פעילות מוסדות פיננסיים זרים בשוק המט"ח הישראלי
- בשנים האחרונות גברה ההתעניינות של מוסדות פיננסיים זרים שמושבם בחו"ל, במשק הישראלי בכלל ובשוק המט"ח הישראלי בפרט, עם תהליך הליברליזציה שעבר המשק הישראלי והשתלבותו עם המשק העולמי, כמו גם השיפור בתנאים המקרו- כלכליים של המשק.
- הנפח היומי הממוצע של עסקות קניה ומכירה של מטבע חוץ (המרה) של מוסדות פיננסיים זרים עמד בעשרת החודשים הראשונים של השנה על 117 מיליון דולר (%16 מנפח השוק), בהשוואה ל- 76 מיליון דולר ליום בממוצע במחצית השניה של שנת 12%) 2000 מנפח השוק).
הנפח היומי הממוצע של עסקות החלף שקל/דולר עם מוסדות פיננסיים זרים עמד בעשרת החודשים הראשונים של השנה על כ- 800 מיליון דולר המהווים %63 מנפח השוק.
- פעילות המוסדות הפיננסים הזרים תורמת לפיתוחו ושכלולו של שוק המט"ח בארץ, ומגדילה את מעורבותם של משקיעים זרים בישראל.
ממחלקת מטבע חוץ נמסר, כי מעורבותם של מוסדות פיננסים זרים שמושבם בחו"ל בשוק המט"ח בארץ גברה בשנים האחרונות, בד בבד עם תהליך הליברליזציה שעבר המשק הישראלי והשתלבותו עם המשק העולמי, כמו גם השיפור בתנאים המקרו-כלכליים של המשק. על פי הנתונים שדווחו למחלקת מטבע חוץ, הנפח היומי הממוצע של עסקות ההמרה עם מוסדות פיננסיים זרים - לא כולל עסקות החלף שקל/דולר (SWAP) - עמד בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2001 על 117 מיליון דולר – 16% מנפח השוק. זאת לעומת 76 מיליון דולר בממוצע ליום במחצית השניה של שנת 2000
עוד נמסר ממחלקת מטבע חוץ, כי השפעת המוסדות הזרים על שוק המט"ח בארץ תורמת למספר מאפיינים של שוק המט"ח - העמקת השוק והגדלת נזילותו תוך הגדלת התחרותיות ויישום נורמות מסחר המקובלות בעולם הרחב. אלה מוצאים את ביטויים בשוק הנתון פחות לתנודתיות בגין פעילות שוטפת בסכומים נמוכים וכן בירידה במרווח קניה/מכירה.
בנוסף, המוסדות הזרים הפעילים בישראל מהווים גשר לקהיליית המשקיעים הבינלאומיים. כך, הגברת פעילותם ומעורבותם של מוסדות זרים בישראל פועלת כגורם המגביר את תשומת הלב והמעורבות של מוסדות זרים בישראל בכלל ובשוק מט"ח בפרט.
ממחלקת מטבע חוץ הובהר, כי פעילות המוסדות הזרים בשוק מט"ח בישראל מתבצעת באמצעות שני כלים עיקריים - המרה והחלף (משמעות עסקת החלף - SWAP - הינה לקיחת הלוואה בשקלים כנגד הפקדת מט"ח, או להפך, על ידי המרה היום של מט"ח כנגד שקלים ובד בבד קשירה של עסקת המרה הפוכה בתאריך עתידי). כל עסקת המרה משפיעה על שער החליפין.
מוסדות זרים קושרים עסקות המרה בעיקר משני המניעים הבאים:
- מימון השקעות ריאליות או פיננסיות בשקלים בשוק הישראלי עבור עצמם או עבור לקוחותיהם. בעת מימוש העסקה (או קודם לכן, אם ברצונם להקטין את חשיפתם המטבעית) הם ממירים בחזרה את השקלים למט"ח.
- לקיחת עמדה לגבי מה שצפוי, לדעתם, להתרחש בשוק מט"ח. במקרה זה, המוסדות הזרים מעריכים את כיוונו של שער החליפין העתידי, "פותחים פוזיציה" לטובת הדולר או השקל ע"י קניית אותו מטבע כנגד מכירת המטבע האחר או באמצעות קשירה של עסקת אופציה על שער החליפין. מסתבר, כי רוב הספקולנטים הפועלים להפקת רווחים בטווח הקצר משינויים בשער החליפין בישראל הם מוסדות פיננסיים זרים, בעוד לקוחות ישראלים ממעטים בד"כ לקחת פוזיציה על שער החליפין המקומי לטווח הקצר.
