תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדדי המחירים לחודשים אפריל ומארס עלו ב-0.4% וב-0.2%, בהתאמה, שניהם בדומה לתחזיות. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.8%, מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. לירידת המדד בשנה האחרונה תרמו בעיקר הייסוף בשער החליפין, ירידת מחירי האנרגיה, ירידות מחירים בשוק הסלולר והרחבת חוק חינוך חינם מגיל שלוש; מנגד, התרומות העיקריות לעליית המדד נבעו מהמזון, מהדיור ומהעלייה במיסוי ובמחירי החשמל.
תחזיות האינפלציה והריבית: סמוך להחלטה שלא מן המניין שקיבלה הוועדה המוניטרית לפני שבועיים – על הפחתת ריבית והפעלת תכנית רכישות מט"ח לשם קיזוז השפעת הפקת הגז – הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים עמדו על כ-1.7%. לאחר פרסום החלטת הוועדה ומדד אפריל, הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים עלו מעט, והן נמצאות כעת מעט מתחת למרכז היעד. הציפיות לטווחים של שנתיים ומעלה (ממוצעים חודשיים) נעות בין 2.3% ל-2.5%. העלייה הצפויה במע"מ ובמחירי החשמל צפויה להוביל לעליית המחירים בחודשים הבאים. מצד שני, ירידת מחירי הסחורות והאנרגיה, שחלה לאחרונה, צפויה לפעול לירידתם. הציפיות לריבית בעוד שנה, על פי המקורות השונים, נמצאות בממוצע בין 1.3% ל-1.45%.
הפעילות הריאלית: האינדיקטורים המעודכנים לפעילות המשק שפורסמו עד כה מצביעים על המשך צמיחה מתונה ברביע הראשון ועל מגמה מעורבת בחודש אפריל. על פי נתוני החשבונאות הלאומית, ברביע הראשון של שנת 2013 צמח התוצר בשיעור דומה לשיעור הממוצע של ארבעת הרביעים הקודמים, כ- 2.8% במונחים שנתיים. לגידול בתוצר תרמו עליות ביצוא סחורות ושירותים ובצריכה הפרטית. ההשקעה בענפי המשק ירדה ב-19.3%, בהמשך לירידות של 11.6% ו-6.9%, בהתאמה, בשני הרביעים הקודמים. יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-5.6%, לאחר ירידות של 10% ו-5%, בהתאמה, בשני הרביעים הקודמים, וכך הוא חזר לרמה בה היה מצוי ברביע הראשון של 2011. לעומת נתוני החשבונאות הלאומית, מדדי האקלים – הנגזרים מסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס – והמדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק מצביעים על עלייה בקצב הצמיחה ביחס לרביע הקודם. תכניתה התקציבית של הממשלה, במידה שתקבל את אישור הכנסת, צפויה להקטין את יעד הגירעון מ- 4.65 אחוזי תוצר ב- 2013 ל- 3 אחוזי תוצר ב-2014. ירידה זו אמורה למתן את קצב התרחבות הביקושים, לצד החזרת השליטה התקציבית.
שוק העבודה: נתוני סקר כוח אדם לרביע הראשון מצביעים על המשך הירידה בשיעור האבטלה תוך עלייה קלה בשיעור התעסוקה. ברביע הראשון ירד שיעור האבטלה ל-6.5% (ירידה של 0.3 נקודת אחוז), ושיעור התעסוקה עלה ל-59.5% (עלייה של 0.1 נקודת אחוז). מספר המועסקים עלה ברביע הראשון ב- 0.7% בהשוואה לרביע האחרון של 2012. נראה כי בשנה האחרונה שיעור התעסוקה התייצב ברמה גבוהה לאחר שבשנתיים הקודמות חל בו גידול מהיר. בחודשיים האחרונים היציבות בתעסוקה משתקפת גם בנתונים על מספר משרות השכיר: במגזר הפרטי הוא נותר ללא שינוי בחודש פברואר, בשעה שבמגזר הממשלתי הוא גדל ב-0.3%. בהשוואה לרביע הרביעי של 2012, השכר הנומינלי והשכר הריאלי ירדו בינואר-פברואר ב-0.1% ו-0.4%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. גביית מס הבריאות על ידי המוסד לביטוח לאומי, המהווה אינדיקטור לסך תשלומי השכר הנומינלי, הייתה גבוהה במארס-אפריל בכ-4.4% מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, והיא מבטאת האטה בגידול בתשלומי השכר בהשוואה לחודשיים הקודמים (בהם נרשם גידול ממוצע של 5.7%).
