפת בעיקר את ירידת הביקוש העולמי להשקעות בחברות הזנק החל מאמצע 2022.
• הצריכה הפרטית נפגעה במידה מתונה בלבד, ורמתה הממוצעת השנה היתה גבוהה ב-1.7 אחוזים בהשוואה לשלושת הרביעים הראשונים של 2023. האטת גידולה של הצריכה הפרטית ביחס לתקופות שיגרה הובלה על ידי ירידה בתיירות היוצאת ובצריכת שירותים. עם זאת הצריכה התאוששה במהלך השנה כך שברביע האחרון של 2024 הייתה הצריכה הפרטית גבוהה ב-5.6 אחוזים (4.8 אחוזים במונחים שנתיים) מאשר ערב המלחמה.
• היצוא ירד השנה, גם בניכוי יצוא שירותי התיירות, ועל אף הגידול בסחר העולמי. ניתן להסביר זאת בירידה של יכולת הייצור עקב מגבלת כוח אדם, קשיים לסגור עסקות יצוא בשל מצב המלחמה, וירידה בביקוש העולמי למוצרים ושירותים שישראל מתמחה בהם.
• ההשקעה בנכסים קבועים הייתה השנה בממוצע נמוכה ב-12.7 אחוזים מאשר בשנת 2023, לפני המלחמה. זאת בעיקר בשל ירידת ההשקעה בבנייה – תוצאת מחסור בעובדים פלסטינים, שכניסתם לארץ נאסרה, וקצב איטי של הגעת עובדים זרים להחלפתם.

• בשנת 2024 עמדה האינפלציה השנתית על 3.2 אחוזים, מעט מעל הגבול העליון של היעד. האינפלציה הואצה ברבעונים השני והשלישי של השנה, והתמתנה לקראת סופה. הציפיות נותרו מעוגנות בתחום היעד במשך מרבית השנה.
• התפתחות המחירים הושפעה מהמלחמה והתמשכותה, אשר גרמו למגבלות היצע ממושכות, בעוד שמגבלות הביקוש פחתו במהלך השנה, גם לאור ההוצאות הגדולות של הממשלה בשל צורכי המשק בעת המלחמה.
• לאורך השנה כולה, על רקע התמשכות המלחמה, פעלה המדיניות המוניטרית לשמירה על יציבות השווקים הפיננסיים, באמצעות מגוון כלי מדיניות וצעדים ייעודיים. זאת, לצד החזרת האינפלציה לתחום היעד ותמיכה בפעילות.
• על רקע התמתנות האינפלציה בסוף 2023 וציפיות להמשך התמתנותה, הורידה הוועדה המוניטרית את הריבית בחודש ינואר ל-4.5 אחוזים. באותה עת הציפיות היו שהריבית תמשיך לרדת במהלך השנה. 
• בהמשך השנה הותירה  הוועדה את הריבית ללא שינוי, וציינה בהחלטותיה, שתוואי המדיניות ייקבע על פי התפתחות הנתונים. הוועדה העריכה כי סביבת הריבית (הנוכחית והצפויה) תוביל לריסון האינפלציה, אך לא תכביד על התאוששות המשק.
• בתחילת המלחמה נרשמה עלייה בפרמיית הסיכון של המשק, שהתבטאה במרווחי התשואות על האג"ח הממשלתיות ובפרמיית ה-CDS. לקראת סוף השנה ירדו מדדים אלו במידה ניכרת, אך רמתם נותרה גבוהה מאשר ערב פרוץ המלחמה.
• התפתחות שער החליפין של השקל הושפעה במידה רבה מההתפתחויות הגיאו-פוליטיות ומפרמיית הסיכון. למרות עליית פרמיית הסיכון של המשק בגלל המלחמה, רמתו של השקל בסוף 2024 מיוספת ביחס לערב המלחמה.
• בניגוד להתפתחות בישראל, שיעורי האינפלציה במרבית המדינות המפותחות התקרבו במהלך 2024 ליעדים, לאחר שהיו ברמות גבוהות בשנתיים הקודמות. בהתאם לכך החלו הבנקים המרכזיים בהן להפחית את הריבית.

