לסקירה במלואההסקירה מציגה את תוצאות הדוחות הכספיים של המערכת הבנקאות הישראלית בשני הרביעים הראשונים לשנת 2020. בשלב זה, השפעת המצב המאקרו כלכלי על מאזני הבנקים ודוחותיהם מתבטאת במספר ערוצים מרכזיים: ראשית, התנודתיות בשווקים השפיעה על ביצועי ומאזני הבנקים; הבנקים הגדילו באופן ניכר את הפרשותיהם להפסדי אשראי (בעיקר ההפרשות הקבוצתיות) דבר המבטא צפי להפסדי אשראי בעתיד; ומתווה דחיית החזרי ההלוואות המשפיע על מבנה ההכנסות ותזרים המזומנים של הבנקים.
על רקע התפתחות המשבר, והשלכותיו על הפעילות הכלכלית ככלל ועל המערכת הבנקאית בפרט, ביצע הפיקוח על הבנקים במאי 2020 בחינה של ההשפעה על המערכת הבנקאית של התרחישים האפשריים להתפתחות המשבר בהתאם לתחזית המאקרו כלכליות שפורסמה באותו חודש על ידי חטיבת המחקר. הבחינה בוצעה תוך שימוש בכלים של מבחני-קיצון.
מטרות הבחינה היו איתור מוקדם של מוקדי סיכון במערכת הבנקאית על רקע המשבר ובחינת יכולת המערכת הבנקאית להמשיך ולתמוך בצורכי המשק על ידי העמדת אשראי. כמו כן, בחינה זו היוותה כלי מסייע לקבלת החלטות בדבר הצעדים הנדרשים בראי המערכת הבנקאית לשם תמיכה ושיקום המשק.
תוצאות הבחינה מראות שהמערכת הבנקאית ממשיכה לשמור על חוסנה ויציבותה, אולם רווחיות המערכת הבנקאית תושפע באופן משמעותי. (להרחבה על הבחינה ותוצאותיה ראו תיבה 2 לסקירה זו).
מפרוץ המשבר הפיקוח על הבנקים עשה שימוש במגוון רחב של כלים, שחלקם יושמו זו הפעם הראשונה, כדי לצמצם את עצמת פגיעתו של המשבר במשק. למרות זאת יש לעסקים ולמשקי בית רבים קושי גדול והפתרונות מכיוון מערכת הבנקאות מהווים צלע משלימה לפתרונות שמבוססים על הסיוע הממשלתי. הפיקוח על הבנקים ימשיך לשמור על יציבות מערכת הבנקאות ועל כספי הציבור, יאפשר ויעודד את הבנקים לסייע למשק בהעמדת אשראי ויבטיח שירות בנקאי חיוני רציף לטובת כלל הציבור והמשק לאורך המשבר ואחריו.