קצבאות הילדים בישראל בהשוואה בינלאומית
מבנה קצבאות הילדים בישראל - הכולל גידול ניכר בגודל הקצבה למשפחות מרובות ילדים – שונה באופן מהותי מהמקובל במדינות המפותחות.
על פי החוק החדש - "חוק משפחות ברוכות ילדים" - שיעור הקצבה למשפחה עם חמישה ילדים גבוה יותר מאשר בכל מדינות ה- OECD.

מבנה הקצבאות בישראל מעודד גידול נוסף דווקא של משפחות גדולות שכן ההקצבה לא רק מכסה את מלוא תוספת ההוצאה עקב לידת ילד נוסף, אלא גם מגדילה באופן משמעותי את ההכנסה הפנויה של משק הבית.

מוצע כי הממשלה תשקול שינוי במיבנה התמיכה במשפחות ברוכות ילדים שעיקרו העברת חלק מהמקורות לקצבאות הילדים לתמיכה בהקמת מעונות יום, גנים ויום לימודים ארוך, בפרט בערי הפיתוח ובשכונות מצוקה.

ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כי מבנה קצבאות הילדים בישראל - הכולל גידול ניכר בגודל הקצבה למשפחות מרובות ילדים - שונה באופן מהותי מהמקובל במדינות המפותחות (מדינות ה-OECD). בעוד שבישראל, על פי "חוק משפחות ברוכות ילדים" שאושר לאחרונה בכנסת, גדלה הקצבה בשיעור של יותר מפי שש עם גידול מספר הילדים משניים לחמישה, הרי במדינות ה- OECD בהן קיימות קצבאות ילדים שיעור הגידול הוא נמוך בהרבה. עוד עולה מההשוואה כי בעוד ששיעור הקצבה בישראל למשפחות עם ילד אחד עד שלושה ילדים דומה למקובל בעולם (כאחוז מהתוצר לנפש) הרי על פי החוק החדש שיעור הקצבה למשפחה עם חמישה ילדים הוא הגבוה ביותר מכל מדינות OECD.
בהשוואה שבחנה את גודל ומבנה קצבאות הילדים ב- 22 מהמדינות המפותחות החברות בארגון ה- OECDנמצא, כי ב- 14 מהמדינות משולמות קצבאות ילדים כמו בישראל לכלל המשפחות, בלי קשר להכנסתן, ובשלוש נוספות (אוסטרליה, קנדה וניו-זילנד) משולמות קצבאות אך בשיעור פוחת עם גידול ההכנסה (ראה לוח 1). לעומת זאת, בארצות הברית, איטליה וספרד משולמות קצבאות ילדים רק לבעלי הכנסות נמוכות ועל בסיס מבחנים נוספים וביוון ובתורכיה המדינה אינה משלמת קצבאות ילדים. במרבית המדינות המשלמות קצבאות ילדים יש גידול מסוים בגודל הקצבה לילד עם העלייה במספר הילדים במשפחה אך הגידול הוא מתון; כאשר מספר הילדים גדל מ- 2 ל- 5 גדלה הקצבה הכוללת בשיעור של יותר מפי 2.5 (שהוא שיעור הגידול הפרופורציונאלי) אך פחות מאשר פי 3. בישראל לעומת זאת, גידול במספר הילדים מ- 2 ל- 5 מגדיל, על פי החוק החדש, את הקצבה הכוללת פי 6.5 וגם על פי החוק ה"ישן" הגידול הוא פי 5.7.
ממחלקת המחקר נמסר עוד, כי מתן קצבאות שאינן מותנות בעבודה או בהכשרה מקצועית מעודד את מקבלי הקצבאות להימנע מלהשתלב בשוק העבודה ובכך תורם לפגיעה בכושר
 