• על רקע חוסנה ויציבותה המשיכה המערכת הפיננסית השנה לתמוך בפעילות הכלכלית ובהתאוששות המשק, חרף האתגרים המורכבים לכלכלה הישראלית.
• יחס החוב הפרטי לתוצר עלה מעט השנה, הן במגזר העסקי והן במשקי הבית, אך נותר נמוך בהשוואה בין-לאומית.
• מרווחי האג"ח של המגזר העסקי ירדו לרמות נמוכות מאלה של טרם המלחמה, בדומה למגמה העולמית.
• חברות הבינוי הגדילו את השימוש במימון בנקאי ובאג"ח כדי לתמוך בהמשך הפעילות ולפצות על הירידה בתזרימי המזומנים של היזמים (בעיקר ברביע הראשון של השנה).
• שיעור הגידול של יתרת האשראי למשקי הבית היה השנה גבוה יותר מאשר בשנת 2023 (6.6 אחוזים לעומת 2.3 אחוזים), בהובלת האשראי לדיור.
• היקף המשכנתאות החדשות גדל השנה בכ-30 אחוזים, תוך גידול השימוש בהלוואות "בולט" במסגרת מבצעי מימון של הקבלנים ועלייה במדדי הסיכון של המשכנתאות.
• הגידול בתיק הנכסים של הציבור היה השנה גבוה בהשוואה לשנים קודמות. עלייה ניכרת הקיפה את כל רכיביו, ובלטה במניות ובאג"ח, הן המקומיות והן בחו"ל.

• שוק העבודה בשנת 2024 הושפע מההשלכות המתמשכות של מלחמת "חרבות ברזל". הפגיעה התמקדה בעיקר בהיצע העבודה שהתכווץ בתחילת המלחמה בשיעור ניכר ונותר נמוך עד סוף השנה.
• הגורמים המרכזיים לחולשה של היצע העבודה ב-2024 הם ירידה של מספר העובדים הלא-ישראלים, גיוס נרחב למילואים, פינוי תושבים מאזורי הלחימה וכן נפגעים במלחמה.
• היצע העובדים הלא-ישראלים ירד בחדות ביחס להיקפו לפני המלחמה, מה שפגע במידה ניכרת בענפים הנשענים על עובדים אלו. בסוף 2024 היה מספרם נמוך בכשליש מאשר לפני המלחמה.
• שיעור ההשתתפות ירד בכל קבוצות האוכלוסייה, אך הוא התכווץ במיוחד אצל הגברים בגילי הגיוס למילואים והנשים הצעירות.
• מספר המועסקים הישראלים עלה בשיעור מתון: גדל מספרם במגזר הציבורי (לא כולל משרתים בצבא סדיר ובמילואים) וירד במגזר העסקי.
• מגבלות היצע העבודה לצד ביקוש גבוה לעובדים שהתבטאו באבטלה נמוכה, מעידים על שוק עבודה הדוק. השכר הריאלי עלה במגזר העסקי, ואילו במגזר הציבורי (לא כולל משרתים בצבא סדיר ובמילואים) הוא נותר ללא שינוי ניכר.
• המגמה של אימוץ בינה מלאכותית יוצרת התחזקה השנה במשק הישראלי, כחלק ממגמה עולמית. תהליך זה צפוי לחולל שינויים משמעותיים בשוק העבודה בשנים הבאות. כדי להכין את שוק העבודה לשינויים אלו חשוב לקדם מדיניות שתאפשר לעובדים שיושפעו מהם להיערך לכך.

