לקטע המלא
להודעה המלאה, כולל גרפים ונתונים
· מיומנויות היסוד הקוגניטיביות של העובדים הישראלים נמוכות מהממוצע ב-OECD, אף כי שיעור העובדים הישראלים שרכשו תואר אקדמי גבוה מהממוצע ב-OECD.
· בהשוואה למדינות המפותחות, שיעור העובדים הבלתי מיומנים בישראל גבוה בעיקר בענפים בלתי סחירים או בענפים סחירים שמוכרים את מרבית תוצרתם לשוק המקומי.
· מיומנותם הנמוכה יחסית של העובדים בענפים הללו מתואמת עם תוצר נמוך לעובד והיא מתבטאת בשיטות ייצור עתירות כוח עבודה זול ודלות בטכנולוגיה מתקדמת.
· על פי הספרות הכלכלית, ההשקעה היעילה ביותר במיומנויות יסוד קוגניטיביות מתקבלת באמצעות חינוך בגיל צעיר במיוחד ומומלץ לאמץ גישה זו. לצד זאת מומלץ לשפר את מיומנויות היסוד של בוגרים באמצעות תכניות ייעודיות לקבוצות האוכלוסייה שהסקר מצא אצלן הישגים נמוכים במיוחד.
· שיפור מיומנויות היסוד של העובדים עשוי לתמרץ את הפירמות בענפים בעלי הפריון הנמוך להגדיל בטווח הארוך את המיכון וההצטיידות ולהתייעל באמצעות חדשנות טכנולוגית.
פריון העבודה (התוצר לעובד) בישראל נמוך ב-14% מהממוצע במדינות המפותחות והוא נמוך במיוחד בענפי תעשייה המוֹכרים לשוק המקומי ובענפים הבלתי סחירים. פער הפריון בשירותי האירוח והאוכל, בענף הבנייה ובענפי המסחר מרים את התרומה השלילית הגדולה ביותר לפער הפריון הכללי. לעומת זאת, פריון העבודה בתעשיית האלקטרוניקה גבוה מהממוצע ב-OECD ומקטין את הבדלי הפריון בין ישראל לשאר המדינות המפותחות.
מיומנות העובדים בישראל נמוכה בהשוואה בין-לאומית בשלושת התחומים שנבדקו בסקר מיומנויות בוגרים, שממצאים ראשונים ממנו פורסמו לאחרונה על ידי הלמ"ס. זאת למרות ששיעור בעלי תארים אקדמאיים בישראל גבוה יותר. ממצא זה מעיד שמיומנויות העובדים, ובפרט יכולותיהם הקוגניטיביות, אינן נגזרות משנות הלימוד בלבד אלא גם מאיכות החינוך וכן ממשתנים אישיים וסביבתיים אחרים.
ניתוח הקשר בין מיומנויות היסוד לבין הפריון לעובד בחלוקה ענפית מלמד על מתאם חיובי בין הפיגור במיומנויות לעומת ה-OECD לפיגור בפריון לעובד. כלומר, ככלל, פער הפריון לרעת ישראל גבוה יותר בענפים שבהם נחיתות המיומנויות משמעותית יותר. ממצא זה בולט בהשוואה ממוקדת בין ענפים שתרומתם לפריון חיובית – ענפי תעשייה בעלי שיעור יצוא גבוה – לענפים שתרומתם לפריון שלילית במיוחד: המיומנות נחותה במיוחד בבנייה ובמסחר, והיא נחותה גם באותם ענפי תעשייה המתאפיינים בשיעור יצוא נמוך, אף כי שיעור האקדמאים בענפים אלה גבוה לעומת שיעורם ב-OECD. המיומנות בישראל דומה למיומנות ב-OECD בענפי התעשייה שיש להם שיעור יצוא גבוה – ענפים עם פריון גבוה יחסית ל-OECD, ובענף האירוח והאוכל. בענף שירותי האירוח והאוכל הרכב העובדים בישראל שונה מבמרבית מדינות ה-OECD: הוא כולל יותר צעירים במשרות זמניות, בין השאר תוך כדי לימודים אקדמיים. עובדים אלה מתאפיינים במיומנויות קוגניטיביות גבוהות, אך התמקצעותם ושכרם נמוכים והפריון היחסי שלהם במהלך עבודתם הזמנית נמוך.
רוב הממצאים מלמדים אפוא שמיומנות העובדים נחותה יחסית בענפים שהפריון בהם נמוך יחסית. תוצאות אלה עומדות בעינן גם כאשר בוחנים את תוצאות המבחנים של עובדים בני 25—35: בענפים שמציגים בעיית פריון קיים אותו פער מיומנויות למול מדינות ה-OECD גם בקרב עובדים בראשית דרכם בשוק העבודה – כלומר הנחיתות במיומנות אינה נובעת רק משחיקה אפשרית של המיומנויות בעקבות אופי הפעילות והפריון הנמוך לעובד. יתר על כן, הממצאים מעידים כי אין זה סביר לצפות שהפריון היחסי של ישראל ישתפר הודות להשתלבות עובדים בעלי מיומנויות גבוהות יותר, כיוון שזרם העובדים החדשים בישראל אינו איכותי מקודמיו יותר מכפי שזרם העובדים החדשים ב-OECD איכותי מקודמיו; הפיגור בפריון צפוי להתמיד אם לא יחול שינוי של ממש במיומנות העובדים.
