המדד המשולב למצב המשק לחודש מאי 2020 ירד ב-1.8%, הירידה החדה ביותר בגרסתו הנוכחית שמציגה את המדד החל מ-1998. הצטברות הנתונים המעידים על עומקו ומשכו של המשבר, ובהם נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון, הביאו לירידה חדה זו ולעדכונים חריגים במדד המשולב לחודשים הקודמים. לנוכח ייחודו של המשבר, אין להסיק מעוצמת הירידה במדד לגבי העוצמה המדויקת של הירידה בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים. זאת מכיוון שנתוני הקצה עבור חלק מהאינדיקאטורים מתפרסמים בפיגור, ומשפיעים עם פרסומם על מגמת המדד.

ירידת המדד המשולב משקפת ירידה חדה במרבית הרכיבים, ובראשם יבוא התשומות לייצור בחודש מאי, ומדד הייצור התעשייתי ומדדי הפדיון של המסחר והשירותים באפריל. מנגד, שיעור המשרות הפנויות התאושש מעט לאחר הירידה החדה בו בין פברואר לאפריל. כאמור, נתוני המדד המשולב למרץ ואפריל עודכנו בחדות כלפי מטה (לוח 1). העדכון החד כלפי מטה נובע מעדכון לאחור בחלק מהאינדיקטורים שהלמ"ס פרסמה[1], ומההשפעה השלילית והמצטברת של האינדיקאטורים השונים על מרכיב המגמה של המדד[2], שכעת משקף התכווצות קיצונית ומתמשכת בפעילות המשק; לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

 

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

מאי

 

1.80-

אפריל

-0.33

-1.56

מרץ

-0.17

-0.66

פברואר

0.07

0.03

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים¨

(שיעורי שינוי חודשיים  באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

מאי

אפריל

מרץ

פברואר

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)[3]

 

-10.2

-8.8

0.1

מדד הפדיון בשירותים (ללא  חינוך ומינהל ציבורי)1

 

-10.0

-15.8

-3.1

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי1

 

-15.8

-9.8

0.0

יבוא מוצרי הצריכה[4]

-2.5

-6.9

-6.2

-5.6

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)

-12.2

8.7

-0.5

-4.7

יצוא הסחורות (ללא חקלאות) 2

6.8

4.8

-21.0

6.2

יצוא השירותים (ללא תחבורה) 3

 

 

-15.5

1.9

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

-2.9

0.2

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי4

1.9

1.3

1.8

3.3

התחלות הבנייה5

 

 

-10.5

 

 


[1] בפרט, מדד הפדיון במסחר הקמעונאי עבור מרץ עודכן כלפי מטה מעלייה של 3.3% לירידה של 15.8%, ויבוא מוצרי הצריכה למרץ התעדכן מירידה של 3.8% לירידה של 6.2%.

[2] לאור השינויים החריפים בפעילות העסקית כתוצאה מהקורונה, החל מחודש פברואר החישוב של קצב מגמה בוצע על בסיס מודל שינוי המשטרים (regime switching)  המתווסף למערכת הרגילה של המודל המבוססת על מסנן קלמן (Kalman Filter).

¨ מאחר שבלמ״ס לא חישבו סדרות מנוכות עונתיות עבור חלק מהמשתנים,  יתכנו אי-התאמות בין חלק מהנתונים המופיעים בלוחות המדד המשולב ובין פרסומי הלמ״ס.

1 מאחר והלמ״ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור מרץ ואפריל, נתוני הייצור התעשייתי והפדיון לחודשים אלה חושבו על בסיס גורם עונתיות חזוי לאותו חודש והסדרות לא עודכנו לאחור.

2 יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים  קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ)

3 יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן.

4 שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו. מאחר והלמ״ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור מרץ-מאי הנתונים לחודשיים אלה אינם מנוכי עונתיות.

5 מכיוון שהלמ"ס מפרסמת את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה תואמת את הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסמת (באחוזים, מנוכה עונתיות).

 ​