• מלחמת "חרבות ברזל" הביאה לעלייה חדה של הוצאות הממשלה לצרכים ביטחוניים ואזרחיים. תקציב 2024 נפתח שלוש פעמים לצורך תקצוב תוספות, שהסתכמו בכ-5  אחוזי תוצר, בעיקר למימון עלויות המלחמה.
• גידול תקבולי המסים בהשוואה לאשתקד עלה בקנה אחד עם גידולו של התוצר הנומינלי, ששיקף במידה רבה את הפעילות המוגברת של הממשלה.
• הגירעון התקציבי עמד השנה על 6.8 אחוזים מהתוצר, מעט מעל הצפוי בעת אישור התקציב המעודכן במרץ 2024, וגירעון הממשלה הרחבה עמד על 9.4 אחוזי תוצר.
• יחס החוב לתוצר עמד בסוף 2024 על 67.8 אחוזים, עלייה חדה לעומת 61.5 אחוזים בסוף 2023.
• הממשלה נקטה צעדי התכנסות משמעותיים, שנכנסו לתוקף בתחילת 2025. אלו מספיקים לקיזוז מרבית תוספת ההוצאות הקבועות הנובעות מהשפעות המלחמה.
• למרות צעדי ההתאמה, הגירעון המבני של הממשלה (כ-3.6 אחוזים) גבוה מהרמה הנדרשת להפחתת יחס החוב לתוצר (כ-3 אחוזים); זאת משום שמעבר לגידול ההוצאה שנבע מהשלכות המלחמה בטווח הבינוני, הממשלה הגדילה גם הוצאות קבועות אחרות.
• העלייה של הוצאות הביטחון ושל תשלומי הריבית בגלל המלחמה הפכה את המגמה הארוכה של ירידתם, אשר אפשרה בשני העשורים האחרונים גידול של ההוצאה האזרחית ללא העלאת מסים ו/או עלייה של יחס החוב לתוצר.
• לנוכח הסיכונים והאתגרים המבניים שהמשק ניצב בפניהם נדרש תוואי מדיניות ברור להפחתתו לאורך זמן של יחס החוב לתוצר לשם יצירת מרווח פיסקלי מחודש, תוך מתן מענה לצורכי הביטחון, שגדלו, ולצורך בקידום צמיחה בת-קיימא.
• ההוצאה הציבורית על תשתיות וחינוך נמוכה בהשוואה בין-לאומית, שמביאה בחשבון את צורכי הפיתוח ואת המגמות הדמוגרפיות.

חלק א

• למלחמה היו השפעות שליליות ייחודיות על רווחתן של משפחות צעירות עובדות – בשל הצירוף של שירות מילואים, הכבדת נטל הטיפול בילדים ועבודה בצל המלחמה. 
• שיפור מצבן הכלכלי של משפחות צעירות עובדות היה רכיב חשוב במדיניות הכלכלית-חברתית של ממשלות ישראל בעשור האחרון, והוא בא לידי ביטוי במגוון צעדים שמוקדו באוכלוסייה זו.
• ההכנסה הפנויה של משפחות צעירות עובדות עלתה בעקביות לאורך העשורים האחרונים – תוצאה של עלייה בהכנסות הכלכליות, במקביל לשינויים במדיניות שהגדילו את חלקה של ההכנסה הפנויה בהכנסה הכלכלית.
• סך ההוצאות לחינוך מתוך ההכנסה הפנויה עלה בעשורים האחרונים, אולם העלייה בהוצאות החינוך לגיל הרך נבלמה בתחילת העשור הקודם, בזכות צעדי ממשלה לצמצומן.
• שיעור המשפחות הצעירות הגרות בדיור בבעלותן ירד בעקביות לאורך השנים.

חלק ב

• "רפורמת יציב" להסדרת לימודי הרפואה בפקולטות בחו"ל צפויה להפחית את מספר הרופאים החדשים (מקבלי הרשיון) בכ-400–600 בכל שנה החל מ-2026. צפוי כי השפעתה של הרפורמה תורגש במיוחד באזורים פריפריאליים.
• בשנים האחרונות יושמו מספר צעדים להגדלה משמעותית במספר הרופאים החדשים. יחד עם זאת, אמורות לעבור מספר שנים בין השפעת הרפורמה, החל מ-2026, לבין הבשלת צעדים אלה, מה שעלול להביא למחסור ברופאים חדשים בשנים הקרובות.
• השפעתה של "רפורמת יציב" והעלייה הצפויה בביקוש לרופאים בשנים הקרובות, מדגישות את חשיבות יישומן של התוכניות להגדלת מספר הרופאים החדשים בישראל עם דגש על הפיזור הגיאוגרפי.

