נתונים על נכסים והתחייבויות של המשק כלפי חו"ל
מחלקת הפיקוח על מטבע חוץ פירסמה היום באינטרנט נתונים מעודכנים לרביע הראשון של שנת 2001 על הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל, אשר יעודכנו באתר מידי רביע. נתונים אלה כוללים את מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל- דוח ה-IIP (International Investmant Position) ולוחות מפורטים על החוב החיצוני של ישראל. כמו כן, נוספו באתר האינטרנט הסברים על לוחות אלה, המפורטים גם בהמשך.
מדוח ה- IIP לרביע הראשון של שנת 2001 עולה, כי יתרת הנכסים של המשק בחו"ל, כלור יתרת ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל, הסתכמה בסוף מארס 2001 ב- 68.9 מיליארדי דולרים בעיקר בסעיפים אלה: רזרבות בנק ישראל, פיקדונות של הסקטור הפרטי (הבנקאי והלא בנקאי) בבנקים בחו"ל והלוואות לתושבי חוץ.
יתרת נכסי המשק בחו"ל גדלה במהלך הרביע הראשון של 2001 ב- 2.2 מיליארדי דולרים (%3.3). גידול זה נובע מהשקעות (תנועות) נטו בחו"ל בהיקף של 2.6 מיליארדים, בקיזוז השפעה של ירידת מחירי המניות הזרות, שנבע הן מירידת מחירי המניות בעולם והן מירידה ביתרות בשל הפיחות במטבעות הזרים מול הדולר. ההשקעות בחו"ל התרכזו בעיקר באשראי ובפיקדונות והיו בהיקף נמוך יותר בהשקעות ישירות, בעוד שבתיק ני"ע למסחר היו מימושים נטו בסכום נמוך. יתרת ההתחייבויות של המשק כלפי חוץ לארץ, כלומר יתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק, הסתכמה בסוף מארס 2001, ב- 106 מיליארדי דולרים, שהתחלקו כמעט שווה בשווה בין חמישה רכיבים: אג"ח שהונפקו בחו"ל, אשראי מחו"ל, פיקדונות תושבי חץ בישראל, השקעות ישירות והשקעות במניות סחירות. יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל פחתה באופן חד במהלך הרביע ב11.2 מיליארדי דולרים (-9.5%); זאת כתוצאה מירידה חדה במחירי המניות הישראליות הנסחרות בארץ ובחו"ל, שהביאה לירידת ערך בתיק הישראלי המוחזק ע"י תושבי חוץ בסך של 13.2 מיליארדי דולרים, ולמרות הגידול בהשקעות הישירות ובפת"ח (2 מיליארדים) שקיזזו חלק מירידה זו.
כתוצאה מהתפתחויות אלה חלה ירידה בסך יתרת ההתחייבויות נטו של המשק כלפי חו"ל (יתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק בניכוי יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל) ב- 13.4 מיליארדי דולרים (- 26.5%)
מנתוני החוב החיצוני לרביע הראשון של שנת 2001 עולה, כי יתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק הסתכמה בסוף מארס 2001 ב- 65.7 מיליארדי דולרים, הנכסים בחו"ל (מכשירי חוב) הסתכמו ב59.4 מיליארדים, כך שהחוב נטו הסתכם ב- 6.3 מיליארדים. יתרת החוב ברוטו גדלה במהלך הרביע הראשון ב-0.7 מיליארד דולרים (%1.1). עיקר הגידול היה בחובות הבנקים כתוצאה מגידול בפיקדונות תושבי חוץ. מנגד, יתרת החוב החיצוני נטו פחתה ברביע הראשון ב1.1 מיליארדי דולרים (-15.4%), עקב גידול מהיר יותר בנכסי המשק בחו"ל, שהתרכז בעיקר בהלוואות לחו"ל ופיקדונות בחו"ל.
הירידה בחוב החיצוני נטו מצביעה על שיפור ביציבות הפיננסית של המשק. באותו כיוון מצביע גם הגידול בעודף הנכסים של המשק לטווח קצר, שגדל ברביע הראשון של 2001 ב- 0.3 מיליארד (%1.5) והסתכם בסוף מארס ב- 20.3 מיליארדים.
הנתונים וההסברים נמצאים באתר האינטרנט של בנק ישראל בקבוצת נתונים ומידע תחת נתוני הפיקוח על מטבע חוץ, בכתובות אלה:
http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pik_mth/pikmth_h.htm
http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pik_mth/pikmth_e.htm
דוח ה- IIP הוא דוח חדש יחסית, שנבנה על פי הגדרות קרן המטבע הבינלאומית, ומציג את יתרת הנכסים של המשק מול חו"ל ואת יתרת ההתחייבויות של המשק לתושבי חוץ (יתרת הנכסים של תושבי חוץ במשק), בשתי נקודות זמן. כמו כן, הדוח מציג את השינויים ביתרות אלה בין שתי נקודות הזמן, הנובעים מתנועות ומשינויים בשווי הנכסים וההתחייבויות. דוח ה- IIP קושר למעשה, בין נתוני התנועות במאזן התשלומים לבין נתוני היתרות של הנכסים וההתחייבויות מול חו"ל וע"י כך הוא מאפשר ניתוח של השינויים ביתרות אלה ותורם להגברת האמינות של נתוני החשבונאות הלאומית.
דוח ה- IIP מתפרסם ע"י קבוצה מצומצמת של מדינות תעשייתיות, וזאת משום שהוא מחייב יצירת תשתית מידע נרחבת על יתרת ההשקעות במכשירים השונים של תושבי חוץ במשק של תושבי ישראל בחו"ל.
להבדיל מנתוני ה-IIP, נתוני החוב החיצוני- החוב ברוטו והנכסים בחו"ל- כוללים רק את מכשירי החוב, כלומר אשראי והלוואות (לרבות אשראי מסחרי), איגרות חוב ופיקדונות, ואינם כוללים את מכשירי ההון, כלומר השקעות ישירות והשקעות במניות בתיק למסחר. לוחות החוב החיצוני כוללים נתונים על יתרת החוב של המשק כלפי חו"ל בחתכים שונים: נתונים על החוב ברוטו, הנכסים בחו"ל והחוב נטו לפי סוגי חוב, לפי מגזרים במשק, לפי תקופות לפירעון ולפי מטבעות. נציין, כי בעקבות המשברים הפיננסיים הבינלאומיים גברה בשנים האחרונות ההכרה מצד משקיעים וגופים בינלאומיים, לרבות קרן המטבע, בחשיבות של פרסום נתונים על החוב החיצוני של משקים. לישראל מסורת ארוכת שנים של פרסום נתונים מקיפים, אמינים ומפורטים על החוב החיצוני.
הסברים על דוח ה- IIP ועל החוב החיצוני והגדרות של הסעיפים השונים ניתן למצוא באתר האינטרנט של בנק ישראל.