- בתחילת המשבר הבריאותי שפקד את העולם ואת ישראל, נרשמו בשוק ההון הישראלי פדיונות מאסיביים מקרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות אצל המשקיעים המוסדיים בכלל וקרנות הנאמנות בפרט.
- במצב זה, נוצר "לחץ מחירים" זמני כאשר הפעילים בשוק דרשו פרמיה עבור קניית אגרות החוב הממשלתיות. עדות אחת לכך הינה החזרה ההדרגתית של המחירים לרמות של תחילת מרץ לקראת סוף החודש.
- בשימוש בנתונים יומיים של קרנות הנאמנות כקירוב לזרמים הללו עולה כי לא ניתן לייחס את כל העלייה הזמנית בתשואות ללחץ המחירים של הקרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות או לשינוי התשואות בחו"ל והיא נבעה גם ככל הנראה מחיכוכים אחרים נוספים בשוק זה ו/או משינויים באינפורמציה לגבי מצב הכלכלה ומפרמיות סיכון.
- סביר להניח כי בנק ישראל מיתן את הפרמיה לסוחרים אשר רצו למכור את אגרות החוב בשוק בכך שהפך למעשה לספק נזילות בשוק המשני.
- עיקר השפעתו של בנק ישראל על התשואות היה בזמן ההודעה ב-23.3 על התחייבותו לרכוש 50 מיליארד שקלים של אג"ח ממשלתיות. תוצאה זו עקבית עם בדיקה שנעשתה בבנק לגבי ההתערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח הממשלתי ב-2009.
- באופן עקיף בנק ישראל גם הוזיל ככל הנראה את עלויות גיוס החוב הממשלתי באותה תקופה, את עלויות הגיוס של החברות בשוק הקונצרני, ואת עלויות הגיוס של משקי הבית.
רקע
בנק ישראל פועל לשמירה על יציבותה ותפקודה התקין של המערכת הפיננסית. במהלך משבר הקורונה נקט הבנק במספר צעדי מדיניות כדי להבטיח את התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים, לטפל בקשיי נזילות שפגעו במערכת הפיננסית, להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. במסגרת זו, פעל הבנק במספר מישורים מעבר להפחתת הריבית לרמה ההיסטורית הנמוכה ביותר: הזרמת נזילות לשוק האג"ח דרך ביצוע עסקאות ריפו עם אג"ח כבטוחה, תמיכה בשוק המט"ח באמצעות עסקאות החלף דולר/שקל, סיוע להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים על ידי מתן הלוואות ייעודיות למערכת הבנקאית והפחתה של עלויות האשראי במשק באמצעות רכישה של אג"ח ממשלתיות כפי שיתואר בהרחבה במסמך זה. בנק ישראל בוחן כל העת את השפעת הצעדים וממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ויעשה שימוש בכלים נוספים ככל שיידרש, כדי להוסיף ולתמוך בפעילות הכלכלית במשק.
מאז תחילת המשבר הבריאותי והכלכלי שפקד תחילה את העולם ואח"כ את ישראל, התרחשו בחודש מרץ פדיונות מאסיביים מקרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות, המהוות לעיתים חוף מבטחים עבור המשקיעים, מצד המשקיעים המוסדיים[1] בכלל וקרנות הנאמנות בפרט (איורים 1, 2 ו-3).
[1] הנתונים אינם כוללים את חברות הביטוח, הבנקים, וקרנות הגידור להם אין לנו נתונים.