נתוני תקציב הממשלה: בחודש אפריל המשיכה הממשלה לפעול ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה, המאפשר להוציא בכל חודש ב-2013 1/12 מהתקציב לשנת 2012 (כולל פירעון חובות) עד לאישור מסגרת התקציב. ב-5/5/2013 אישרה הממשלה להגדיל את ההוצאה ב-2013 בכ-6.5 מיליארדי ש"ח מעבר להוצאה הנגזרת מהכלל הפיסקלי, וכן להעלות את תקרת הגירעון ל-4.65 אחוזי תוצר. מתחילת השנה גביית המסים המצטברת הייתה נמוכה בכ-2.5 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית ההכנסות. באפריל הסתכם הגירעון המקומי ב-2.5 מיליארדי ש"ח – נמוך בכ-0.7 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון החדש. הגירעון המצטבר מתחילת השנה הסתכם ב-5.7 מיליארדי ש"ח והיה נמוך בכ-0.4 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם תקרת הגירעון של 4.65 אחוזי תוצר.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/3 ועד לדיון שלא מן המניין שהתקיים ב-12/5, התחזק השקל מול הדולר, האירו ושער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-2.9%, 2.2% ו-2.8%, בהתאמה. מאז נחלש השקל מול הדולר, האירו ושער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-3.9%, 3.5% ו-3.2%, בהתאמה. מאז ה-12/5 נחלשו מרבית המטבעות מול הדולר, אם כי רובם נחלשו בשיעור נמוך יותר מאשר השקל.
שוקי ההון והכספים: מאז ה-24/3/13 ועד ה-24/5/13 ירד מדד ת"א 25 ב-2%. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות חדה, כשהמרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם ב-60 נ.ב והגיע לרמה של ל-150 נ.ב. תשואות המק"ם ירדו לאורך כל העקום, כאשר מאז ההודעה על הפחתת הריבית נרשמה ירידת תשואות של עד 20 נ.ב, והתשואה לשנה ירדה במהלך התקופה הנסקרת לרמה של 1.32%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה במהלך התקופה הנסקרת מרמה של 121 נ.ב. לרמה של 100 נ.ב, אך שבה לעלות החודש עד לרמה של 116 נ.ב. מדד התל-בונד 60 רשם עלייה ניכרת של כ-3.2% בסיכום התקופה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני הצטמצמו, בעיקר באג"ח של חברות בדירוגים הנמוכים.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-8.9%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-6.7%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: התחזקות השקל הייתה הגורם העיקרי לירידה ביתרת החוב של המגזר העסקי במארס, ירידה של 0.9% שהביאה את סך היתרה לרמה של 778 מיליארד ש"ח. היקף הנפקות האג"ח של המגזר הפרטי הלא פיננסי במארס-אפריל הסתכם בממוצע של 1.7 מיליארד ש"ח לחודש, לעומת ממוצע של 3.3 מיליארד בחודשיים הראשונים של השנה. בהשוואה לפברואר, יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש מארס ב-1%, ל-389 מיליארדי ש"ח, תוך המשך גידול של יתרת האשראי לדיור, שעמדה במארס על 274 מיליארד ש"ח, עלייה של 0.8% לעומת פברואר.
בחודשים מארס ואפריל הסתכמו ביצועי המשכנתאות ב-3.8 ו-4 מיליארדי ש"ח, בהתאמה, בדומה לממוצע ביצועי המשכנתאות בחודשים האחרונים – כ-4 מיליארדי ש"ח בחודש. במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות ירדו בחודש אפריל, בעוד הריבית על המשכנתאות בריבית משתנה שמרה על יציבות. נראה שלהוראות הפיקוח על הבנקים הייתה השפעה על רוכשי הדירות להשקעה. שיעור המשכנתאות של רוכשי דירות להשקעה בשיעורי מימון גבוהים (של 60-90%) ירד מכ-37% בנובמבר 2012 לכ-9.5% במארס 2013. כמו כן, הגודל הממוצע של משכנתא עבור דירות להשקעה ירד באותה תקופה בכ-20%, בשעה שהגודל הממוצע של כלל המשכנתאות היה יציב.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהמשך לעלייה של 0.8% בחודש מארס. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל סעיף זה עלה ב-3%, לעומת 2.9% ב-12 החודשים שהסתיימו במארס. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים פברואר-מארס ב-0.5%, בהמשך לעלייה של 1.4% בחודשים ינואר-פברואר. קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו במארס מחירי הדירות עלו ב-10.5%, לעומת 10.1% ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר.
התחלות הבנייה ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר עומדות על רמה מצטברת של 39,330, ורמה זו צפויה להמשיך לתמוך ברמה גבוהה של היצע הדירות. ואולם, מדובר עדיין בקצב נמוך מזה שהיה בשנת 2011.