סקר המיומנויות בוחן גם את השימוש במיומנויות של הנסקר במקום העבודה. מתשובות הנסקרים לשאלות אלה עולה שאיכות העובדים הנמוכה מתואמת עם שיטות עבודה בעלות מורכבות נמוכה וטכנולוגיה דלה. כך למשל, בענף הבנייה יש שיעור גבוה של עובדים שנדרשים לבצע עבודה פיזית בהשוואה לנהוג ב-OECD, זאת בשעה שבתעשייה המייצאת שיעורם נמוך יחסית לאותן מדינות. העובדים בבנייה ובמסחר משתמשים בעבודתם במחשב מעט יחסית לעובדים במדינות האחרות. בכל הענפים – למעט התעשייה המייצאת – קיימת דרישה פחותה לקרוא הוראות ולהתמודד עם בעיות מורכבות.
הממצאים בכללותם מלמדים שנדרש שיפור ממשי באיכות ההשכלה בישראל כדי להגדיל את היצע העובדים המיומנים. לפי הגישה הרווחת בספרות הכלכלית, ההשקעה היעילה ביותר במיומנויות יסוד קוגניטיביות מתקבלת באמצעות חינוך בגיל צעיר במיוחד (הגיל הרך וגיל בית הספר היסודי), ומומלץ לאמץ גישה זו. בהקשר זה המליצה בצדק "הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי" (ועדת טרכטנברג) לחזק את הרכיב החינוכי במעונות היום, בין השאר על ידי הקמת גוף מקצועי שיכלול את מיטב המומחים בתחום. למעונות היום תפקיד חינוכי התפתחותי ולא רק תפקיד של השגחה על הילדים במהלך היום. מומלץ גם להגדיל את היקף ההעדפה המתקנת בחינוך, בפרט בגיל הרך. המלצה זו מקבלת חיזוק מכך שהלמ"ס מצאה כי אי-השוויון בציונים בישראל גבוה במיוחד יחסית למדינות מפותחות אחרות, ומכך שמחקרים מצאו כי סגירת פערים בגילים מאוחרים יותר כרוכה לרוב בעלות גבוהה לאין ערוך. לצד זאת מומלץ לשפר את מיומנויות היסוד של בוגרים באמצעות תכניות ייעודיות לקבוצות האוכלוסייה שהסקר מצא אצלן הישגים נמוכים במיוחד – קרי ערבים ובמידה מסוימת חרדים.
שיפור מיומנויות היסוד של העובדים יתרום ליכולתם להסתגל לסביבה כלכלית משתנה, יגדיל את מנעד אפשרויות התעסוקה שלהם, ויעלה את השכר שהם יכולים לקבל. מדיניות שתחתור לכך תתמרץ בטווח הארוך את הפירמות להגדיל את מלאי ההון הפיסי (מבנים, מכונות וציוד) לעובד ולהתייעל באמצעות חדשנות טכנולוגית, והיא תעשה כן באופן בסיסי – כלומר היא תטפל באחת הבעיות המרכזיות בתחום הפריון ולא בסימפטום של אותן בעיות. לעומת זאת, סבסוד ישיר של ההשקעות במיכון ובחדשנות יכול אמנם לתרום להסרת חסמים אחרים אך הצלחתו תתמצה בטיפול בסימפטומים, ולבדו הוא אף עלול לגרום לאורך זמן לעיוותים במבנה המשק. לשם המחשה, הוא עלול לגרום לפירמות להעדיף השקעה במכונות על פני שכירת עובדים גם אם מצב המשק מצדיק דווקא שכירת עובדים.
הכלים שהממשלה מפעילה לאורך השנים כדי לתמוך בענפי המשק מתמקדים בענפים הסחירים ובפרט בטכנולוגיה העילית, תחום שמעסיק עובדים בעלי מיומנות גבוהה. אולם הענפים הבלתי סחירים – ענפים שמוכרים מטבעם רק לשוק המקומי, כגון הבנייה, המסחר והשירותים – מעסיקים עובדים בעלי מיומנות נמוכה וזוכים לתמיכה מועטה בלבד. מדיניות כללית לשיפור מיומנויותיהם של ילדים ובוגרים מהרובד הנמוך, לצד צעדים להגברת התחרות והחדשנות בענפים שנותרו מאחור, עשויים לתרום למיצוי חלק משמעותי מפוטנציאל הצמיחה שטמון בענפים המוכרים לשוק המקומי ולהגדלת הרווחה הכלכלית בטווח הארוך.
