שינויים במבנה שוק ההון הישראלי בשנות התשעים-
בראי הרכב המימון של הסקטור הפרטי
בעשור האחרון חלו שינויים גדולים בהרכב המימון של פעילות הסקטור הפרטי.
גדלו מאוד גיוסי המקורות של פירמות מבורסות בחו"ל: בתחילה מארה"ב ובשנתיים האחרונות גם מאירופה.
הואץ הגיוס של מקורות מימון ממתווכים פיננסיים חוץ-בנקאיים, כגון קרנות הון סיכון ומשקיעים מוסדים זרים.
לנוכח התפתחויות אלה הצטמצם משקלם של הבנקים המקומיים במימון הפעילות המשקית, והתחרות הסקטור הפיננסי על לקוחות מסחריים ולקוחות פרטיים גדולים- גדלה.
עם זאת, הבנקים נותרו דומיננטיים בתיווך הפיננסי הן כמקור עיקרי לממון של הסקטור הפרטי, והן כמקור נגיש אליו פונה הסקטור הפרטי כאשר מצטמצמים מקורות המימון החלופיים, כפי שארע מהרביע האחרון של שנת 2000, על רקע נפילת מחירי המניות בבורסות בעולם.
ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כי בעשור האחרון היינו עדים לשינויים גדולים בהרכב מימון הפעילות של הסקטור הפרטי, המשקפים את התמורות שחלו בשוק ההון הישראלי. שני הגורמים העיקריים שהובילו לשינויים הללו היו הליברליזציה בשוק מטבע חוץ שפתחה את המשק הישראלי לחו"ל, והגידול במשקל התעשיות המתקדמות בסך הפעילות המשקית. אל אלו נוספו בשנים 1998 ועד תחילת 2000 הגאות בשוקי ההון בעולם בכלל ובארה"ב בפרט.
בתחילת שנות התשעים חלק עיקרי מהפעילות של הסקטור הפרטי במשק מומן באמצעות גיוס מקורות ממערכת הבנקאות המקומית. משקל המקורות שגויסו מהבנקים הישראליים היה כ80% מכלל המקורות שגויסו (דיאגראמה). במהלך העשור חלו מספר שינויים גדולים בגיוסי המקורות של הסקטור הפרטי:
* הואץ הגידול בגיוס מקורות בחו"ל- במחצית השנייה של שנות התשעים הגדיל הסקטור הפרטי את גיוס האשראי הישיר מבנקים בחו"ל, ובפרט התעצמה הנטייה של פירמות ישראליות לגייס מקרות באמצעות הנפקות הון בבורסות בחו"ל- בעיקר בארה"ב. מאותה עת ואילך מספרן של החברות שפנו להנפקת מניות בארה"ב גדל משנה לשנה, ובסוף שנת 2000 מספרן של החברות הישראליות והחברות בעלות זיקה לישראל שמניותיהן נסחרו בבורסות בארה"ב הגיע לכ- 130 והיה הגבוה ביותר מבין המדינות הזרות שמניות חברותיהן נסחרו בארה"ב, פרט לקנדה. שווי שוק החברות הישראליות הללו היה בסוף שנת 2000 כ82 מיליארדי דולרים, לעומת שווי שוק של כ- 30 מיליארדי דולר של החברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב בלבד. החברות שגייסו הון בארה"ב היו בעיקר בעלות טכנולוגית עלית, מוטות פעילות של מחקר ופיתוח, אשר חלק גדול מהמכירות שלהן מופנה ליצוא. בשנת 1999 תופעת גיוסי ההון הורחבה גם לבורסות שונות באירופה (בהן הדרישות להנפקה ראשונית נמוכות מאלה הקיימות בבורסות הגדולות בארה"ב), ובסוף 2000 נסחרו בבורסות אלה מניותיהן של כ-30 חברות ישראליות,בשווי שוק כולל של כ-8.8 מיליארדי דולרים. בסך הכול הפנייה הגוברת לגיוס מקורות מימון בבורסות בעולם הובילה לכך שמשקלם של מקורות אלה הגיע בשנת 2000 לכ-20% מסך המקורות שגייס הסקטור הפרטי.
* התעצמו הגיוסים ממתווכים פיננסיים חוץ בנקאיים- משנת 1999 גדל מאוד גיוס המקורות ממתווכים פיננסיים שאינם בנקים- בעיקר קרנות הון סיכון ישראליות וקרנות הון סיכון זרות. אלה השקיעו בפרט בחברות הזנק ישראליות בשלביהן השונים. הצמיחה המהירה בפעילות קרנות ההון סיכון בארץ הובילה לכך שישראל הפכה לאחת מהמדינות המובילות בעולם במשקל ההשקעות של חברות הון סיכון ביחס לתוצר המקומי. גם התפתחות זו הושפעה מאוד מהעליות הגבוהות במחירי המניות בעולם בשנים 1998-9, שהובילו להנפקות ומכירות של חברות ישראליות אשר רבות מהן לוו במהלך העשור על ידי קרנות הון סיכון.
