סקירה זו, שמתפרסמת בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", מפרטת את עיקרי ההתפתחויות במערכת הבנקאות בישראל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2023.[1] למלחמה יש השלכות רבות על משק המדינה ועל מערכת הבנקאות שלה בפרט ואנו נתייחס אליהן בהמשך. במהלך המחצית הראשונה של שנת 2023, מערכת הבנקאות הישראלית המשיכה לשמור על איתנותה. הבנקים המשיכו לשמור על רמה גבוהה של יחסי הון ונזילות. במחצית זו, חלה האטה בקצב צמיחת תיק האשראי בכל מגזרי הפעילות, פרט למגזר העסקים הגדולים שהמשיך לצמוח בקצב דומה לשנת 2022. על אף העלייה בהוצאות להפסדי אשראי, איכות תיק האשראי נותרה טובה.
בטרם נרחיב על ניתוח נתוני המחצית הראשונה ראוי להתייחס במסמך זה גם לאירועים שפוקדים את ישראל בימים אלו, ולהם גם השפעות על מערכת הבנקאות והביאו למגוון צעדי מדיניות בנושא זה בהם נקט בנק ישראל:
ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" לאחר ההתקפה האכזרית של ארגוני הטרור מעזה. למלחמה ישנן השלכות שונות על המשק הישראלי ובפרט השלכות כלכליות שונות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסים. למערכת הבנקאות יש חשיבות בסיוע למשקי בית ולעסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, בעיקר, על-ידי סיוע בצרכי האשראי של המשק. בנוסף, יש לבנקים תפקיד חשוב בהתאוששות המשק לאחר סיום המלחמה. בטווח המיידי, צפויה רווחיות הבנקים לקטון, על רקע הגידול הצפוי בהפרשות להפסדי אשראי, יישומו של חוק דחיית מועדים והמתווים השונים לדחיית התשלומים. כמו כן קיים סיכון להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל, שיביא לעלייה בעלויות גיוס המקורות ולשחיקה ביחסי ההון של הבנקים. הצעדים הרבים שננקטו לאורך השנים על-ידי בנק ישראל, שיפרו את כושר העמידה של המערכת הבנקאית בפני זעזועים, כפי שמשתקף גם בתוצאות מבחני הקיצון שנערכו בשנים האחרונות.
בנק ישראל והפיקוח על הבנקים פועלים מתחילתה של המלחמה לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ושוקדים על צעדי סיוע לאוכלוסייה שנפגעה בעקבות המלחמה ועם התמשכותה. צעדים אלה כוללים: מתווי סיוע ללקוחות שנפגעו באופן ישיר מנזקי המלחמה ושאומצו על-ידי מערכת הבנקאות,[2] תכנית מוניטרית מיוחדת, שנועדה להקל על תנאי האשראי למגזר העסקים הקטנים והזעירים[3] וכן מתן הקלות ברכיבי אסדרה על מנת לאפשר לבנקים לשמור על רציפות במתן השירותים.[4]
נכון למחצית הראשונה של שנת 2023 יחס ההון העצמי רובד 1 של מערכת הבנקאות נותר יציב והוא נאמד בכ-10.9%. הרווחיות הגבוהה שרשמו הבנקים במחצית הראשונה של השנה והעלייה בשווי תיק האג"ח הזמין למכירה, פעלו לשיפור יחסי ההון. מנגד פעלו הגידול בנכסי הסיכון וחלוקת הדיבידנדים לשחיקת יחסי ההון.
האשראי הבנקאי לציבור צמח במחצית הראשונה של שנת 2023 בשיעור של כ-8.6% (במונחים שנתיים), שיעור צמיחה איטי יותר בהשוואה לשנת 2022, אז עמד שיעור הצמיחה על כ-12.3%. האשראי העסקי הוביל את צמיחת תיק האשראי עם צמיחה של כ-14% (בעיקר בענפי הבינוי והנדל"ן) ומנגד נרשמה האטה חזקה באשראי הצרכני למשקי בית, שצמח בכ-1.4% בלבד, נוכח רגישותם של משקי הבית לשינויים בסביבה הכלכלית. במהלך המחצית הראשונה של שנת 2023 נרשמה עלייה בשיעור ההוצאה להפסדי אשראי בכל מגזרי הפעילות בדגש על מגזרי העסקים הבינוניים והגדולים. עם זאת, יחס הכיסוי,[5] שמהווה מדד ליכולת הבנק לספוג הפסדים, נותר ברמה גבוהה. נציין כי ברבעון השלישי של שנת 2023 חלה עליה משמעותית בהוצאה להפסדי אשראי נוכח ההשלכות הצפויות מהמלחמה.
