- מהניתוח שנערך עולה כי החשיפה הממוצעת של כלל המשק לשינויים בשער החליפין קרובה לאפס, אולם, בתוך המשק ישנם ענפים החשׁופים לייסוף, דהיינו רווחיות הסחר שלהם נפגעת בעת ייסוף, ואילו ענפים אחרים, לעומת זאת, חשופים לפיחות.
- כ-80 אחוז מהעובדים במשק מועסקים בענפים החשופים לפיחות, כלומר החשׂיפה שלהם לשער החליפין בצד ההוצאות גדולה מזו שבצד ההכנסות. עם זאת, עוצמת החשיפה הממוצעת של ענפים אלו לפיחות קטנה יותר מעוצמת החשיפה הממוצעת לייסוף בקרב הענפים החשופים לייסוף.
- ענף התעשייה, המעסיק כ-10% מהעובדים במשק, חשוף לייסוף בשער החליפין. אומנם, שיעור היצוא מתפוקת הענף שקול בקירוב לשיעור היבוא הישיר (של תשׂומות), והעקיף (תשומות מיובאות המשמשות בייצור תשומות מקומיות שהענף רוכש) לענף, אולם חשׂיפתו לייסוף נובעת מקיומו של יבוא מתחרה משמעותי הפוגע בתחרותיות של היצרנים המקומיים בשוק המקומי בעת ייסוף.
- ענף המידע והתקשורת, המהווה כיום כ-7% מהתעסוקה, חשׂוף לייסוף בשער החליפין בשל המשקל הגבוה של היצוא בתפוקתו ובשל מיעוט התשומות המיובאות.
- החשיפה לייסוף של ענפי התעשייה, המידע והתקשורת משקפת חשיפה גבוהה יחסית של תחומי ההיי-טק בענפים אלו לייסוף. עם זאת, ניתן להניח שיכולתם של ענפים אלו לקבוע את המחיר הדולרי של מוצריהם מצמצמת, ככל הנראה, את ההשפעה של שינויים בשער החליפין על סך הכנסותיהם.
- מנגד, ענפי המסחר, הבינוי, השירותים הציבוריים והשירותים האחרים חשופים לפיחות
כיוון שהם מייבאים תשומות, אך כמעט שאינם מייצאים.
הייסוף המתמשך של השקל בשנים האחרונות, לצד התנודות המשמעותיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, מחייבים בחינה מעמיקה של השפעת תהליכים אלה על ענפים שונים במשק. החשיפה של הענפים לשער החליפין, בהתאם לחלק היבוא והיצוא בפעילותם, משפיעה על רווחיותם בעת ייסוף או פיחות, ומכאן עלולה להשליך גם על היקף הפעילות והתעסוקה בהם ובמשק כולו.
במאמר הכלול בלקט ניתוחי המדיניות וסוגיות מחקריות של בנק ישראל שיתפרסם בקרוב, חישבו חוקרי חטיבת המחקר, עבור כל ענף במשק, את מידת החשיפה שלו לשינויים בשער החליפין. ענף הוגדר כחשוף לייסוף בשער החליפין אם בשל ייסוף נפגעת הרווחיות שלו בטווח הקצר, עוד לפני שהגיב בהתאמת הפעילות שלו, וכחשוף לפיחות אם רווחיותו נפגעת מפיחות בשער החליפין. ככל שהתפוקה של הענף סחירה יותר – בין שהיא מיוצאת ובין שקיים יבוא מתחרה – הענף יהיה חשוף יותר לייסוף. זה יתבטא בטווח הקצר בתמורה נמוכה יותר לתפוקה, ובצמצום הביקוש בשל הוזלת היבוא המתחרה שיפגעו ברווחיות הענף. לעומת זאת, ככל ששיעור יבוא התשׂומות לצורך פעילות הענף גדול יותר, כך הענף חשוף יותר לפיחות שמייקר את עלות התשומות במונחי מטבע מקומי ופוגע ברווחיות.
בחינת מידת החשיפה של הענפים נסמכה על לוחות תשומה-תפוקה לשנת 2014 אשר הלמ"ס פרסמה בשנה האחרונה. לבד מבחינה ישירה של שיעור היצוא, יבוא התשומות הישיר מחו"ל והעקיף (באמצעות ענפים אחרים במשק) והיבוא המתחרה לכל ענף, חושבו מדדים כוללים למידת החשיפה של כל ענף על ידי שקלול פרמטרים אלו, וכן חושבו מדדים משוקללים לכל המשק הישראלי.
אומנם, בבחינה של כלל המשק נמצא בעבודה שהחשיפה הממוצעת לשינויים בשער החליפין קרובה לאפס, אולם, בתוך המשק ישנם ענפים החשׁופים לייסוף ואילו ענפים אחרים, לעומת זאת, חשופים לפיחות (איור 1). הבחנה זאת חשובה במיוחד שכן כאשר מתרחש שינוי חד בשער החליפין, המשפיע באופן שונה על כל אחד מהענפים, לא ניתן לקזז או להחליק את השינוי ברווחים בין הענפים.
מהניתוח עולה שענף התעשייה, המעסיק כ-10% מהעובדים במשק, חשוף לייסוף בשער החליפין. אומנם, שיעור היצוא מתפוקת הענף שקול בקירוב לשיעור היבוא של תשׂומות לענף, אולם חשׂיפתו לייסוף נובעת מקיומו של יבוא מתחרה משמעותי הפוגע בתחרותיות של היצרנים המקומיים בשוק המקומי בעת ייסוף. ענף המידע והתקשורת, המהווה כיום כ-7% מהתעסוקה, גם כן חשׂוף לייסוף בשער החליפין בשל המשקל הגבוה של היצוא בתפוקתו ובשל מיעוט התשומות המיובאות. בחינה ברמה ענפית מפורטת יותר העלתה שהחשיפה לייסוף של ענפי התעשייה והמידע והתקשורת משקפת חשיפה גבוהה של תחומי ההיי-טק בענפים אלו לייסוף. עם זאת, ניתן להניח שיכולתם של ענפי ההיי-טק להעלות את המחירים של מוצריהם בשווקים העולמיים מצמצמת את הפגיעה של שינויים בשער החליפין בסך הכנסותיהם.
לעומת הענפים האמורים, ענפי המסחר, הבינוי, השירותים הציבוריים והשירותים האחרים חשופים לפיחות בגלל שהם משתמשים בתשומות מיובאות בתהליך היצוא אך אינם מייצאים או מתחרים ביבוא. הענפים החשופים לפיחות אינם זניחים כלל. למעשה כ-80 אחוז מהעובדים במשק מועסקים בענפים החשופים לפיחות. עם זאת, עוצמת החשיפה הממוצעת של ענפים אלו לפיחות קטנה יותר מעוצמת החשיפה הממוצעת לייסוף בקרב הענפים החשופים לייסוף (איור 2).