בראי מערכת הבנקאות, עלית הריבית והאינפלציה מטיבה עם הבנקים בטווח הקצר, נוכח עליה בהכנסות הריבית, ועלולה להשפיע עליהם לרעה בהמשך בשל חשש לירידה באיכות האשראי נוכח פגיעה ביכולת הלווים להמשיך ולעמוד בהחזרי הלוואותיהם. מה שמייחד את ישראל ממרבית מדינות העולם הוא קיומו של מנגנון הצמדה עבור חלק ממגזרי האשראי, דבר שמוביל לעודף נכסים צמודים, ובכך תורם עוד לרווחיות מערכת הבנקאות הישראלית. את תרומת הריבית והאינפלציה, אנו רואים בתשואה להון הגבוהה שרשמה מערכת הבנקאות בתום המחצית הראשונה לשנת 2022 – 15.8% - התשואה הגבוהה ביותר מזה מעל עשור. לתשואה גבוהה זו תרמו גם הכנסות חד – פעמיות, חלקן כחלק מתהליך ההתייעלות שהבנקים בישראל עוברים (להרחבה, ראו פרק התוצאות העסקיות והיעילות).
הגידול הניכר בהון של מערכת הבנקאות, שנבע בין היתר מהרווחיות הגבוהה כמו גם מגיוסים בשוק (להרחבה ראו פרק ההון) איפשר לבנקים להמשיך להעמיד אשראי בקצב מואץ, במענה לביקושים הגבוהים שנרשמו עם היציאה ממשבר הקורונה (בעיקר באשראי לדיור ולבינוי ונדל"ן; להרחבה ראו פרק האשראי). עם זאת, לנוכח אותו גידול מהיר באשראי (לצד חלוקת דיווידנדים בגין רווחי שנת 2021 והפסדים שנרשמו בתיק הזמין למכירה), נשחקו יחסי ההון של הבנקים בתקופה זו. נדגיש כי צבירת הון היום חשובה בראיה צופת פני עתיד, מכיוון שאנו נמצאים בסביבה של חוסר וודאות גבוהה נוכח האינפלציה ועליות הריבית בעולם, המתבטאות היום בירידה בשווקי המניות בעולם, בעליות תשואות, ואף במספר מדינות בעולם בירידה במחירי הנדל"ן. כמו כן, היות ועליות הריבית והאינפלציה מגדילות את נטל החוב של משקי הבית והמגזר העסקי – מה שעלול להתבטא גם בפגיעה ריאלית בתוצר ובצריכה,[1] ייתכן ונראה עלייה בכשלי האשראי, מה שמצריך כריות הון מספקות. נציין בהקשר זה כי במחצית הנסקרת חלה עליה ביתרת ההפרשה להפסדי אשראי בהשוואה לדצמבר 2021, אשר נובעת אמנם בעיקרה מהמעבר להפרשה לפי כללי CECL (שהחלה בתחילת השנה[2]), אך גם בין היתר מההרעה בסביבה המאקרו – כלכלית ברביע השני לשנה.[3] עם זאת, בשלב זה לא ניתן לזהות עליה בכשלים בפועל בתיק האשראי.
על רקע האמור, נדגיש כי כלל הבנקים במערכת שומרים על יחסי הון גבוהים מדרישות ההון המזעריות שקבע הפיקוח על הבנקים, ועל אף זאת, ישנם מספר בנקים שפעלו בדרכים נוספות על מנת לחזק עוד יותר את הונם על רקע ההתפתחויות האחרונות ובראשן הגידול המואץ באשראי לציבור – שני בנקים במערכת יצאו להנפקת מניות, ואחרים צמצמו והשהו חלוקת רווחים ברבעון הראשון לשנה (להרחבה, ראו פרק הלימות ההון).
החששות מהשפעת עליית נטל החוב על משקי הבית ברורים – חלקו הארי של חוב משקי הבית נקוב בריבית משתנה ו/או במסלולים צמודים. בתקופה של טרום עליות הריבית וסביבת הריבית האפסית, נטילת הלוואה בריבית משתנה (שמחירה נמוך מהלוואה הניתנת בריבית קבועה, אך מטילה על הלווה את סיכון הריבית), אפשרה בפועל ללווים ליהנות מנטילת חוב במחיר זול במיוחד. עם זאת, בימים אלו סיכון הריבית מתממש, מה שמביא לעלייה בהחזרים החודשיים. בפרט, בשנתיים האחרונות, נרשם גידול מואץ באשראי לדיור, שעם עליית מחירי הדיור, אף אופיין בעליה בשיעורי המימון. בנוסף לכך, אנו רואים כי עם העלייה החדה באשראי לדיור בתקופה האחרונה, ישנה גם עליה באשראי הצרכני, הן במערכת הבנקאות, אך גם מחוצה לה – עלייה המתואמת עם הביצועים בהלוואות לדיור, דבר המצביע על מינוף נוסף של משקי הבית.
