הרכב המצטרפים לשוק העבודה בעשורים הראשונים של שנות האלפיים


קטע מתוך סקירה חצי שנתית של סוגיות מחקריות וההתפתחויות הפיסקליות שיפורסמו בקרוב:​


 ·    שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של בני 25—64 (גילי העבודה העיקריים) עלה מאז 2003 בכ-4.5 נקודות אחוז, וב-2016 הוא הגיע ל-80.7% – גבוה מהממוצע ב-OECD.

 ·    העלייה המשמעותית ביותר בעשור האחרון התרחשה בקרב המבוגרים, ובעיקר בקרב גברים יהודים בני 60—69, בקרב גברים לא-יהודים בני 55—59, ובקרב נשים בנות 55—64.

 ·    היות ששיעורי ההשתתפות יורדים עם הגיל, הם פחתו בעקבות התבגרות האוכלוסייה המצויה בגילי העבודה. אולם המבוגרים הגדילו את שיעורי השתתפותם במידה רבה יותר, ולכן שיעור ההשתתפות הכולל במשק דווקא עלה.

 ·    עד ראשית שנות האלפיים ירד שיעור ההשתתפות של הגברים במשך כמה עשורים; העלייה שחלה בו בעשור האחרון נובעת בעיקר מהעלייה בהשתתפות המבוגרים. שיעור ההשתתפות של הנשים עולה בהתמדה, בהתאם למגמה העולמית, אולם מאז 2003 חלק גדול מהעלייה נובע מהגידול בשיעור ההשתתפות של המבוגרות.

 ·    הניתוח מראה כי שיעור ההשתתפות של המבוגרים עלה בעשור האחרון במידה רבה כתוצאה מכך שגיל הפרישה הועלה בהדרגה משנת 2004, שכן מהלך זה עודד את קבוצות האוכלוסייה המבוגרות להשתתף בשוק העבודה. העלאת גיל הפרישה תרמה אפוא להכנסות המבוגרים ולפנסיה שלהם, וכנראה גם הרימה תרומה בלתי מבוטלת לצמיחת המשק בעשור האחרון.

 

שיעור ההשתתפות בעבודה בישראל בקרב גילי העבודה העיקריים (25—64) נמצא בעשורים האחרונים במגמת עלייה, וכיום הוא עומד על 80.7% – גבוה מהממוצע ב-OECD. לפי ניתוח שערך אביעד שוורץ מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בשנות האלפיים העלייה נובעת מגורמים שונים מאלה שהביאו לעלייה בעבר.

לאורך השנים שיעור ההשתתפות של נשים בכל גיל נתון עולה עם שנת הלידה, דהיינו נשים משנתונים מאוחרים משתתפות יותר, אולם עלייה זו מצטמצמת בחלוף השנים וכיום אין פער גדול בין הקוהורטות בקבוצת הגיל הצעירה. מאידך גיסא, שיעור ההשתתפות של גברים ירד בעשורים האחרונים של המאה ה-20, אך החל משנת 2005 חלה בו תפנית וכיום הוא נמצא במגמת עלייה. בעקבות זאת נערך בבנק ישראל ניתוח שנועד לברר מה מוביל כיום לעלייה בקרב הנשים, מה הוביל לשינוי המגמה בקרב הגברים, וכיצד השינויים מושפעים משינויי מדיניות.

אחד משינויי המדיניות המשמעותיים נוגע לכך שהחל מ-2004 עלה גיל הפרישה בהדרגה – מ-60 ל-62 לנשים ומ-64 ל-67 לגברים. כאשר מפלחים את שיעור ההשתתפות לפי גיל (ראו איור), מוצאים עלייה חדה בקרב המבוגרים; העלייה בולטת בעיקר בגילים שהושפעו ישירות מהעלאת גיל הפרישה, אך היא ניכרת גם בקרב פרטים קרובים לגיל הפרישה, כלומר בגילים שבהם שיעור ההשתתפות מתחיל לרדת. מחקרים קודמים והניתוח הנוכחי מעידים כי העלייה בשיעורי ההשתתפות של מבוגרים אינה נובעת מכך שמאפייניהם השתנו במהלך השנים אלא מהעלאת גיל הפרישה.


שיעורי השתתפות לפי גיל.png

העלייה בשיעורי ההשתתפות של מבוגרים השפיעה במידה רבה על שיעור ההשתתפות הכללי במשק. אמידה בסיסית מראה כי המבוגרים תרמו כמחצית מהעלייה בשיעור ההשתתפות של הנשים וכמעט את מלוא העלייה בשיעור ההשתתפות של הגברים, וזאת חרף העובדה שאוכלוסיית המבוגרים שקולה לכ-10% מהאוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים. לא זו בלבד אפוא שהעלאת גיל הפרישה הגדילה את הכנסותיהם של המבוגרים עצמם, היא גם תרמה משמעותית לצמיחת המשק בעשור האחרון.

התרומה שהרימו קבוצות הגיל השונות.png

לגרפים ונתונים בקובץ אקסל​