חלק ג

• במרבית משקי הבית שבהם מתגוררים כיום זקנים ההוצאה על טיפול סיעודי בזיקנה, אם הם זקוקים לכזה, עולה על ההכנסה השוטפת משכר, פנסיה וקצבאות (לרבות גמלת סיעוד) בניכוי ההוצאה השוטפת לתצרוכת.
• שינויי מדיניות הנוגעים לקביעת הזכאות לגמלת סיעוד וגידול במיצוי הזכויות הכפילו בתוך עשור את ההוצאה הציבורית על גמלות סיעוד לכ-0.9 אחוז תוצר, תוספת של כ-9 מיליארדי ש"ח במונחי התוצר ב-2024.
• שינויים הנוגעים לקביעת הזכאות וגידול במיצוי הזכויות בביטוח הסיעודי הפרטי, שמחזיקים יותר ממחצית האוכלוסייה, הגדילו את תשלומי התביעות. סוגיה זו בעייתית במיוחד בפוליסות הקבוצתיות המשווקות באמצעות קופות החולים, שבהן מחזיקים רוב המבוטחים. חשש מהותי למשבר יציבותי של הביטוח הסיעודי חִייב התערבות מייצבת של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, התערבות שכללה פגיעה בכיסוי הביטוחי.

• ענף הבנייה סבל השנה ממחסור בכוח אדם וירידה של היקף הבנייה בשל איסור כניסתם של פועלים פלסטינים עם פרוץ המלחמה. הדבר התבטא בעיקר בהתארכות משך הבנייה, ירידה בסיומי הבנייה ופגיעה חמורה יותר בהתחלות הבנייה שלא למגורים. 
• היקף העסקאות לרכישת דירות גדל השנה לצד עלייה של 7.3 אחוזים במחיריהן ועלייה במלאי הדירות הלא מכורות. זאת, ככל הנראה, על רקע החששות מהיצע מוגבל בעתיד בשל הירידה הנוכחית בהיקף הבנייה, והצורך בשיקום נזקי המלחמה.
• עליית הביקוש לדירות חדשות הובילה את הגידול של היקף העסקאות בדירות, והועצמה על ידי מבצעי מימון שהציעו הקבלנים.
• למרות אתגרי המלחמה אישרו מוסדות התכנון 204,000 יחידות דיור, חלקן במסגרת תוכניות לשיקום הדרום והצפון. אולם בחלק מהתוכניות המאושרות המעבר מאישור לביצוע מחייב הסרת חסמים לא פשוטים.
• מספר יחידות הדיור ששווקו על ידי רמ"י במכרזים עם זוכה וללא מכרז נותר יציב ביחס ל-2023, אך בהשוואה לשנים 2021 ו-2022 מדובר בצמצום תוך ירידה של מחירי הקרקעות.  
• הממשלה יזמה "מגה הסכמי גג" להאצה של הגדלת היצע הדיור. המודל החדש מציב רף גבוה להיקף ההסכמים ולקצב המימוש, אך אתגרי תשתיות בתחומי התחבורה והמים, שכבר מעכבים את מימוש הסכמי הגג הרגילים, עלולים להוות מכשול גם בהסכמי ה"מגה".
• פינוי יישובים מהדרום ומהצפון צמצם את המלאי האפקטיבי של הדירות, והגדיל את הביקוש לשירותי דיור בשאר האזורים. כנגד זאת מיתנו את הביקוש לשירותי דיור זמינות של חדרי מלון, שסייעה לתת מענה למפונים, מאזן הגירה שלילי ושיעור גבוה של צעירים המשרתים במילואים. עליית מחירי השכירות הסתכמה ב-4.0 אחוזים.
• המחסור בעובדים לא-ישראלים בענף מאז פרוץ המלחמה מחדד את החשיבות של שיפור כוח האדם בו תוך הגברת מוכנותם של העובדים להטמעת תיעוש, אשר יפצה על המחסור בכוח עבודה.