במהלך התקופה הנסקרת המערכת הבנקאית הוסיפה לשפר את ביצועיה, לשמור על חוסנה ויציבותה ולתמוך בפעילות הכלכלית במשק. תוצאות אלו הן פועל יוצא של תהליך ההתייעלות המשמעותי שעוברת המערכת הבנקאית בשנים האחרונות, שמתבטאת בצמצום ניכר בכוח אדם, צמצום וחיסכון בנדל"ן ושיפור תהליכים פנימיים, לצד הטמעת טכנולוגיות בממשק עם הלקוחות ובתפעול—קרי, שינוי פונקציית הייצור הבנקאית, ואשר תוצאותיו הובלטו בתקופה הנסקרת בהעדר השפעות שליליות חריגות. ביצועי הקבוצות הבנקאיות משקפים בין היתר את ההתפתחויות בשוק הדיור, את עליית מדד המחירים לצרכן ואת ייסוף השקל וכן הן מושפעות מהפרדת חברות כרטיסי האשראי משתי הקבוצות הבנקאות הגדולות[1].
תהליכי השיפור שעוברת המערכת הבנקאית בשנים האחרונות הובילו לכך שבחודש אוגוסט השנה העלתה חברת הדירוג Global Ratings S&P את הסיווג של ענף הבנקאות בישראל ל"קבוצת סיכון 3" האיכותית יותר – בה נכללות מדינות דוגמת, ארצות הברית, בריטניה, צרפת, אוסטרליה והולנד. שינוי סיווג זה, נותן עוגן גבוה יותר לדירוגי הבנקים בישראל (נקודת מוצא לדירוג). מבין הסיבות שתמכו בהחלטה מציינת החברה את הסביבה הכלכלית התומכת בה פועלים הבנקים, בסיס המימון היציב שנשען על פיקדונות ליבה קמעונאיים ונאותות הפיקוח והרגולציה הבנקאיים בישראל.
תוצאותיהן העסקיות של הקבוצות הצביעו על שיפור שהתבטא ברוב המדדים, והשתקף ברמה נאותה של התשואה להון (10.7%) ושיפור של יחס היעילות לרמה של 58% (יחס הוצאות להכנסות)- יחס נמוך מאוד בהשוואה לשנים האחרונות. הכנסות הריבית נטו תרמו במידה ניכרת לעליית הרווח הנקי בכל הקבוצות, עלייה שנבעה מחיזוק פעילות הליבה והרחבת האשראי לציבור ("השפעת הכמות"). הרווח הנקי הושפע השנה הן לחיוב והן לשלילה מהפרדת חברות כרטיסי האשראי, שהיקפן דומה. מחד, ההכנסות מעמלות ירדו השנה בשיעור חד ומאידך הכנסות המימון האחרות גדלו בעקבות קבלת התמורה מהמכירה. בצד ההוצאות נרשם השנה שיפור קל שהיה תוצאה של צמצום ההפרשות שבוצעו בשנים קודמות על רקע חקירת הרשויות האמריקאיות, של הפרדת חברות כרטיסי האשראי ושל המשכה של מגמת ההתייעלות במערכת. במסגרת זו, יחס היעילות ירד השנה במידה ניכרת והתכנס לרמה של 58% לעומת יחס יעילות של 67% ב-2016.
סך האשראי לציבור הוסיף להתרחב גם השנה, ולאפשר את המשך התרחבות הפעילות הכלכלית, והוא גדל ב-3.8% -שיעור דומה לממוצע שנרשם בשנים האחרונות, ומעט גבוה משיעור הצמיחה במשק. ההתפתחויות בתיק האשראי דומות לאלו שנרשמו אשתקד והן משקפות את ההתפתחויות בשוק הדיור, שהתבטאו בהמשך העמדת אשראי בנקאי לרוכשי דירות (להרחבה בנושא המשכנתאות ראו תיבה 1) ולחברות מתחום הבינוי והנדל"ן; ואת מדיניות הבנקים להגדיל את החשיפה למגזר העסקי (המשוקלל במשקלות סיכון גבוהים יותר), על רקע העמידה של הבנקים ביעדי ההון. האשראי לאנשים פרטיים נותר יציב, לאחר שנים של גידול מתמשך[2], וזאת על רקע צעדים שונים שעשה הפיקוח על הבנקים בתחום כדי לוודא הוגנות בשיווק אשראי.