ספקולנטים הם חוליה חשובה המביאה לגילום האינפורמציה הקיימת בשוק, בשער החליפין בפועל. ניתן לומר ככלל כי ספקולנטים הם תנאי הכרחי לקיומו של שוק משוכלל - הם המגיבים המיידיים לאינפורמציה חדשה המופיעה בשוק ומשפיעים בכך על שער החליפין עוד לפני שזרמי המט"ח עצמם, הנגזרים מאותה אינפורמציה והנוצרים ע"י משתתפים אחרים במסחר, מגיעים בפועל אל השוק. למרות שבתקופה האחרונה המוסדות הפיננסיים הזרים בארץ, מהווים, ככל הנראה, את מרבית הספקולנטים, משקל פעילותם - כמו גם משקל הפעילות הספקולנטית כולה - עדיין נמוך. לשם השוואה, משקל הפעילות הספקולטיבית מסך פעילות ההמרות העולמית עומד, על פי הערכות של פעילים, על למעלה מ – 50%.
עסקת החלף אינה משפיעה במישרין על שער החליפין, זאת מכיוון שעסקת החלף היא עסקת מימון במהותה שעלותה נגזרת מהפרש הריביות בין שני המטבעות. בעשרת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הממוצע היומי של נפח עסקות החלף של המוסדות הפיננסיים הזרים בכ- 800 מיליון דולר (שתי "רגלי" ההחלף נספרות)- 63% מהנפח הכולל של שוק עסקות ההחלף . המוסד הזר משתמש בעסקות החלף כדי לממן שתי פעילויות עיקריות:
- - פעילות בשוק ההמרות. משקיע זר המעונין, לדוגמא, להשקיע בשקלים ואינו מעוניין בחשיפה למטבע המקומי, ייקח הלוואה בשקלים כנגד מקורותיו במט"ח באמצעות עסקת החלף .
- - לקיחת פוזיציה על שער הריבית. משקיע שצופה, לדוגמא, עלייה בשער הריבית אל מעבר למגולם בעקום הריבית, ייקח הלוואה בשקלים לטווח ארוך באמצעות עסקת החלף בשוק המט"ח וישקיע אותם לטווח קצר.
במחלקת מט"ח מציינים, כי הסיבה לכך שמוסדות זרים מממנים עצמם באמצעות עסקות החלף - ולא באמצעות לקיחת אשראי מבנקים מקומיים - היא דרישות הלימות הון נמוכות עבור עסקות החלף, המוטלות על הבנקים המקומיים עימם המוסדות הזרים קושרים עסקות, בהשוואה לדרישות הלימות ההון גבוהה יותר על הלוואות.
עוד מוסרים ממחלקת מטבע חוץ, כי חלק מהמוסדות הזרים, אשר להם סניפים בישראל, פועלים בשוק מט"ח לא רק כשחקנים מן השורה, הקושרים עסקות המרה והחלף, אלא גם כעושי שוק. בהגדרה זו כלולים כיום מספר מוסדות זרים. כידוע, "עושי שוק" - לאחר שאושרו לכך ע"י בנק ישראל - חייבים לצטט במהלך שעות המסחר לבנקים אחרים ולבנק ישראל שערי קנייה ומכירה של דולר ארה"ב לעומת השקל ולפרסם את שעריו לציבור. חובת הציטוט, ומכאן חובת הקשירה, חלות על עסקות שערכן עד מיליון דולר. בנוסף, מתחייב "עושה השוק" לכך שהמרווח בין שערי הקנייה והמכירה המצוטטים לא יעלה על המקובל בשוקי מטבע אחרים הדומים במידת נזילותם לשוק מט"ח בארץ. פעילותם של עושי שוק חשובה לפיתוחו ולשכלולו של שוק המט"ח.
פעילות מוסדות פיננסיים זרים במסחר מט"ח/ שקל
(ממוצעים יומיים)
נפח המסחר של מוסדות פיננסיים זרים |
נפח המסחר הכולל | ||||||
עסקות החלף* |
עסקות קניה ומכירה (המרה) |
סה"כ עסקות החלף*
(במליוני $) |
סה"כ עסקות המרה (במליוני $)
| ||||
במליוני $ |
אחוז מתוך הסה"כ |
במליוני $ |
אחוז מתוך הסה"כ |
||||
ינואר-01 |
602 |
63% |
118 |
15% |
959 |
779 | |
פברואר- 01 |
649 |
57% |
96 |
14% |
1132 |
691 | |
מרץ- 01 |
795 |
63% |
161 |
19% |
1271 |
864 | |
אפריל- 01 |
629 |
50% |
150 |
19% |
1255 |
797 | |
מאי-01 |
771 |
60% |
72 |
13% |
1280 |
560 | |
יוני- 01 |
1095 |
67% |
123 |
18% |
1632 |
685 | |
יולי- 01 |
1029 |
70% |
92 |
16% |
1464 |
571 | |
אוגוסט- 01 |
791 |
82% |
93 |
16% |
1272 |
594 | |
ספטמבר- 01 |
897 |
64% |
136 |
15% |
1403 |
894 | |
אוקטובר- 01 |
787 |
67% |
125 |
16% |
1174 |
802 | |
ממוצע ינואר-אוקטובר |
805 |
63% |
117 |
16% |
1284 |
724 | |
* נפח עסקאות ההחלף כולל הן את עסקות ההמרה המיידיות והן את עסקות ההמרה העתידיות ההפוכות.