02.05.04

עיקר דברי נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, בכנס ת"א לבנקאות שנערך היום באוניברסיטת ת"א

להלן עיקר דברי נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, בכנס ת"א לבנקאות שנערך באוניברסיטת ת"א.

נושא הרצאתו של הנגיד הוא "פתיחת השווקים הפיננסיים לתחרות ולניהול המדיניות המוניטרית".

 

לקח חשוב אחד נלמד במדינות רבות הוא, כי ככל שמיבנה השווקים הפיננסיים יותר תחרותי כך גדֵלה היכולת של מדיניות הריבית להשיג ולשמור על יציבות מחירים בריביות נמוכות, ובמידת הנדרש – תוך התאמות לא גדולות בריבית לנסיבות המשתנות. עוד לקח אחד נלמד: מונופול של הבנקאות המסחרית על התיווך הפיננסי, ובמיוחד כאשר הוא מבוסס על ריכוזיות גבוהה בבנקאות עצמה, הוא לא רק הגורם המשמעותי ביותר לחוסר תחרות בענף השירותים הפיננסיים אלא גם למעצורים על הדרך למיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק, וליכולת השוק להתמודד עם זעזועים פיננסיים.

 

יש לתת חיזוק פורמלי למעמדו של בנק ישראל באמצעות מתן ביטוי חוקי למציאות שנוצרה בכלכלת ישראל – בעיקר, פתיחת השווקים הפיננסיים הכופים משמעת יומית על קובעי המדיניות הכלכלית. התיקון הנדרש לחוק בנק ישראל יעמיד אותו על בסיס הגישה המתבטאת בהמלצות ועדת לוין והנורמות המקובלות בכל העולם.

 

יש להמשיך במלאכה של פתיחת השווקים הפיננסיים לתחרות ולחיזוק יציבותם. המשך תהליך המיסחור של החוב הממשלתי, הפעם – גם בקרנות הפנסיה, הוא חלון הזדמנויות.  אסור להחמיץ חלון הזדמנויות זה – לגיבוש מרכז כובד חוץ-בנקאי המבוסס על החסכון לטווח ארוך שהוא, ממילא, אינו שייך לתחום ההתמחות של הבנקאות המסחרית. גם כאן יש לא מעט פרטים אשר טעונים תשומת לב, כדי לקבל מיבנה תחרותי, ואפשר לטפל בכולם. לשם כך נדרש שיתוף פעולה מתמשך בין בנק ישראל, משרד האוצר והרשות לניירות ערך, וראוי היה למסד אותו משום שמדובר בשינוי מיבני מורכב אשר יש לבצע אותו בהדרגה ובסבלנות.

 

בנוגע לטענות שעולות לעיתים על ידי גורמים שונים, למשל הוועדה המייעצת של בנק ישראל, בדבר הצורך לנהל מדיניות ריבית שמטרתה להביא לעלייה בשער חליפין ולדחות את יציבות המחירים כיעד עיקרי, אך לא בלעדי, לבנק ישראל, ציין הנגיד:

מדיניות של הורדת ריבית כדי להחליש את השקל, במקום מדיניות ריבית המיועדת לשמור על יציבות מחירים כדי לתמוך בצמיחה מתמשכת, תביא לאובדן היציבות והיכולת לקיים צמיחה בת-קיימא, והמשמעת התקציבית תתפורר. אין שום בנק מרכזי היכל לכפות על השוק שער חליפין אשר אינו מקובל עליו. אין זה מקרה שהמצדדים בהחלשה מתמשכת של השקל אדישים, מחד, לנטל החוב הממשלתי ולהשפעתו על התקציב וכושר הצמיחה של המשק, ומאידך מקבלים כמחיר סביר את האפשרות שקצב האינפלציה יואץ. על מידרון תלול זה כבר החלקנו בעבר והביטוי המיידי לכך הוא בחשבונות הממשלה, אשר נאלצת לשלם ריבית גבוהה יותר על חובות גדולים יותר, ולכן חייבת לקצץ בהוצאות אחרות כדי לא לפרוץ את מסגרת התקציב. נטל הוצאות הריבית על התקציב גדול אצלנו פי שלושה יחסית למקובל במדינות ה- OECD, וכדי להורידו נדרשת לא רק ירידה בשיעור הוצאות הממשלה – וזו המדיניות הנוכחית של הממשלה – אלא גם בטחון של הציבור שאין בכוונת הממשלה לחזור לניסיונות הכושלים "לנהל" את שער החליפין, ובכך לערער את היציבות במשק. בטחון זה צריך להישאר בלתי מעורער אם רוצים לקיים במשק, לאורך זמן, ריבית נמוכה כמרכיב בסיסי במדיניות לעידוד התעסוקה, ההשקעות והצמיחה.

 

מנקודת הראות של בנק ישראל, משטר שער חליפין גמיש היא תנאי הכרחי ליצירת שוק מטבע חוץ ראוי לשמו, וקיומו של שוק כזה מגדיל מאוד את יעילות מדיניות הריבית בשמירה על יציבות מחירים, מחייב את הממשלה לנהל את התקציב תוך שמירה על נורמות בינלאומיות מקובלות, ומשום כך יוצר את התנאים הנדרשים לצמיחה מתמשכת באמצעות המגזר הפרטי.

 

 

 
​​