סוגיות בבנקאות מס' 16
לקבצים המלאים הקש כאן
בנק ישראל פרסם את כתב העת סוגיות בבנקאות מס' 16 ובו חמישה מאמרים בתחומים מרכזיים
בספרות המקצועית בשנים האחרונות, הרלוונטיים גם למערכת הבנקאות בישראל:
1. יעקב פרוש ודוד רוטנברג בעבודתם בנושא "מדידת התחרותיות בענף הבנקאות בישראל בתחומי
הלקוחות העסקיים ומשקי הבית" מציעים את מדד כוח השוק כאומד למדידת התחרותיות בענף
הבנקאות בישראל. החוקרים בחנו את כוח השוק עבור סוגים שונים של אשראי ועבור הפעילות
הקמעונית (משקי הבית) והסיטונית (פירמות עסקיות) של הבנקים הישראליים. הממצא הבולט
הוא שכוח השוק שהנקים מפעילים על משקי הבית גבוה במידה משמעותית מכוח השוק שמופעל
על הלקוחות העסקיים. להערכת החוקרים הסיבה המרכזית להבדל זה נעוצה בעובדה ש"משמעת
השוק" שהיא ממאפייני התחרות בענף מונעת בעיקר ע"י הלקוחות הגדולים ופחות ע"י משקי
הבית.
2. ריקי אליאס ובנצי שרייבר בעבודתם "בחינת קיומה של משמעת שוק במערכת הבנקאות
הישראלית" בודקים את קיומה של משמעת השוק בבנקאות הישראלית. נמצא כי משמעת השוק
קיימת בקרב הבנקים הקטנים העצמאיים (אלה שאינם שייכים לקבוצה בנקאות) יותר מאשר
בקבוצות הבנקים האחרות. הדבר מתבטא בשיעורי ריבית גבוהים יותר על פיקדונותיהם
המבטאים רמת סיכון גבוהה יותר, להם הם חשופים.
3. רועי שטיין מצביע בעבודתו "אמידת שער החליפין הצפוי באמצעות אופציית call" על חשיבות
הפרדת פרמיית הסיכון בחישוב הציפיות לשינויים בשער החליפין. מקובל לחשב את הציפיות
לשינויים בשער החליפין באמצעות ההפרש שבין הריבית המקומית לריבית בחו"ל. הפרש זה מגלם
בתוכו גם את פרמיית הסיכון ובשנים האחרונות משקלה של זו בישראל הלך וגדל בעיקר עם
הגברת תהליך הליברליזציה בשוק המט"ח והגמשת משטר שער החליפין.
4. דוד גבע ועידית בן בסת בעבודתם "השימוש בביפלוט למיפוי מערכת הבנקאות הישראלית" עשו
שימוש בכלי הביפלוט (כלי גראפי לניתוח משתנים רב-מימדיים) להערכת ודירוג ביצועי הבנקים
הישראלים במספר תחומים: סיכון, יעילות, רווחיות ואשראי לציבור.
באמצעות שיטה זו ניתן להבחין בין שלוש קבוצות של בנקים בהתאם לגדלם היחסי: שני הבנקים
הגדולים, הבנקים הבינוניים בתחומים אלו בעוד הבנקים הגדולים דומים מאוד אחד לשני
בביצועיהם.
לכלי הביפלוט שימושים רבים נוספים ובעיקר הוא יכול לשמש את המפקח על הבנקים לאיתור
מוקדם של בנקים בעיתיים (Early Warning System).
5. יעקב פרוש ודוד רוטנברג בעבודתם "פרמיית הסיכון וכוח השוק בבנקאות הישראלית" הצביעו על
החשיבות של פירוק הריביות לגורם הסיכון ולגורם הכוח האוליגופוליסטי של הבנקים. מקובל כי
פער הריביות בבנקאות מושפע מגורמי ביקוש (משתנה הכנסה ותחלופה) ומפרמיית סיכון
האשראי. באמצעות מודל להתנהגות בנק מסחרי הפועל בשוק אוליגופוליסטי הראו החוקרים כי
בענף לא תחרותי כמו בישראל ניתן להוסיף לגורמי הביקוש ולפרמיית הסיכון גם את כוח השוק
שמפעילים הבנקים.
בנוסף מצביעים הממצאים על תופעת "הסבסוד הצולב" בין ההכנסות התפעוליות (עמלות ממערך
התשלומים וכו') לבין המרווח הפיננסי.