ההשתכרות העתידי שלהם. פגיעה זו גדולה במיוחד לגבי משפחות גדולות המשתייכות לקבוצות אוכלוסייה בהן שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך ממילא, בין היתר, מתוך בחירה. בנוסף, מבנה הקצבאות בישראל מעודד גידול נוסף דווקא של משפחות גדולות שכן גודל הקצבה המשולם עבור כל ילד, החל מהילד הרביעי, גדול יותר מתוספת ההכנסה הנדרשת לשמירת המשפחה מעל קו העוני כפי שחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי; כלומר, עבור משפחות בעלות הכנסה נמוכה.
לאור נתונים אלו ממליצים במחלקת המחקר בבנק ישראל להימנע משינויי חקיקה המגדילים את הקצבאות דווקא למשפחות מרובות ילדים; כדוגמת חוק "משפחות ברוכות ילדים". עוד מוצע כי הממשלה תשקול שנוי במיבנה התמיכה במשפחות ברוכות ילדים שעיקרו העברת חלק מהמקורות לקצבאות הילדים לתמיכה בהקמת מעונות יום, גנים ויום לימודים ארוך, בפרט בערי הפיתוח ובשכונות מצוקה. שינויים כאלה יתרמו להעלאת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של בעלי משפחות גדולות ובכך גם יתרמו לשיפור בהכנסתן לאורך זמן ומניתוקן ממעגל האוכלוסיות הנזקקות לתמיכה ממשלתית.
לוח 1: קיצבאות ילדים במדינות OECD  (ב-1998) ובישראל (ב-2001) *
מדינה
ילד אחד בן 4
2 ילדים בני 4, 10
3 ילדים בני 4,10,16
4 ילדים בני 4,7,10,16
5 ילדים בני 4,7,10,13,16
(אחוזים מהתוצר לנפש)
ישראל
3.1
6.1
12.3
24.7
40.0
ע"פ החוק הישן
3.1
6.1
12.3
24.7
35.1
 
 
 
 
 
 
אוסטרליה 1
2.0
4.0
6.0
9.5
12.2
אוסטריה
4.8
10.5
16.3
21.1
27.9
בלגיה
3.7
8.6
14.2
17.3
23.0
קנדה 2,1
3.9
7.0
10.7
15.1
18.8
דנמרק
4.5
8.1
11.6
15.2
15.2
פינלנד
4.8
10.7
17.7
25.9
35.1
צרפת
-
5.6
12.8
20.0
27.2
גרמניה2
5.7
11.4
19.2
28.3
37.5
יוון
-
-
-
-
-
אירלנד
2.6
5.1
8.6
12.0
15.4
איטליה3
-
-
-
-
-
יפן4
1.5
3.1
6.1
6.1
6.1
לוקסמבורג
3.5
9.3
18.9
27.6
37.2
הולנד
...
8.7
...
...
...
ניו זילנד1
9.4
15.7
24.7
31.1
39.1
נורווגיה
4.5
9.2
14.4
20.0
25.6
פורטוגל5
1.8
3.6
7.2
9.6
12.1
ספרד6
-
-
-
-
-
שבדיה
4.4
8.8
13.3
17.7
22.1
תורכיה
-
-
-
-
-
בריטניה
4.1
11.4
18.8
26.2
33.5
ארה"ב3
-
-
-
-
-
 
 
 
 
 
 
*הנתונים הם על פי שנת 2000 מלבד הנתון עבור משפחות עם חמישה ילדים, המחושב על פי החוק החדש העתיד להיכנס לתוקפו ב- 2001.
1 קצבה פוחתת בהדרגה עם הגידול בהכנסה החל מרמה של פי 2.25 מהתוצר לנפש באוסטרליה, 85 אחוזים מהתוצר לנפש בקנדה ו- 70 אחוזים מהתוצר לנפש בניו זילנד.
2 הקצבה ניתנת באמצעות זיכוי מס ולכן מוגבלת למשפחות עם הכנסה.
3 מתן הקיצבאות אינו אוניברסלי ותלוי במספר מבחנים.
4 הקיצבה עבור ילדים עד גיל 3 בלבד. הדוגמא חושבה כאילו שלושה מהילדים הם מתחת לגיל 3.
5 מחושב עבור משפחה ברמת הכנסה "ממוצעת".ברמות הכנסה שמעל פי 3.3 מהתוצר לנפש פוחתת הקצבה בכ-10 אחוזים.
6 קיצבה ניתנת רק למשפחות עם הכנסות נמוכות מאוד.
סימונים
... חסרים נתונים                             - ערך אפס
מקור: חישובי בנק ישראל על פי נתוני OECD
 
