צבירת נכסים במט"ח ע"י הסקטור הפרטי הלא-עסקי
במחצית הראשונה של השנה צבר הסקטור הפרטי הלא-עסקי נכסים במט"ח בהיקף נמוך
יחסית לצבירה הניכרת בשנים 1998-1999.
הצבירה העיקרית של נכסים במט"ח ע"י הסקטור הפרטי הלא-עסקי נרשמה בפקדונות
במט"ח - בעיקר בבנקים בישראל, המהווים 85% מסך נכסיו במט"ח ובהצמדה לשער החליפין.
למרות שינוי משטר הפיקוח על מט"ח באמצע 1998, שיעור הנכסים במט"ח המנוהל בחו"ל ע"י
הסקטור הפרטי הלא-עסקי עדיין אינו עולה על 9% מסך נכסיו במט"ח.
מהפיקוח על מט"ח בבנק ישראל נמסר, כי במחצית הראשונה של שנת 2000 צבר הסקטור הפרטי
הלא-עסקי - יחידים, קרנות נאמנות וקופות גמל - נכסים במט"ח בסכום של כ- 150 מיליוני
דולרים בלבד. זאת, לאחר שבשנתיים הקודמות נצבר סכום של כ- 1.5 מיליארדי דולרים ב- 1999
ושל כ- 1.4 מיליארדים ב- 1998 - ובניגוד לשנים 1997 ו- 1996, בהן הייתה צבירה שלילית
בסכומים נמוכים. צבירה זו של נכסים במט"ח ע"י הסקטור הלא-עסקי מאז אמצע 1997
התרחשה על רקע צמצום פער הריביות בין השקל למט"ח והעלייה בסיכון שער החליפין - בעיקר,
בסיכון הנובע מפיחות בשער השקל. מקור השינויים בפער הריביות ובסיכון שער החליפין במחצית
הראשונה של שנת 2000 הוא בהפחתת הריבית של בנק ישראל, בעליית הריביות בחו"ל, בירידת
מחירי המניות בארה"ב ובהסתברות שייחס הציבור ליישום המלצות הועדה הציבורית לרפורמה
במס הישיר.
בפיקוח על מט"ח מציינים, כי עיקר הנכסים של משקי בית - כ- 85% ביוני 2000 - הצמודים לשער
החליפין או נקובים במט"ח, מוחזקים בפיקדונות בבנקים - רובם המכריע בארץ, ומיעוטם -
בחו"ל. במסגרת זו בולט במיוחד הפקדון הרגיל במט"ח (פמ"ח), אשר גדל מכ- 1 מיליארד דולר
בסוף 1995 לכ- 2.9 מיליארד דולר ביוני 2000 תוך כדי ירידה במשקלו של הפקדון הצמוד לשער
החליפין (פצ"מ) אשר הולך ומאבד את חשיבותו. במקביל חלה עלייה בתוכניות חסכון הצמודות
למט"ח ובאג"ח ממשלתיות מסוג "גילבוע", הצמודות למט"ח, מכ- 2 מיליארד בסוף 1997 לכ- 3.8
מיליארד דולר ביוני 2000.
עוד מוסיפים בפקוח על מט"ח כי שני סוגים של פקדונות מיוחדים במט"ח, שהיוו בעבר את עיקר
הנכסים במט"ח של משקי בית - פקדונות של מקבלי פיצויים ופקדונות של "בעלי פטור" (בעיקר
עולים חדשים) - גם הם הולכים ומאבדים מחשיבותם. בעוד שבאמצע שנות ה- 90' הם היוו
כשני-שליש מסך הנכסים במט"ח של משקי הבית, הרי באמצע שנת 2000 ירד משקלם ל- 43%
בלבד מסך נכסים אלה.
בבנק ישראל מעירים, כי למרות היותם של משקי הבית מגזר שמרני יחסית, הנשען בחסכונותיו
במט"ח בעיקר על פקדונות בבנקים בישראל, ניכרת בשנים האחרונות נטייה לפיזור מסוים של
התיק המטח"י גם בחו"ל. פלח זה של התיק, המושקע בנדל"ן, באג"ח ובמניות בחו"ל, גדל מכ-
4% מסך התיק המטח"י בשלהי 1995 לכ- 9% באמצע שנת 2000. עם זאת במחצית הראשונה של
שנת 2000 מימשו משקי הבית נכסים בחו"ל בסכום של 360 מיליוני דולרים, בעיקר השקעות בני"ע
זרים. התפתחות זו קשורה ככל הנראה במכירת מניות של חברות זרות שניתנו בעבר לעובדים
כהטבה.
לבסוף מציינים בפיקוח על מט"ח, כי במחצית השנייה של שנות ה- 90' נרשם גידול לא מבוטל
בעודף הנכסים על ההתחייבויות (הלוואות) במט"ח של סקטור משקי הבית, שעלה מ- 10.8
מיליארדי דולר בסוף 1995 ל- 14.4 מיליארדי דולר ביוני 2000. סקטור זה חשוף, איפוא, לייסוף
שער החליפין. הסקטור העסקי, כידוע, נמצא במצב הפוך: יש לו עודף התחייבויות על נכסים
במט"ח, והוא חשוף לכן, לפיחות בשער החליפין.