* ירד משקל המקורות שגויסו ממערכת הבנקאות בארץ- לנוכח הגידול בגיוסי המקורות מחו"ל וממתווכים פיננסיים שאינם בנקאיים ירד מאוד משקל המקורות שגייס הסקטור הפרטי ממערכת הבנקאות הישראלית, מכ- 80 אחוזים בתחילת שנות התשעים לכ- 45 אחוזים מסך המקורות שגויסו בשנת 2000. עם זאת, הבנקים נותרו דומיננטיים בתיווך הפיננסי הן כמקור עיקרי למימון, והן כמקור נגיש אליו פונה הסקטור הפרטי כאשר מצטמצמים מקורות המימון החלופיים, כפי שקרה מאז הרביע האחרון של שנת 2000 על רקע נפילת מחירי המניות בבורסות בעולם. כך, במחצית השנה האחרונה משקל מקורות המימון מבנקים שב ועלה לכ-70 אחוזים מסך מקורות המימון שגויסו.
השינויים הללו בהרכב מימון הפעילות של הסקטור הפרטי הנם בעלי השלכות על תחומים שונים במשק שעיקרם:
גידול התחרות מול הבנקים הישראליים- הגידול בפעילות של מתווכים פיננסיים שאינם בנקים, וחשיפת החברות למקורות שוקיים- הבורסות בחו"ל, יוצרת תחרות אל מול מערכת הבנקאות הישראלית. אמנם הריכוזיות במערכת הבנקאות בישראל גבוהה גם היום (לאחר ירידה במהלך שנות התשעים), אולם התפתחות חלופות חוץ-בנקאיות מגדילה את התחרות בכלל סקטור התיווך הפיננסי. העלייה בתחרות התבטאה לא רק בתחומי הבנקאות הקלאסית- מתן אשראי וגיוס פיקדונות- אלא גם באספקת שירותים פיננסיים אחרים. כך, ההאצה בגיוסי המקורות על-ידי חברות ישראליות בשוקי ההון בעולם הובילה גם לגידול ניכר במספר הבנקים להשקעות הזרים הפועלים בישראל במתן שירותים פיננסיים אחרים. אלה סיפקו את שירותי חיתום ההנפקות לכל החברות הישראליות שגייסו מקורות מימון בבורסות בארה"ב בשנות התשעים. ההשפעה הישירה של התפתחויות הללו הנה בעיקר להגברת התחרות על הלקוחות המסחריים והלקוחות הפרטיים הגדולים- להם יש גישה לשווקים ולמתווכים הללו, וככל הנראה כמעט ולא היו להן השלכות על לקוחות קטנים. עם זאת, ייתכן כי בשלב השני, תהליכים אלה יובילו גם לגידול בתחרות על משקי הבית, בפרט אם הפעילות של הבנקים המסחריים הזרים הנכנסים למשק תואץ ותנותב גם לכיוון זה.
תרומה לצמיחת חברות ההזנק: הגידול בפעילות של מתווכים פיננסיים חוץ-בנקאיים הוזן כאמור גם מהאצה בהתרחבות הפעילות של חברות טכנולוגיית העילית במשק הישראלי, אשר תרומתן לעלייה בתוצר העסקי בשנת 2000 הייתה גבוהה במיוחד. אולם בהחלט נראה כי ההשפעה הייתה גם בכיוון ההפוך- המימון שנתנו קרנות ההון סיכון לחברות המאופיינות בסיכון גבוה, המתקשות לגייס מימון מבנקים, תרם להאצת צמיחת חברות ההזנק.
הרכב גיוסי המקורות של הסקטור הפרטי בישראל, 1991 ו- 2000
הנתונים מתייחסים לזרמים (גיוסים) ולא ליתרות.
הסקטור הפרטי כולל את משקי בית (ללא משכנתאות) ואת הסקטור העסקי.מתווכים פיננסיים חוץ בנקאיים: קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, משקיעים מוסדיים ישראליים וזרים. הנתון על גיוסים מקרות זרות מוטה כלפי מטה.
מימון אחר: אשראי ישיר מחו"ל, מענקים של משרד התמ"ס.
בסוף שנת 2000 ובתחילת שנת 2001 שב ועלה משקל המקורות שגויסו מבנקים לכ 70 אחוזים מסך המקורות.
מקור הנתונים: דיווחים לבנק ישראל, הבורסה לניירות ערך בתל-אביב, איגוד קרנות ההון סיכון בישראל ועיבודי מחלקת המחקר.