המשק העולמי: גם בחודשיים האחרונים הכלכלה העולמית המשיכה להציג תמונה מקרו-כלכלית מעורבת. נתוני המקרו שהתפרסמו לאחרונה בארה"ב היו טובים ברובם והצביעו על שיפור מתון, בגוש האירו הצביעו הנתונים על העמקת המיתון, ואילו בסין הם העידו על האטה משמעותית מהצפוי. קרן המטבע העולמית הורידה באפריל את תחזית הצמיחה ל-2013 עבור מרבית המשקים המרכזיים. תחזית הצמיחה העולמית, תחזית הצמיחה של ארה"ב והתחזית של גוש האירו ירדו ב-0.2 נקודת האחוז ל-3.3%, 1.9% ו-0.3%- (מינוס), בהתאמה. תחזית הצמיחה של סין הורדה ב-0.1 נקודת אחוז, ל-8%. על פי קרן המטבע, הסיכון העיקרי נותר המצב באירופה, היות שהשיפור שם צפוי להיות איטי והיא צפויה להמשיך לסבול ממדיניות תקציבית מרסנת ומהיצע נמוך של אשראי בנקאי. הסיכונים לטווח הבינוני כוללים מיתון באירופה, משבר פיסקלי וביפן וצמיחה נמוכה מהצפוי במשקים המתפתחים. על רקע התמונה הכלכלית, בנקים מרכזיים רבים המשיכו במדיניות מוניטרית מרחיבה: בארה"ב תכניות ההקלה הכמותית נמשכות; ה-ECB הוריד את הריבית לרמת שפל של 0.5% ונשיא הבנק ציין כי אינו שולל הורדת ריבית נוספת; הבנק המרכזי של יפן הודיע בתחילת אפריל על הכפלת הקצב של תכנית רכישות האג"ח (צעד שהעצים את היחלשות הין וכנראה גרם לבנקים מרכזיים אחרים להוריד ריבית ולהתערב בשוקי המט"ח). האינפלציה במשקים הבולטים רשמה ירידה.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להוריד את הריבית לחודש יוני ב- 0.25 נקודת אחוז לרמה של 1.25%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
- בהמשך לצעדים עליהם הודיעה הוועדה לפני שבועיים, החליטה הוועדה להפחית את הריבית ובכך להקטין את הפערים בין ריבית בנק ישראל לריביות המשקים המרכזיים בעולם על מנת להחליש את הגורמים להתחזקות השקל.
- במהלך החודשיים האחרונים נמשכה המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים המובילים ואף הואצה בחודש האחרון. ה-ECB הוריד את הריבית לרמת שפל של 0.5% ונשיא הבנק ציין כי אינו שולל הורדת ריבית נוספת; בארה"ב תכניות ההקלה הכמותית נמשכות; הבנק המרכזי של יפן הודיע בתחילת אפריל על הכפלת קצב רכישות האג"ח. המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך, על פי הודעותיהם, גם בהמשך השנה.
- סביבת האינפלציה המשתקפת מעליית המחירים בפועל ומהצפיות לה היא מתונה. ב- 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב- 0.8%, מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. הצפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים נמצאות מעט מתחת למרכז יעד האינפלציה.
- האינדיקטורים המעודכנים לפעילות המשק שפורסמו עד כה מצביעים על המשך צמיחה בשיעור מתון ברביע הראשון ועל מגמה מעורבת בחודש אפריל. מדדי האקלים הנגזרים מסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס והמדד המשולב למצב המשק מצביעים על עלייה בקצב הצמיחה ביחס לרביע הקודם. מנגד, תכניתה התקציבית של הממשלה, תעמיד את יעד הגרעון לשנת 2013 על 4.65 אחוזי תוצר וב- 2014 יפחת הגרעון ל- 3 אחוזי תוצר. ירידה זו צפויה למתן את קצב התרחבות הביקושים.
- נתונים מקרו כלכליים שהתפרסמו על משקים מובילים בעולם היו מעורבים. נמשכת ההתאוששות המתונה בכלכלת ארה"ב ואילו באירופה נמשכת ההאטה. קרן המטבע העולמית הורידה באפריל את תחזית הצמיחה ל – 2013 עבור מרבית המשקים המרכזיים.
- קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו במארס מחירי הדירות עלו ב-10.5%. יישום צעדי המיסוי בתחום הדיור שאושרו על ידי הממשלה, צפויים למתן את הביקושים בשוק הדיור.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש יוני 2013 יפורסמו ב-10/6/2013.
החלטת הריבית לחודש יולי 2013 תתפרסם ביום שני ה-24/6/2013 , בשעה 17.30.