במחצית הראשונה של שנת 2023 חל קיטון בשיעור של כ-1.4% בפיקדונות הציבור (במונחים שנתיים), בהשוואה לדצמבר 2022. הקיטון בפיקדונות אפיין את פיקדונות התאגידים ואילו בפיקדונות הפרטיים המשיכה מגמת הגידול שנצפתה במהלך שנת 2022. הקיטון בסך פיקדונות הציבור מגיע מקיטון משמעותי בסך הפיקדונות לפי דרישה (ברובם יתרות עו"ש שאינן נושאות ריבית או נושאות ריבית), כתוצאה מהסטה שלהם אל פיקדונות נושאי ריבית לזמן קצוב. שיעור התמסורת של ריבית בנק ישראל אל ריבית הפיקדונות עומד על כ-70% ויש שונות בין מגזרי הפעילות השונים, כאשר שיעור התמסורת למשקי בית נמוך יותר בהשוואה לתמסורת למגזר העסקי.[6]
אי-הוודאות במשק נוכח המלחמה עדיין גדולה ומערכת הבנקאות נדרשת לשמור על חוסנה כדי לעמוד באתגרים נוספים שעומדים לפתחה: הפסדי האשראי צפויים לגדול בתקופה הקרובה באופן משמעותי ולשחוק עוד יותר את ההון. בנוסף נדרשים הבנקים להמשיך לסייע ולתמוך בלקוחותיהם בשעה קשה זו, ולצורך כך מוצעות תכניות סיוע שונות המתאימות לאוכלוסיות שונות של לקוחות שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. בנוסף, כחלק מתמיכה בפעילות הכלכלית והסיוע במאמצי השיקום והפיתוח שיופעלו לאחר המלחמה במשק, על הבנקים להמשיך להעמיד אשראי, ללקוחות עם יכולת החזר (creditworthy). בתוך כך פרסם הפיקוח על הבנקים מכתב שקורא לבנקים לבחון מחדש את מדיניות חלוקת הרווחים שלהם וזאת על רקע אי-ודאות זו.[7] לאור התמשכות המלחמה עוקב הפיקוח על הבנקים באופן שוטף וצמוד אחר ההתפתחויות השונות והוא ימשיך לתמוך ולסייע לציבור במדינת ישראל.
[1] בינואר 2022 קיבל בנק וואן זירו הבנק הדיגיטלי בע"מ את אישור הנגיד להסרת המגבלות מרישיונו הבנקאי. סקירה זו לא כוללת התייחסות לפעילותו של הבנק נוכח היקף פעילותו המצומצם מכלל מערכת הבנקאות.
[2] מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על-ידי הבנקים לשם סיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות ברזל", https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/
בנק ישראל מודיע על הרחבה של מתווי הסיוע לתושבי צפון הארץ בהתמודדותם עם השלכות מלחמת "חרבות ברזל", https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/08-11-23/
[3] בנק ישראל מודיע על תכנית מוניטרית ממוקדת להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/06-11-23/
[5] יחס הכיסוי מחושב כיחס בין יתרת ההפרשה להפסדי אשראי לסך האשראי הלא צובר והאשראי הצובר בפיגור של מעל 90 יום.
[6] נציין כי במהלך השנה ננקטו פעולות מצד בנק ישראל לשיפור התמסורת לפיקדונות של משקי הבית.
[7] הנדון: תכנוני הון ומדיניות חלוקת רווחים, 12 בנובמבר 2023.
https://www.boi.org.il/roles/supervisionregulation/letters/letter202339/