עיקרי דבריה של ד"ר קרנית פלוג בפגישה עם הנהלת בנק דיסקונט
בפגישה עם הנהלת בנק דיסקונט הציגה ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר של בנק ישראל, את התחזית המקרו כלכלית של מחלקת המחקר לשנת 2003 על פיו צפוי התוצר להיות בטווח של צמיחה חיובית בשיעור של כאחוז וחצי, לבין ירידה נוספת בתוצר בשיעור של כאחוז. לדבריה, הסיכוי להמצאות קרוב יותר לחלק התחתון של הטווח ניראה היום גבוה יותר מאשר בחלק העליון של הטווח, לאור עדכונים כלפי מטה של הצפי להתאוששות העולמית בכלל ושל ארה"ב בפרט, ולאור אי השינוי במצב הביטחוני.
על פי הערכות מחלקת המחקר צפוי התוצר העסקי ,בהתאם לחלק הנמוך של טווח התחזית, לרדת בכשני אחוזים, כאשר הצריכה הפרטית לנפש תרד בכאחוז, ההשקעה המקומית הגולמית תרד בכשישה אחוזים, והיצוא ללא יהלומים ירד אף הוא בכשני אחוזים.
ד"ר פלוג הדגישה בדבריה שכדי שהמשק יצמח ולו באחוז אחד, תצטרך להתרחש תפנית חד בפעילות החודשים הקרובים, כזו שעדיין אינה מסתמנת על פי האינדיקאטורים החודשיים האחרונים. אלה, ובכלל זה סקר החברות של מחלקת המחקר מצביעים על המשך הירידה בפעילות. בפרט, צמיחת המשק בכאחוז מחייבת תפנית בראש ובראשונה ביצוא, וגידולו במהלך שנת 2003 בלמעלה מ- 10 אחוזים. התחזית העדכנית לצמיחה עולמית מטילה ספק במידת ההיתכנות להתממשותו של תרחיש זה.
לדבריה, השפעת המצב הביטחוני על הפעילות המשקית מתבטאת בכמה אפיקים: השפעתו על ההשקעות, על הצריכה הפרטית, ובמידה פחותה גם על היצוא. ככל שהעימות מתמשך, ככל שגוברת ההערכה שהוא צפוי להמשך זמן רב, הולכות ומתעצמות השפעותיו השליליות על הפעילות הכלכלית.
ד"ר פלוג ציינה, שלאור מצב המשק צפויה עלייה משמעותית בשיעור האבטלה המחייבת תגובה חד משמעית של המדיניות . הטיפול הכושל עד כה בנושא העובדים הזרים, אשר בניגוד מוחלט להצהרות הממשלה הביא לגידול משמעותי במספרם במהלך השנה, עלול להביא לכך, שלמרות שיש בהצעת התקציב צעדים המעודדים אנשים לחזור לשוק העבודה ולחפש עבודה, לא יהיו מקומות עבודה זמינים בפניהם. יש צורך דחוף לנקוט בצעדים שייקרו את העסקתם של עובדים זרים (שעלות העסקתם נמוכה בכ-40 אחוזים מזו של מקביליהם היהודים), וירתיעו את מעסיקיהם של עובדים זרים ללא היתר.
בהתייחסה להצעת התקציב ל- 2003 שעברה בקריאה ראשונה בכנסת, ציינה ד"ר פלוג כי אומדן ההכנסות בתקציב ניראה מופרז גם בהנחת צמיחה של אחוז אחד, כפי שהונח בתקציב. בהנחה זו מעריכה מחלקת המחקר את אומדן היתר של ההכנסות בתקציב בכ- 1.3 אחוזי תוצר או 6.5 מיליארד ש"ח. זאת בשל אומדן יתר הן של ההכנסות ממיסים, הן מהמוסד לביטוח לאומי והן של ההכנסות שלא ממיסים. בהנחה סבירה יותר, של קיפאון בתוצר, יגיע אומדן היתר ל- 4.6 אחוזי תוצר או כ- 8 מיליארדי ש"ח. מעבר לכך, ציינה ד"ר פלוג את אי ההסכמה בנוגע לתקציב הביטחון, המעיבה אף היא על מסגרת ההוצאות שנקבעה. לאור החשיבות הרבה של העמידה ביעד הגירעון שנקבע לשמירה על היציבות, יהיה צורך לפעול מיד עם הקמת הממשלה החדשה לביצוע התאמות משמעותיות בתקציב.
בהתייחסה למדיניות המוניטארית, ציינה ד"ר פלוג את תפקידה של זו בשמירה על היציבות בכלל ויציבות המחירים בפרט, לנוכח השבריריות של המצב הנוכחי. התמונה הפיסיקלית המדאיגה מצד אחד, והציפיות האינפלציוניות לשנה ולטווחים ארוכים יותר מאידך, מגבילים את מרחב התמרון של המדיניות המוניטרית.