נציין כי מתוך הבנה שלווים רבים מתמקדים בצמצום החזר המשכנתא החודשי הראשוני, ולא בהכרח רואים לנגד עיניהם את מלוא משמעות הסיכון הגלום בעליות ריביות ועלייה בסביבת האינפלציה, השיק בנק ישראל בסוף חודש אוגוסט 2022 רפורמה צרכנית להגברת שקיפות המידע ללקוחות הבנקים ולשיפור סביבת התחרות בשוק המשכנתאות. במסגרת הרפורמה ייכנסו לתוקף שורה של צעדים בתחום המשכנתאות שיסייעו ללקוחות בין היתר להבין טוב יותר את תנאי המשכנתא המוצעים לו ואת הסיכונים הנובעים מהם בהינתן ההתפתחות הצפויה של תנאי השוק לרבות הריבית והאינפלציה, כפי שבאים לידי ביטוי משוק ההון.
בצד חסכונות הציבור, עליית ריבית בנק ישראל תורגמה גם לעליה מסוימת בריבית על פיקדונות הציבור (להרחבה, ראו תיבה 1), ולכך שמשקי הבית בוחרים בתקופה זו להעביר חלק הולך וגדל מכספיהם שהופקדו בחשבונות העו"ש (שאינם נושאי ריבית), לפיקדונות הנושאי ריבית (להרחבה, ראו פרק המאזן). בנושא זה, שלח המפקח על הבנקים מכתב למנכ"לי הבנקים בחודש ספטמבר השנה, ובו השתקפה הציפיה של הפיקוח על הבנקים כי הבנקים יתאימו את מוצרי ההשקעה הבנקאיים שלהם לסביבת הריבית המשתנה כך שיתאימו לצרכי הלקוחות.[4] נדגיש, כי התנהלות פיננסית נבונה של משקי הבית יכולה להגדיל את כוח המיקוח שלהם ובכך לשפר גם את הריבית על פיקדונותיהם. משכך, ובהמשך לרפורמות השונות שהוביל בנק ישראל בתקופה האחרונה במטרה להגביר את השקיפות ולחזק את כוחו של הלקוח, החל הבנק לפרסם את שיעורי הריבית המשולמים בפועל על-ידי כל אחד מהבנקים בעד פיקדונות שקליים, זאת כדי לתת ללקוחות כלי פשוט שיסייע להם להעריך את כדאיות התנאים המוצעים להם בבנקים השונים. השוואה זו זמינה לכלל הציבור באתר בנק ישראל.[5]
לסיכום, תוצאות המחצית הראשונה לשנת 2022 מתעתעות– תוצאות הבנקים כפי שמשתקפות בדו"חות מציגות תמונת מצב חיובית – תשואות להון גבוהות, שיפור ביחסי היעילות, יחסי הון ונזילות נאותים, צמיחה בפעילות ואיכות אשראי טובה. עם זאת, במבט צופה פני עתיד, ישנה אי-ודאות לגבי המשך ההתפתחויות הכלכליות והשפעתן על מערכת הבנקאות. אינדיקציות ראשוניות שעשויות להצביע על שינוי מגמה כבר ניתן לראות – במחצית זו נשחק כאמור ההון כתוצאה מירידת בשווי אגרות החוב בתיק הזמין למכירה, נוכח עליית התשואות החדות, מה שגם הביא מספר בנקים להעביר חלק מאגרות החוב מהתיק הזמין למכירה לתיק לפדיון,[6] כדי למתן את השפעת עליית תשואות אגרות החוב על התנודתיות בהון. כמו כן, משקי הבית החלו לנצל יותר את מסגרות האשראי שלהם (אם כי נכון להיום, שיעור הניצול עודנו דומה לרמות שנרשמו טרום משבר הקורונה), ובאשראי לדיור אנו מתחילים לראות האטה, שמגיעה לאחר האטה גם בהיקף העסקאות לרכישת דירות, והתמתנות בקצב גידול האשראי לענף הבינוי והנדל"ן. הפיקוח על הבנקים ממשיך לעקוב בקפידה אחר ההתפתחויות בשווקים והסיכונים העולים, הן בראי היציבותי והן בראי הצרכני.
[1] הן באופן ישיר בשל מנגנוני הריבית המשתנה וההצמדה למדד המחירים לצרכן, והן באופן עקיף בשל פגיעה בהכנסה הפנויה של הלווים בשל גידול בהוצאות אחרות שאינו בהכרח מקבל פיצוי מלא בהכנסה.
[2] היישום לראשונה של כללי CECL (ינואר 2022) דרש התאמה של יתרת ההפרשה להפסדי אשראי (מה שפעל לגידולה), שלא דרך ההוצאה להפסדי אשראי. לאחר היישום לראשונה, שינויים בסביבה המאקרו כלכלית מקבלים ביטוי בשיעורי ההפרשה נוכח כללי CECL בדבר אופן ההפרשה להפסדי אשראי.
[3] כאמור, תחת כללי CECL בדבר ההפרשות להפסדי אשראי, שינויים בסביבה המאקרו כלכלית באים לידי ביטוי בהגדלת יתרת ההפרשה כבר כעת.
[4] להרחבה, ראו מכתב המפקח על הבנקים למנכ"לי התאגידים הבנקאיים בנושא "הוגנות צרכנית בסביבה פיננסית משתנה", מיום 7 לספטמבר 2022.
[6] תאגיד בנקאי יכול לשנות את כוונתו להחזיק באיגרת חוב מסוימת עד לפדיון נוכח אירועים מבודדים, חד-פעמיים וחריגים באופיים אשר לא ניתן היה לצפות באופן סביר את התממשותם (להרחבה, ראו הוראות הדיווח לציבור), ובמקרה זה, השפעות ריבית ואינפלציה חריגות.