כל הבנקים הישראלים רשמו השנה שיפור ביחסי ההון העצמי רובד 1 וכולם ממשיכים לעמוד מעל יעדי ההון שקבע הפיקוח על הבנקים. העמידה ביעדי ההון היא פועל יוצא של צעדים יזומים ומתמשכים מצד הבנקים לשיפור יחסי ההון, כחלק מהטמעת לקחי המשבר הפיננסי העולמי וחיזוק כושר העמידה של הבנקים בפני התממשות סיכונים ומצעדים ודרישות של הפיקוח על הבנקים. יחס ההון עצמי רובד 1 של הקבוצות רשם השנה עליה נוספת והתכנס לרמה של 11.3%. עלייה זו בתקופה הנסקרת הושפעה מהתפתחויות חד פעמיות, ובכלל זה הפרדת חברות כרטיסי האשראי שפעלה לירידה בהיקף נכסי הסיכון, ומעצירה זמנית של חלוקת הדיבידנדים בחלק מהקבוצות על רקע חקירת הרשויות בארצות הברית.
איכות תיק האשראי של הקבוצות הבנקאיות מוסיפה להיות טובה והיא משקפת את מצבו האיתן של המשק. שיעור האשראי הפגום מוסיף להיות נמוך בראיה היסטורית ו"יחס הכיסוי" מוסיף להיות גבוה אף הוא ומעיד על יכולת משופרת לספיגת הפסדים. עם זאת, שיעור ההוצאה להפסדי אשראי גדל מעט נוכח הירידה בהיקף הגביות במגזר העסקים הבינוניים והגדולים.
מדדי מניות הבנקים המשיכו להצביע על ביצועי יתר בהשוואה למניות במדד תל אביב 125, וכן בהשוואה למדדי מניות הבנקים בארה"ב ובאירופה, דבר המלמד על המשך האמון של ציבור המשקיעים בבנקים בישראל נוכח רווחיותם הטובה, רמות ההון הגבוהות ואיכות תיק אשראי הטובה שלהם. במקביל, נרשמה מגמת ירידה במרווחי האג"ח הבנקאיות, בדומה למרווחי האג"ח הקונצרניות בענפים האחרים במשק, כאשר מרווחי האג"ח הבנקאיות שומרים על רמה נמוכה מאוד בהשוואה לשאר ענפי המשק. בתוך כך, היות ומסוף שנת 2018, תשואות האג"ח הממשלתיות הריאליות נמצאות במגמת ירידה - ואף רושמות ריביות שליליות החל מתחילת שנת 2019 - גם מדד תשואות האג"ח הריאליות הבנקאיות הגיע לתשואות שליליות לאורך השנה. הדבר הביא לכך שלראשונה, בנק ישראלי (הבנק הבינלאומי) הנפיק אג"ח בתשואה ריאלית שלילית (0.1%-).
המערכת הבנקאית ממשיכה להיערך לשינויים הטכנולוגיים, לשינויים בסביבות העסקית והתחרותית בה הם פועלים ולשינויים בהעדפות הצרכנים. נוסף על הסיכונים הפיננסיים המוכרים, בהם סיכוני האשראי, השוק והנזילות מתמודדים הבנקים עם סיכונים חדשים ומתעצמים, בראשם סיכוני סייבר והטכנולוגיה, אשר מתממשים במוסדות רבים בעולם ומתבטאים בזליגת מידע, פגיעה בהמשכיות העסקית, קנסות של רגולטורים על פגיעה בפרטיות המידע ועוד, והסיכון הנובע מהתגברות התחרות בבנקאות מגופים חוץ בנקאיים, לרבות כניסה אפשרית של ענקיות טכנולוגיה לשוק השירותים הבנקאים בישראל. בראיה צופת פני עתיד, בנוסף לסיכונים הטכנולוגיים שעלולים להתממש, שינויים בסביבת המקרו העולמית אגב מלחמת הסחר, עליה באי הודאות הכלכלית, ועליה בתנודתיות בשווקים הפיננסיים, עלולים להשפיע על התוצאות של הבנקים, ככל שיתבטאו בשינויים משמעותיים. מניתוחי הפיקוח על הבנקים עולה כי הבנקים ערוכים מבחינת ההון והנזילות לתרחישי קיצון שונים, אם וכאשר יתממשו.
לאיורים של הסקירה בקבצי EXCEL ו - PDF[1] כחלק מיישום החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל ("חוק שטרום").
[2] בניכוי הפרדות חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים. ללא ניכוי השפעה זו ניכרת ירידה משמעותית, אולם היא מטבעה טכנית.
ניתן לקרוא את הסקירה המלאה של המפקחת בקובץ PDF הרצ"ב