נקודות עיקריות בהרצאתו של ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי בנושא
"שינויים רצויים במערכת המיסוי\העברות בישראל"
להלן הנקודות העיקריות של הרצאתו של ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, סגן מנהל מחלקת המחקר בבנק
ישראל, בהרצאתו על הנושא "שינויים רצויים במערכת המיסוי\העברות בישראל":
m רצוי להטיל מיסוי על הכנסות מהון תוך הפחתה במסים השוליים על עבודה – בעיקר ברמות
הכנסה מעל פי 3 מהשכר הממוצע – עליהן קיים מס שולי של כ- 60 אחוזים.
m רצוי למנוע ירידה במס השולי ברמות הכנסה מעל פי 5 מהשכר הממוצע הנגרמת כתוצאה
מתקרת המס של הביטוח הלאומי. עם זאת, בניגוד להחלטת הממשלה האחרונה - רצוי שהדבר
יקרה תוך הפחתה בשיעור המס השולי במסגרת רפורמה מאוזנת - הממומנת על ידי הטלת מיסוי
על ההון. אמנם שינוי זה לא מהווה צעד פרוגרסיבי, אך מאחר שההכנסות מהון מרוכזות
בעשירון העליון, אי-השוויון בהכנסות נטו לא יגדל.
m הגידול המתמשך בתשלומי ההעברה בעשור האחרון שימש ככלי עיקרי להתמודדות עם
אי-השוויון בהתחלקות ההכנסות שהלך והתרחב; אולם כלי זה יוצר תלות אצל מקבליה ולא
מעודד יצירת מקור הכנסה מתמשך באמצעות השתתפות בשוק העבודה. לא ניתן יהיה לקצץ
בתשלומי ההעברה לאורך זמן מבלי ליצור אלטרנטיבה אמיתית למקבלי הקצבאות. רצוי להקים
ועדה מקצועית שתציע שיטות למתן תמריצים לשהייה מתמשכת בשוק העבודה של פרטים בעלי
הכנסה נמוכה.
m הגידול המתמשך בהוצאה הציבורית השוטפת וחוסר האמינות של המדיניות הפיסקלית, הנובע
משינויים תכופים ביעדי הגירעון, מקשים על חידוש מדיניות פיסקלית מעודדת צמיחה באמצעות
הפחתה בשיעורי המס. בשלב זה רצוי לתכנן את השינויים בהרכב המיסוי במסגרת של מגבלת
תקציב מאוזנת.
m רצוי שהממשלה תגביר את האמינות של המדיניות הפיסקלית באמצעות תחנות בקרה הבודקות
את ביצוע התקציב ועל ידי הגדלת השקיפות של תחזית ההכנסות.
m כדי לחזור למדיניות של הפחתת מיסוי נדרשת אסטרטגיה חדשה של הגבלת שיעור הגידול
הרב-שנתי של ההוצאה השוטפת בתקציב - אשר בפועל עמד בעשור האחרון (גם בשנים
האחרונות - שלא הושפעו מגל העלייה) על 4 אחוזים בדומה לגידול הרב-שנתי של התוצר, בעוד
שהאוכלוסייה גדלה בשיעור שבין 2-2.5 אחוזים.