 
לוח 2: שיעור הגידול בקיצבאות הילדים כאשר גדל מספר הילדים במשפחה: ישראל (ב-2001*) ובמדינות OECD  (ב-1998).
מדינה
פי כמה גדלה הקיצבה כאשר מספר הילדים גדל
 
מ-2 ל-4
מ-2 ל-5
 
                      (שיעור הגידול)
ישראל
4.0
6.5
עפ"י החוק הישן
4.0
5.7
 
 
 
אוסטרליה1
2.4
3.1
אוסטריה
2.0
2.6
בלגיה
2.0
2.7
קנדה 2,1
2.2
2.7
דנמרק
1.9
1.9
פינלנד
2.4
3.3
צרפת
3.6
4.8
גרמניה 2
2.5
3.3
אירלנד
2.3
3.0
איטליה 3
-
-
יפן
2.0
2.0
לוקסמבורג
3.0
4.0
ניו זילנד1
2.0
2.5
נורווגיה
2.2
2.8
פורטוגל5
2.7
3.4
ספרד6
 
-
שבדיה
2.0
2.5
בריטניה
2.3
2.9
ארה"ב3
-
-
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
*הנתונים הם על פי שנת 2000 מלבד הנתון עבור משפחות עם חמישה ילדים, המחושב על  פי החוק החדש העתיד להיכנס לתוקפו ב- 2001
1  הקצבה פוחתת בהדרגה עם הגידול בהכנסה החל מרמה של פי 2.25 מהתוצר לנפש באוסטרליה, 85 אחוזים מהתוצר לנפש בקנדה ו-70 אחוזים מהתוצר לנפש בניו-זילנד.
2  הקצבה ניתנת באמצעות זיכוי מס ולכן מוגבלת למשפחות עם הכנסה.
3  מתן הקיצבאות אינו אוניברסלי ותלוי במספר הנבחנים
4  הקיצבה עבור ילדים עד גיל 3 בלבד. הדוגמא חושבה כאילו שלושה מהילדים הם מתחת לגיל 3.
5  מחושב עבור משפחות ברמת הכנסה "ממוצעת". ברמות הכנסה של מעל פי 3.3 מהתוצר לנפש פוחתת בכ- 10 אחוזים לכל מספר ילדים.
6  קיצבה ניתנת רק למשפחות עם הכנסות נמוכות מאוד
סימונים
... חסרים נתונים                             - ערך אפס
מקור: חישובי בנק ישראל על פי נתוני OECD

לוח 3:
ישראל: מספר ילדים, קצבאות הילדים וקו העוני, מותאם לשנת 2000 1.
                                  
 
(1)
(2)
(3)
(4)
מספר ילדים במשפחה
תוספת ההכנסה הנדרשת כדי שהמשפחה לא תירד מתחת לקו העוני2
גובה קצבת הילדים
התוספת לקצבת הילדים בגין הילד הנוסף
ההפרש בין התוספת לקצבה (טור (3))
לתוספת ההכנסה הנדרשת (טור(1))
1
827.1
171
171
556.0-
2
699.7
342
171
528.7-
3
699.7
684
342
357.7-
4
636.0
1377
693
57.0
5
636.0
2232
855
219.0
6
572.2
3087
855
282.8
7
508.5
3942
855
346.5
 
1   נתוני קו העוני קודמו לשנת 2000 על פי השינוי הנומינלי בתל"ג לנפש. נתוני קצבאות הילדים כוללים את השפעת חוק "משפחות ברוכות ילדים" שיכנס לתוקף בשנת 2001.
2  מחושב למשפחה הכוללת גם שני מבוגרים הנמצאת על קו העוני.
מקור: עידכון על פי החישובים המופיעים במאמר "על עוני, עבודה ומה שביניהם" מאת קרנית פלוג וניצה קסיר, מחלקת המחקר בבנק ישראל (נייר עבודה שטרם פורסם).
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

​