הרגלי השימוש במזומן ובאמצעי התשלום האחרים מושפעים כיום יותר מאשר בעבר משינויים בטכנולוגיה וברגולציה. עולם התשלומים משתנה בקצב מהיר, ומתפתחות טכנולוגיות חדשות לביצוע תשלומים דיגיטליים. דוגמאות לשירותי תשלום חדשים שהתרחבו ונוספו בשנים האחרונות הן אפליקציות תשלומים במכשירים הסלולריים, צ'ק דיגיטלי וכרטיס חיוב דביט. בנק ישראל מעודד שימוש באמצעי תשלום מתקדמים שאינם מבוססי נייר, ובמסגרת זו היה שותף לתהליך חקיקת החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח 2018[1] שנכנס לתוקפו בינואר 2019. לנוכח שינויים אלו מחלקת המטבע נערכת לתרחישים עתידיים שונים ולהשפעתם האפשרית על הביקוש למזומן ועל הרגלי השימוש בו.

המציאות המשתנה מחייבת את מחלקת המטבע להיערך בסביבת אי-וודאות לתרחישים עתידיים שונים, במטרה לנהל את מערך המזומנים לטווח ארוך בדרך היעילה והאפקטיבית ביותר. לשם כך המחלקה מסתייעת במגוון כלים, שמספקים את הידע הנחוץ לשם הבנת הרגלי השימוש במזומן, גיבוש של תחזית הביקוש לו וזיהוי סימנים מקדימים לשינויים במגמה.

עם כלים אלה נמנים סקרים עתיים. הסקרים ממלאים תפקיד משמעותי בהבנת הרגלי השימוש במזומן, שכן להבדיל מכל אמצעי תשלום אחר, המזומן אינו מתועד במערכת הסליקה, ולפיכך אין נתונים על הרגלי השימוש בו. ואכן, בנקים מרכזיים בעולם נוהגים לערוך סקרים כדי לבחון את הרגלי השימוש במזומן ואת המגמות בהם.

בדצמבר 2018 ערכה מחלקת המטבע בבנק ישראל סקר  - יומן הוצאות - כדי לקבל אומדן של חלק הוצאות המזומן היומיות של הציבור בישראל בהשוואה לחלק ההוצאות באמצעי התשלום האחרים, בפילוח לפי סוגי ההוצאות.


 

בסקר התבקש כל נדגם להשיב מה הסכום המדויק שהוא הוציא במזומן ובאמצעי התשלום האחרים ב-24 השעות שקדמו לעריכת הסקר.


 

ממצאי הסקר מעידים שהמזומן משמש אמצעי משמעותי לביצוע עסקאות בישראל: חלקן של ההוצאות במזומן בשווי ההוצאה היומית עמד על כ-26%, לעומת החלק של ההוצאות בכרטיס אשראי או כרטיס חיוב, שעמד על כ-38%. החציון של שווי ההוצאות היומיות במזומן הוא 46 ש"ח ורק 10% דיווחו על הוצאות יומיות במזומן שעולות על 460 ש"ח.

שלושת סוגי ההוצאות שבהם קיימת העדפה לבצע תשלום במזומן הם – תשר/טיפ (79%), נסיעה במונית (73%) והעברת כסף לבן משפחה (69%).



לנתונים בקובץ אקסל​

[1] http://www.justice.gov.il/Units/HalbantHon/News/Pages/CashReductionLaw.aspx

​​​​​