במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021 חלה ירידה בהיקף התחלואה, מה שהביא להסרת חלק ניכר מהמגבלות שהוטלו על-ידי הממשלה ובכך אפשרו לפעילות הכלכלית לחזור לתוואי צמיחה. התפתחויות אלו השפיעו לחיוב על בעלי העסקים והלווים והביאו לצמצום ברמת אי-הוודאות במשק. שיפור זה הוביל לשיפור בתוצאות הבנקים כפי שיתואר בהרחבה בסקירה החצי שנתית המובאת להלן.
בסקירה זו, הרואה אור מדי חצי שנה, יובאו עיקרי הדו"חות הכספיים לציבור של מערכת הבנקאות בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2021. במחצית זו ניכרת עליה ברווח הנקי של הקבוצות הבנקאיות כתוצאה מהוצאה שלילית להפסדי אשראי, המשקפת את תפיסת הבנקים לפיה יכולת ההחזר של הלווים טובה מאשר במהלך המשבר; שיפור נוסף במדדי היעילות; ועלייה בהכנסות ריבית נטו, בין השאר נוכח העלייה במדד המחירים לצרכן, זאת על אף על אף הירידה בפער הריבית. הרווחים כמו גם עצירת הדיבידנדים, הובילו לגידול בהון וביחס ההון רובד 1.
גם בשנה זו נמשכת מגמת הגידול בפיקדונות הציבור במערכת הבנקאית, המבטאת את האמון שנותן הציבור במערכת הבנקאות הישראלית. פיקדונות אלו שימשו בחלקם להרחבת היצע האשראי לציבור, וכן לצמיחה במזומנים ובפיקדונות הבנקים בבנקים אחרים. הרחבת היצע אשראי התמקדה בעיקר באשראי לבינוי ונדל"ן ובאשראי לדיור. במקביל, חל שיפור במדדי איכות האשראי, זאת לאור התאוששות הפעילות הכלכלית, שפעלו בין היתר להקטנת ביתרת האשראי בדחייה.
בחודשים האחרונים ניכרת פעילות ערה בשוק הדיור בישראל, בעיקר של רוכשי דירה ראשונה ומשפרי דיור. על רקע זה, ועל רקע העניין הציבורי הגובר בתחום, מצורפת לסקירה תיבה המרחיבה על ההתפתחויות בתחום בפרספקטיבה בינלאומית. מהשוואה זו עולה כי יחס החוב לדיור בישראל נותר נמוך יחסית בהשוואה בינלאומית, בין השאר הודות לצעדים המאקרו יציבותיים השמרניים שננקטו במהלך העשור האחרון.